משתמשת:Sapirula/ארגז חול
תשוקה - הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילה תשוקה נגזרת מן השורש ש.ת.ק. תשוקה נוצרת כאשר מרגישים כלפי משהו או מישהו הרגשה מוחשית ומיידית. כאשר תחושה זו באה לידי ביטוי על ידי דחף ורצון להשיג את אותו דבר שאליו מרגישים השתוקקות. תשוקה מתייחסת לרוב להקשר המיני, אך היא יכולה להיות מופנית גם כלפי אוכל ועוד'. ישנו תהליך מעניין בתוך הרצון האנושי והוא הרצון להשיג דברים שחפצים בהם ובכך להגיע להרגשה של מיצוי עצמי. ברגע שמתעוררת תשוקה למשהו והדבר שאליו התעוררה תשוקה מושג, מיד מתחילה התשוקה להתפוגג. האדם משיג את מושא תשוקתו ובכך הוא מוריד את המתח ואת התשוקה הקיימים אצלו. התהליך הזה שנקרא תשוקה הוא תהליך שכיח בחוויה האנושית שכן הוא נמצא בכל מקום: תשוקה לשקט, לרגיעה להורדת מתח, לאוכל, תשוקה מינית ועוד. התשוקה היא סימן לחוסר, לאי שלמות, ככל שאנחנו יותר משתוקקים סימן שאנו פחות שלמים.
עם זאת, תשוקה יכולה להצביע גם על כך שאנו עשויים יותר מאשר חומר דומם. תשוקה למשמעות, לאסתטיקה ולהגשמה עצמית, אינה תשוקה הומאוסטטית אשר מילוייה גורם להפחתתה, אלא תשוקה הטרוסטאטית אשר ככל שאנו ממלאים אותה יותר כך היא גדלה. האדם אינו יצור פאסיבי אשר מטרתו להפחית את המתח בלבד, אלא הוא יצור מגיב ויוצר לעצמו את מצבי המתח על מנת לגדול ולהתפתח.
תשוקה במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר במקרא בספר בראשית אנו נתקלים בנושא התשוקה, שבא לידי ביטוי בסיפור אדם וחווה. חווה, על אף האיסור לאכול מעץ הדעת, משתוקקת לאכול מהעץ כיוון שהוא תאווה לעיניים. היא אוכלת מפרי העץ ובכך היא מספקת את תשוקתה וגורמת אף לאדם לאכול מן העץ. ניתן לראות כי אף העונש אותו חווה קיבלה קשור באופן ישיר לתשוקה: "וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ". (בראשית ג טז).
גישות שונות לתשוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש למעשה 2 גישות בספרות לתשוקה:
גישה פיזיולוגית: אומרת כי תשוקה הינה משהו פיזיולוגי ביולוגי, כימי לחלוטין שקורה בתוכנו.
גישה תרבותית: תשוקה זה משהו חברתי והוא תלוי חברה, סביבה, הקשר.
גישה פיזיולוגית
לפי גישה זו, התנהגותם של כל היצורים החיים כולל בני האדם מכוונת על ידי מנגנונים שהתפתחו תוך כדי האבולוציה כל דור הצליח למקסם את הכשירות של קודמיו. כאשר הכשירות של הפרט כוללת גם את כמות הגנים שלו במאגר. לפי דארווין כל אחד מאיתנו נושא בתוכו תאים כאשר באורח בלתי מודע התאים הללו נושאים בתוכם את נטל ההיסטוריה של המינים החיים.
השתוקקות למשהו או למישהו מתבטאת בעוררות פסיכולוגית וגופנית. כאשר אנחנו פוגשים אדם שאליו אנו נמשכים, בין אם גופנית ובין אם אחרת, אנו חווים פרץ כמעט מידי של תשוקה. עוררות זו מתגברת במהירות אך גם דועכת באופן מהיר יחסית. בשיאה של העוררות התשוקה פוחתת ואנו מגיעים בהדרגה למצב יציב פחות או יותר של התרגלות לרגשותינו בכל הנוגע לאותו אדם.
התשוקה היא חלק ממעגל תשוקה מינית- על כך באופן אוניברסאלי יש לכולנו ארבעה שלבים ביחסים, כאשר אחד מהשלבים הללו זה תשוקה. טענה זו נבדקה בעזרת מדדים רבים על ידי צמד חוקרים שהגיעו למסקנה שיש שלב שבו האדם חווה הרגשת תשוקה, וזה מובע באמצעות הפרשה של הגוף או התנהגות שונה של האדם. תהליך זה הוא פיזיולוגי.
על פי פרויד גם הפיזיולוגיה וגם הפסיכולוגיה שלנו מוליכה אותנו לדחפים ותשוקות, זה נפשי פיזיולוגי מולד ולא תלוי בחברה.
גישה תרבותית
תשוקה היא תלוית הקשר, נשיקה תקבל משמעויות שונות בתרבויות שונות. נשיקה מסבתא וממחזר זו לא אותה נשיקה, היא מקבלת משמעות שונה. אם ניקח את אותו אדם וניתן לו לקיים יחסים עם כמה אנשים עם כל בנאדם שהוא יקיים יחסים זה יקבל משמעות שונה (שכנה/מזכירה).
