משתמשת:Hanmir53/תאוריית המערכות הפתוחות

מערכת פתוחה (Open System) היא מערכת המעורבת באינטראקציות עם סביבתה. בהתאם לסוגי המערכות השונים ולהגדרתן, אינטראקציות אלה יכולות להיות קשורות למעברי מידע, אנרגיה, חומרים פיזיים וכו' דרך גבולות המערכת, בשני הכיוונים.

התפתחות המושג והתאוריה

קארל לודוויג פון ברטלמפי, ביולוג אוסטרי, היה ממייסדי התאוריה הכללית של מערכות - תאוריה בין-תחומית שמתארת מערכות המורכבות מיחידות המקיימות אינטראקציות ביניהן. ברטלמפי הבחין בין מערכות סגורות לבין מערכות פתוחות, שבהן מתאפשרת צמיחה והתפתחות, ויישם את מודל המערכת הפתוחה לתחומי הפיזיקה והביולוגיה.

יישום התאוריה בארגונים

תאוריית המערכות הפתוחות כפי שזו מיושמת בארגונים מבוססת על עבודתו של קורט לוין שפותחה במכון טביסטוק ליחסי אנוש באנגליה במהלך שנות החמישים, בעיקר על ידי א.ק. רייס ואריק מילר.

תיאוריה זו מניחה כי בדומה לאורגניזם ביולוגי, ניתן להסתכל על ארגון כמערכת פתוחה – מערכת שמתקיימת באמצעות חילופי חומרים עם סביבתה. הארגון מייבא חומרי גלם, מבצע עליהם פעולות שונות תוך שימוש בתהליכים שונים, מנצל חלק מהתוצרים שהתקבלו לצריכה עצמית ומייצא את היתרה, תוך החלפתה, באופן ישיר או עקיף, בחומרי גלם ובמשאבים נוספים להם הוא זקוק. באמצעות ביצוע תהליכים אלה של יבוא-התמרה-יצוא הארגון מתקיים. בדומה לחקירת אורגניזם ביולוגי, גם לשם חקירת ארגונים יש להשתמש בתיאוריות שונות: תיאוריות הקשורות לסוג חומרי הגלם הדרושים לארגון, לתהליכים בהם הוא משתמש כדי לבצע את הטרנספורמציה הרצויה, ולמערכת הקשרים בין הארגון לבין סביבתו שקובעת את היכולת שלו לייבא את חומרי הגלם ולייצא את התוצרים. בנוסף לתיאוריות אלה, ארגונים – שלא כמו אורגניזם ביולוגי – מבוססים גם על פעילות אנושית, ולכן דרושות תיאוריות המתייחסות לפתרון בעיות וקשיים המתגלים תוך ביצוע תהליכים אלה.

תאוריית המערכות הפתוחות ביחס לארגונים מציעה את המערכת המושגית הדרושה לחקירת ארגונים ולהבנה של הפעילות המורכבת, ולעתים מבלבלת, שלהם. להלן כמה ממרכיבי מערכת מושגים זו:

גבול (boundary)

לצורך ביצוע תהליכים של יבוא-התמרה-יצוא על הארגון לפתח גבול שיפריד בינו לבין סביבתו, גבול אשר דרכו יתבצעו החליפין. גבול זה צריך להיות מוצק מספיק על מנת למנוע דליפה ולהגן על הארגון מפני התפרקות, אך גם חדיר מספיק על מנת לאפשר את מעבר החומרים המתאימים לשני הכיוונים. כדי שהארגון יוכל לבצע משימותיו עליו לנהל את הגבול באופן שיבטיח את הזרימה המתאימה של חומרים פנימה והחוצה.

מערכות פעילות (Systems of Activity)

המערכות באמצעותן הארגון מבצע את התהליך של יבוא-התמרה-יצוא. מערכות אלה כוללות פעילויות מסוגים שונים שיכולות לשמש למטרות ביניים שונות, פעילויות שיש ביניהן קשרים הדדיים.

מערכות משימה (Task Systems)

צירוף של מערכת פעילות יחד עם המשאב האנושי והפיזי הדרוש לביצוע הפעילות. השימוש במונח 'מערכת' מניח קיום קשרים בין כל הפעילויות והתפקידים הכלולים במערכת מסוימת, וקיום גבולות ברורים בינה לבין מערכות אחרות בארגון. משמעות קיום הגבול הוא מצב של היעדר רציפות – בטכנולוגיה, בטריטוריה, בזמן, או בשילוב של גורמים אלה. ככל שהארגון מורכב יותר, כלולות בו מערכות רבות יותר.

פרטים, קבוצות וגבולות

המשותף לכל הארגונים הוא הישענותם, נוסף על כל שאר המשאבים, גם על המשאב האנושי. לפיכך, כל תיאוריה של ארגונים חייבת להתבסס לא רק על תיאוריה של מערכות פעילות, אלא גם על תיאוריה של התנהגות אנושית. שתי תיאוריות אלה אנלוגיות במידה רבה. ניתן להסתכל גם בני אדם בודדים וגם על קבוצות, בדומה למערכות פעילות, כעל מערכות פתוחות היכולות להתקיים רק באמצעות חליפין עם הסביבה. אך בני אדם וקבוצות, שלא כמו מערכות תפקידים, יכולים לעבור בין המערכות השונות בזמנים שונים. הפרט, הקבוצה הקטנה והקבוצה הגדולה יותר מבטאים, ברמת מורכבות הולכת ועולה, אותו עיקרון מבני בסיסי. כל אחד מהם ניתן לתיאור במונחים של עולם פנימי, סביבה חיצונית, ופונקציית גבול שאחראית על הפעולות המקשרות בין מה שבפנים לבין מה שבחוץ.

משימה מרכזית (Primary Task)

תאוריית המערכות הפתוחות טוענת שלכל ארגון יש בכל רגע נתון משימה מרכזית, שמוגדרת כמשימה שעליו לבצע כדי לשרוד. המושג 'משימה מרכזית' מאפשר להבין את ההיררכיה הקיימת בין פעילויות שונות באותה מערכת, וכן בין מערכות פעילות שונות באותו ארגון. המושג מאפשר בניית מודלים ארגוניים שונים שמבוססים על הגדרות שונות של המשימה המרכזית והשוואה ביניהם. הגדרת המשימה המרכזית קובעת את מהי מערכת היבוא-התמרה-יצוא השלטת בארגון. לעיתים יכול להיווצר קונפליקט בין הגדרת המשימה המרכזית של מערכות פעילות שונות בארגון, ואף בין ההגדרה של הארגון עצמו לבין ההגדרה של סביבתו לגביו. יש מקרים בהם המשימה המרכזית מוצהרת ומוגדרת, ובאחרים ניתנת להסקה מתוך התנהגות מערכות הפעילות בו. לעתים יש פער, או אפילו ניגוד, בין המטרה המוצהרת להלכה לבין המשימה המבוצעת למעשה.