משתמשת:Reutyes/ר' אליה בר שמעיה

ר' אליה בר שמעיה, בן המאה האחת עשרה מחכמי בארי שבדרום איטליה. היה פוסק ופייטן, לימד תורה בישיבה בבארי.

תולדות חייו

מעט מאוד ידוע על תולדות חייו. ר' אליה בר שמעיה, בן המאה האחת עשרה מחכמי בארי שבדרום איטליה. היה פוסק ופייטן, לימד תורה בישיבה בבארי. זהותו כאיש בארי מבוססת על פסק הלכתי שהוא חתום עליו כאחד מדייני העיר. חיבר כ-40 פיוטי סליחות שחלקן נכללות במחזורי אשכנז ופולין המדברות על סבל העם בגלות ותקוות הגאולה. סגנון פיוטיו היו קרובים לפיוטי יצירותיו של מורו ורבו שלמה הבבלי אשר שימשו לו השראה. היה מגדולי הפייטנים באיטליה , שלושים ותשעה פיוטים ידועים לנו, שני שירים נמצאו בגניזה ("אקדם אוכף, אימיך אפונה") ישנו פיוט במחזורי טורינו אשר אינו שלם "אמדד דלתות תשובתך". לאחרונה, נאספו 38 מפיוטיו בספר פיוטי ר' אליה בר שמעיה.

פיוטי ר' אליה בר שמעיה

מאפייני לשון הפיוטים

תחומי אמנותו צרים וחלק משיריו בעלי חרוז מבריח וחלק משיריו משתמש במחרוזות בעלות שלושה טורים כל אחת. אך מרבית פיוטיו בנויות במחרוזות בעלות ארבעה טורים. לחריזתו אין גיוון רב. מרבה להוסיף הדגשות לחלקים מסוימים של הטורים שלהם יש חרוזים פנימיים. אחד השימושים המרובים היא חזרה על מילה המסיימת טור אחד בראשו של הטור הבא אחריו. משתמש במקצב הטעמות קבוע ומבליט רעיון אחד במספר של דימויים או ציורים. "כפייטן מן האסכולה הישנה הוא מתבטא בסגנון מוקשה ומעורפל, משלב במשפטיו צורות פייטניות מרובות ולפרקים אף מילים נדירות ממוצא יווני" "תקופתו היא תקופת תוקפו של סגנון הפיוט הקדמון והשפעתם של פייטני ארץ ישראל ( לדידו , הקלירי ) ניכרת מאוד בשירתו ובמיוחד בסוג הסליחה בו בחר כהבעה אמנותית יסודית , התואמת את השקפת עולמו השירית . בחירת סוג זה אפשרה לו לעמוד בכבוד בשני התפקידים שכנראה הוטלו עליו או שנטלם על עצמו ו תפקיד השצ מזה ותפקיד הסלח מזה , ומשניהם יצא משוררנו כשידו על העליונה."

תוכן הפיוטים

במאה האחת עשרה איטליה הייתה נתונה בשלטון שתי ממלכות: הדרום היה כפוף לשלטון הביזנטי והצפון השתייך לקיסרים הפרנקים. בפיוטי איטליה לעיתים רחוקות נזכרו שתי ממלכות שונות. "בפיוטיו של אליה בר שמעיה מוזכרת מלכות אדום בשמה רק פעמיים ומלכות ישמעאל פעם אחת. וזאת מפני החשש התמידי מהלשנות ומוויכוחי דת, וההכרה שזהות הגויים המוזכרים ברורה לכל שומע וקורא. בנוסף, בפיוטיו שולבו קריאות רבות להצלה משעבוד הגויים ומצרותיהם בולטים בתוכם לפחות שני פיוטים שנראה שנכתבו בעקבות גזרות מסוימות, בהם הוזכרו ריבוי הכיבושים וחילופי השלטונות, אירועי מאסר, מקרי הרג ומוות על קידוש השם. ריבוי תלונותיו על האויבים המייסרים את עמו מראה כי הן נכתבו מדם לבו וממחישות את רגשותיו.

אוסף פיוטיו

לאחרונה, 38 מפיוטיו נאספו בספר פיוטי ר' אליה בר שמעיה ואלה הם:

• אבדו חכמי גזית
  
• אבותי כרבתה ריבם
  
• אבל אשמים
  
• אדני אלהי ישראל צדיק אתה
  
• ה' ממית ומחיה
  
• אויבים חייבים
  
• אויבים קמו
  
• אויתיך קויתיך
  
• אטתי מטתי
  
• איך אפתח פי בחין
  
• איככה אפצה פה
  
• אימיך אפונה
  
• אימתה ופחד
  
• אין קורא בשמך
  
• אין תליה לראש
  
• אל אלהים אעתר
  
• אל דמי לך
  
• אלהי בושתי
  
• אליך לב ונפש
  
• אליך פנינו בושנו להרים
  
• אמדד דלתות תשובתך
  
• אנא חטא העם הזה
  
• אנא מהרה כלה קוצי כרמך
  
• אנוש רמה אדון בשופטך
  
• אנחתי בלחץ האויב
  
• אפס הוד
  
• אקדם איכף
  
• אקרא בשמך
  
• אריה ביער
  
• ארכן וקצרן
  
• אשמינו ועוונינו
  
• אשמתי עד לשמים
  
• את ה' בהימצאו
  
• אתה חלקי וצור לבבי
  
• כנסת ישראל
  
• עם ה' חזקו ונתחזקה
  
• תחרות רוגז
  
• תמנו ספנו
  

ראו גם

שלמה הבבלי
פיוט

לקריאה נוספת

לתולדות השירה והדראמה העברית, מחקרים וחסות, כרך שני, מאת חיים שירמן

קישורים חיצוניים

שעיר וחותם סערוני: מלכויות וגזרותיהן בפיוטי איטליה הקדומים, מאת אברהם פרנקלין
פיוטי ר' אליה בר שמעיה, מאת יונה דוד