ג'ון גגון עונה לאריס ואומר כי חזה זה דבר תלוי תרבות, בכל תרבות יש איבר אחר שנחשב כלא צנוע.
השילוב בין הגישות
קינזי אומר כי זה טבע פזיולוגי תשוקה הנובעת בתוכנו, אבל לחברה יש השפעה, החברה משפיעה על האדם למה הוא ימשך ולמה הוא ירגיש תשוקה, לכל אדם יש הרבה תשוקות והחברה מגדירה לנו משהו ספציפי בו נחשוק.
תשוקה פרטית- כל הדברים אליהם האדם מרגיש תשוקה.
התשוקה החברתית- ממקדת אותנו במשהו, למשפחה יש הרבה השפעה למי נימשך ועם מי נהייה, פעם זה היה בגלל שידוכים וכיום בגלל השפעה של המשפחה שלנו עלינו- שארות.
גילברט הרדט מדבר על תשוקה ומחלק אותה לשלוש:
1.תשוקה מינית- במי אנחנו חושקים:
א. לאובייקט ממין זה או אחר: גבר, אישה, גבוה, נמוך, האובייקט שאליו אנחנו נמשכים.
ב. העדפה לטכניקה מסוימת (מה אותו אדם אוהב).
2.תשוקה חברתית- איזה סוג של מערכת יחסים אנחנו רוצים שתהיה לנו: שתלטנות, שוויון.
3.תשוקה לאובייקטים חברתיים וסמלי סטטוס- איפה אנחנו מדמיינים את עצמנו? איזה סוג של חיים? תמיד רציתי משפחה וילדים...
לפי גלברט הבחירה איך נחייה היא השילוב בין 3 השלבים הללו, אצל רוב בני האדם השלבים מסתדרים די טוב ביחד. שני השלבים הראשונים מופעים בדרך כלל בשלבים יותר מוקדמים של החיים, השלב השלישי מופיע יותר מאוחר.
תשוקה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התשוקה המינית היא יצר הנמצא אצל כל אדם, מקורו של יצר זה היא במערכת ההורמונאלית והנפשית של האדם, כאשר מערכת זו היא שקובעת את תכיפות הצורך של כל אחד מבני המין להגיע לפורקן מיני. ההנחה היא כי בני האדם שונים ברמות התשוקה- יש רמות גבוהות יותר ויש נמוכות יותר. מבחינה זו השוני בין בני הזוג ברמת התשוקה שלהם יכול להוות בעיה לגבי אי ההתאמה בין בני הזוג.
הפרעות בתשוקה המינית עלולים להיגרם עקב גורמים פסיכולוגים או נפשיים של אחד מבני הזוג או בעקבות מערכת היחסים בין בני הזוג. לעיתים רבות הפרעה בתשוקה היא סימפטום ראשוני להתחלה של מחלת הדיכאון, ואז צריך לטפל בבעיית הדיכאון ולא בבעיית התשוקה.
מצבי לחץ יכולים גם לגרום לירידה ואף להעלמות התשוקה הסיבות למצבי לחץ הם רבים: פיטורים, מוות קרוב, סכסוכים משפחתיים וכו'.
דבר נוסף שיכול להפריע לתשוקה המינית הם ההורמונים המיוצרים על ידי הבלוטות בהפרשה פנימית. עד היום לא יודעים בדיוק כיצד הם פועלים על מנגנון התשוקה, מה שידוע הוא כי האנדרוגנים הזכריים כמו הטסטוסטרון הנוצרים באשכי הגבר (ובשחלות האישה) קשורים ביצר המיני אצל שני המינים. ולכן הפרעה בתשוקה מינית עלולה להיווצר בעקבות רמת טסטוסטרון נמוכה מהתקין. תופעה זו מופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר שאז הגוף מייצר באורח טבעי פחות הורמונים. הטיפול בבעיה זו היא בדרך כלל באמצעות תחליפים או באמצעות טיפול פסיכולוגי (כאשר טיפול זה הוא נלווה ואינו ראשוני).
בנוסף במהלך חילוף החומרים של הטסטוסטרון הוא עלול להיהפך לאסטרוגן ובכך לגרום לירידה בתשוקה המינית.
סיבות נוספות לירידה בתשוקה המינית הן סיבות נפשיות שבדרך כלל נובעות מגורמים סביבתיים. סיבות לדיכוי שכזה יכול לנבוע משומן יתר, חזה גדול מידי או קטן מידי, חרדות, והשפעה שלאחר הלידה.
לקריאה נוספת:[עריכת קוד מקור | עריכה]
התשוקה לאי תשוקה – רמזים לקיום הפוך- מרדכי רימור7: 24-29
על התשוקה המינית, צוקרמן צבי, איתנים, אוקטובר 1987: 291-293
תשוקה ואלימות מינית דטרמיזם ביולוגי? בוקק יערית, כוורת 7: 38-40 ,2003