משה גלנטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב משה בן מרדכי גלנטי (נקרא גם רבי משה גלנטי הזקן[1], על מנת להבדילו מנכדו), נפטר אחרי ה'שע"ב 1612, יש אומרים בגיל 90, היה תלמיד חכם, פוסק ומקובל צפתי בולט.

נולד ברומא ועלה לצפת בצעירותו.

היה תלמידו של רבי יוסף קארו, והוסמך לרבנות על ידו כשהיה בן 22. החל משנת ה'ש"ם שימש כרב הראשי של צפת במקום רבי משה מטראני.

אחיו הקטן רבי אברהם גלנטי, נכדו משה גלנטי (השני) היה מראשי רבני ירושלים ואף מצאצאיו נתמנו ראשונים לציון כרבי רפאל מיוחס ורבי משה יוסף מרדכי מיוחס.

בין השאר חיבר את הספרים מפתח הזהר (מפתח פסוקים שמופיעים בספר הזהר) וקהלת יעקב (פירוש קבלי על מגילת קהלת).

על תאריך לידתו קיימת מחלוקת.‏[2] ישנה מסורת משפחתית, המעוגנת בספרות שהרב נפטר בגיל 90.‏[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר שם הגדולים לחיד"א
  2. ^ הרב פרופסור מאיר בניהו בספר היובל ליצחק בער, (עמוד 262) קבע את שנת לידתו של הרב בשנת ה'ש' (1540) אך נראה שמדובר בטעות, מקורו של הרב בניהו אינו ידוע, ואת דבריו דחה פרופ' דוד תמר בספרו אשכולות תמר על פי הידיעה המקובלת בספרות ובמסורת המשפחה, שרב זה נפטר בגיל תשעים.
  3. ^ שם הגדולים לחיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) אות קל"א - רבי משה גלנטי הזקן, עמוד 142 - (אתר דעת)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.