משתמשת:DoriLib/אליזבת כריסטינה פון לינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם אוניברסיטת ת"א – הקורס האקדמי "ויקיפדיה וויקידאטה בשירות האקדמיה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 28.3.2022. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם אוניברסיטת ת"א – הקורס האקדמי "ויקיפדיה וויקידאטה בשירות האקדמיה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 28.3.2022. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב. שיחה


תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

אליסבת כריסטינה פון לינה (Elisabeth Christina von Linné, ‏14 ביוני 1744 - 15 באפריל 1782) היתה בוטנאית שוודית.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה באופסלה שבשוודיה לבוטנאי והזואולוג קארולוס ליניאוס ולרעייתו שרה אליסבת מוראה (להוסיף קישור באנגלית?). כונתה גם ליסה סטינה. שם משפחתה עד נערותה היה לינאה (Linnæa). לאחר שאביה קיבל תואר אצולה, המשפחה אימצה את השם פון לינה[1][2]. שלא כמו אחיה הגדול קארל (להוסיף קישור באנגלית?) שהתחנך מגיל 9 אצל סטודנטים של אביו באוניברסיטת אופסלה, היא ואחיותיה הצעירות לא קיבלו השכלה רשמית אלא חונכו בבית[2].

תרומתה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהיתה בת 19 הבחינה בתופעת הבהוב פרחי כובע הנזיר בשעת בין ערביים בחוות המשפחה בהמרבי Linnaeus's Hammarby ((להוסיף קישור חיצוני לקישור לצילום הטקסט המקורי בשוודית )). בשנת 1972 פרסמה את תצפיותיה/ שלחה את תצפיותיה לפרסום דרך האקדמיה השוודית הלאומית למדעים, בעידוד אביה. בחיבורה הציעה מספר הסברים אפשריים לתופעה, כאשר אחת מהתיאוריות היתה שיתכן והדבר קשור לפעולתה של העין עצמה[2]. הסופר וההוגה יוהאן וולפגנג פון גתה כינה תופעה אופטית על שמה, "תופעת אליסבת לינאה". מעדויות שונות מסביבות השנים 1785-1850 עולה כי תצפיותיה של אליסבת זכו לעניין, וכי התופעה נצפתה בהמשך במיני פרחים כתומים אחרים. בית היתר, הבוטנאי השוודי ת'ור מגנוס פרייס Thore Magnus Fries חקר את התופעה אך לא הגיע להסבר[2]. ב- 1914 הבוטנאי פרידריך תומאס Friedrick August Wilhelm Thomas הסביר את ההבהובים כאשלייה אופטית. הסבר זה זכה לאישור ב-1950 על ידי Heinrick Remberg [2]. ההסבר קשור לפעולת הרשתית בעין - בעת הדמדומים, כשהעין מתרגלת להתמעטות האור, קליטה של צבע כתום מפעילה את תאי המדוכים הרגישים לצבע, והתגובה המיידית נחווית במוח כהבזק[2].


**מקורות להוסיף תוכן + קישור:

https://www.nature.com/articles/093348a0.pdf

+עוד מקור שמצוטט באחד המקורות שלי, באנגלית מאקדמיה/אדו

ערך בעברית -טיוטה אחרת לבדוק קישורים + אם פעיל:

משתמש:Ron4884/אליזבת כריסטינה פון לינה

להוסיף בהערת שוליים את הטקסט המקורי שלה

https://hosting.devo.se/kvah/catview.html?method=start&bookId=726&articleId=20263&skipSearchCriteria=false

**בית הקיץ/ חווה: https://en.wikipedia.org/wiki/Linnaeus%27s_Hammarby

https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Linnaeus%27_Hammarby

השפעה בתרבות - להפוך לתת כותרת

דרך המדען והסופר האנגלי ארסמוס דרווין, המשוררים האנגליים ויליאם וורדסוורת' וסמואל טיילור קולרידג' שהתוודעו לתגליתה קיבלו ממנה השראה ביצירותיהם[2].

מהערך באנגלית: https://en.wikipedia.org/wiki/Elisabeth_Christina_von_Linn%C3%A9#cite_note-2

This paper came to the notice of the English doctor, scientist and poet, Erasmus Darwin. He included a reference to it in his ″The botanic garden, part II, containing the loves of the plants″ (1789) in which he also reported a confirmation of the phenomenon by M.Haggren, a lecturer in Natural History who had published his findings in Paris in 1788.

The poets William Wordsworth and Samuel Taylor Coleridge read Darwin's accounts early in their careers and, influenced by these accounts, they referred to flashing flowers in their poems, Wordsworth in ″I wandered lonely as a cloud″ also called "Daffodils" (′They flash upon that inward eye′) and Coleridge in his ″Lines Written At Shurton Bars ...″ (′Flashes the golden-coloured flower / A fair electric flame′). Thus Elizabeth Linnaeus came, through Darwin, to influence the pioneers of English Romantic poetry.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון לינה היתה אמורה להינשא לדניאל סולנדר (Daniel Solander) שהיה תלמיד בולט של אביה ואף התגורר בבית המשפחה בזמן לימודיו באוניברסיטת אופסלה. סולנדר עזב ב-1760 לאנגליה כדי לקדם את תורת המיון של ליניאוס, אך לבסוף החליט להשתקע שם[2]. בשנת 1764 נישאה לאיש הצבא קארל פרדריק ברגנקרנץ (Bergencrantz) שהיה גדול ממנה ב-17 שנה, נכדו של הבוטנאי אולוף רודבק הצעיר (Olof Rudbeck the Younger) ששימש כמנטור לליניאוס. שמלה הנחשבת לשמלת כלולותיה מוצגת במוזיאון ליאנס Linnaeus Museum באופסלה. נולדו לה שני ילדים, קארל פרדריק ב-1765, שמת בינקותו, ושרה אליסבת ב-1766[1][2]

היא סבלה מאלימות מצד בעלה, ועברה עם בתה חזרה להתגורר עם הוריה בעקבות היחס מבעלה. הוריה בצוואה שכתבו ב-1776 הצהירו שאינם מעוניינים שלבעלה יהיו זכויות ירושה, וציינו שבעלה נטש את המשפחה כבר מספר שנים. בכתביהם הוזכר כי בעלה ונמצא ביחסים עם אישה אחרת, ובמכתב נוסף של אביה ציין כי בשל כך מצבה הבריאותי של פון לינה הדרדר עד כי היא נוטה למות[1]. ב-1782 מתה מדלקת ריאות, ונקברה בקבר המשפחתי שבקתדרלת אופסלה[2].

**ליצור קשר עם הערכים הרלוונטיים האחרים שקיימים לאזכור הדדי + אחידות בתעתוק וכו' (קרלוס לינאוס, כובע הנזיר, 2 המשוררים..)

**בסוף - להוסיף בקרת זהויות מויקידאטה! https://www.wikidata.org/wiki/Q13360126

יש בין היתר מ VIAF ו-וורלדקאט (כולל קישורים לחיבורים שלה/ אודותיה?) https://www.worldcat.org/identities/viaf-29515259/

ותיעודי מכתבים קשורים https://www.alvin-portal.org/alvin/resultList.jsf?faces-redirect=true&aq=[[{%22PER_PID%22:%22alvin-person:58302%22}],[{%22SWD_PER%22:%22alvin-person:58302%22}]]&aqe=[]&searchType=EXTENDED&dswid=-314

תמונה של השמח=לה במוזיאון: https://www.hist.uu.se/news/?id=14878&typ=artikel&lang=en

מידע מספר - ]סונדרס + הבעל השני נכד של - עמ' 72-73]

Gribbin, Mary; Gribbin, John (2008). Flower hunters. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-956182-7.

https://archive.org/details/flowerhunters0000grib/page/58/mode/2up?q=RUDBECK

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

להוסיף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

להוסיף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להוסיף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להוסיף להערה השניה את פרטי הציטוט המלא [מפרויקט המילון הביוגרפי של נשים שוודיות https://en.wikipedia.org/wiki/Svenskt_kvinnobiografiskt_lexikon] : Elisabeth Christina von Linné, www.skbl.se/sv/artikel/ElisabethChristinavonLinne, Svenskt kvinnobiografiskt lexikon (article by Mariette Manktelow), retrieved 2022-02-16.