משתמשת:YR on wiki/הנחיות לכתיבת ערך לפסק דין

הנחיות כלליות

• כתיבה טובה היא בראש ובראשונה בהירה. גם הרעיון המבריק ביותר וההבנה העמוקה ביותר מתבזבזים אם הקורא לא מבין אותם כי הטקסט אינו ברור. כתבו בשפה פשוטה, תקנית ומדויקת.
• ויקיפדיה היא אנציקלופדיה לקהל הרחב. יש להקפיד להציג את המידע בלשון בני אדם וללא הסתמכות על ז'רגון מקצועי, באופן שיהיה נגיש לאנשים משכילים ומתעניינים, ולא רק לאנשי מקצוע.
• הימנעו משימוש בציטוטים מתוך פסק הדין. תפקידכם "לתווך" ולהסביר את פסק הדין לקורא שאינו מומחה, לא לחזור עליו. ממילא, כשצריך לסקור במשפטים ספורים את תוכנו של פסק דין שאורכו כמה עמודים, הסיכוי שיהיה משפט ספציפי שראוי ציטוט הינו קטן עד מאוד.
• התמקדו בשאלות שקושרות את פסק הדין לקורס.
• מטרתכם היא לסקור את תרומתו המשפטית של פסק הדין למשפט ולחברה. לכן הכוונה אינה שתכתבו את הדברים בקיצור, אלא שתבררו את העיקר מן הטפל. למשל, אם בפסק הדין ניתנות דוגמאות, אין צורך לחזור עליהן. אם השופטים מסכימים עם חוות הדעת העיקרית, אין צורך לחזור על דבריהם.
• על מנת להבין מה נדרש בכל אחד מהחלקים, אתם מוזמנים לעיין בערכים קיימים (גם אם אינם ערוכים בדיוק על פי ההנחיות שכאן) כמו פסק דין בראון נגד מועצת החינוך, או, לפסיקה ישראלית, בג"ץ בית הספר בעמנואל (שהיה מועמד להיות "ערך מומלץ").
• אל תכתבו את דעתכם האישית או מחקר מקורי שלכם. ויקיפדיה אינה במה להבעת דעה אלא למתן מידע. למידע נוסף ראו ויקיפדיה: מדריך לנקודת מבט נייטרלית.
• ובאופן כללי יותר: אם אתם לא מבינים, גם הקוראים לא יבינו. עבדו בסבלנות. קראו, חשבו, קראו שוב. חפשו ספרות שמאזכרת את פסק הדין שלכם וממנה תוכלו הרבה פעמים להבין מה היה העיקר.
• זכרו שהערך נועד לקהל שלא מכיר את פסק הדין, ולכן כל אדם מן השורה יוכל לעזור לכם בביקורת. תנו לחברים בני-דעת לקרוא את מה שכתבתם ושוחחו עימם על מנת להבין מה הם הבינו, מה לא ברור, מה לא מסודר בעיניהם. דווקא כיוון שויקיפדיה מופנית לקהל הרחב, כל אחד יכול להיות שפן ניסויים.

חלק 1: הפתיח

הפתיח מציג את פסק הדין, תוכנו וחשיבותו, על מנת שהקוראים יקבלו מושג במה מדובר, וכמובן ישתכנעו שכדאי להמשיך ולקרוא.

• הכנת הפתיח מחייבת אתכם להכיר את פסק הדין ולדעת ככל הניתן על הסובב אותו, ולכן כדאי לכתוב אותו בשלב האחרון. הפתיח צריך להיות תמציתי ולהתמקד בעיקר.

• מה יש בפתיח?

1. מי פסק: איזה בית משפט? מתי?
2. באיזה עניין נפסק: מה השאלה המשפטית שעמדה בפני בית המשפט.
3. מה נפסק: מה התשובה שנתן בית המשפט לשאלה המשפטית, שבגללה פסק הדין זוכה לערך?
4. משפט או שניים על חשיבותו של פסק הדין: השלכותיו המעשיות, השפעותיו התרבותיות, פסיקה מאוחרת, ועוד. משפט זה יסביר לקורא מדוע יש ערך על פסק הדין. "המרצה אמרה לי" לא יתקבל כהסבר מניח את הדעת.

חלק 2: הרקע לפסק הדין

מהן התופעות החברתיות, המשפטיות, הפוליטיות וכו' שברקע המחלוקת?

• כאן לא המקום לתיאור שלבים מוקדמים בהליך הספציפי, אלא הסברת סוגיות רקע (למשל על הסכסוך במולדובה/טרנסניטסריה, פעילות תאגידים בינלאומיים באפריקה, חקיקה נרחבת נגד טרור בעקבות אירועי 2001).
• לא צריך להמציא את הגלגל: נושאי הרקע עשויים להיות מכוסים בערכים אחרים בויקיפדיה. אין הצדקה להעתיק ערכים שלמים לתוך הערך שלכם, אך אפשר להשתמש בעיקרי אותם רכים, ככל שהם רלוונטיים לצרכיכם. מצד שני, חומר שנכתב באופן עצמאי יהיה מבורך.

חלק 3: פסק הדין

זהו חלקו העיקרי של הערך. הוא מתאר את ההליכים המשפטיים. בחלק זה יש כמה מרכיבים:

1. העובדות בבסיס פסק הדין: מה הביא את הצדדים לבית המשפט?
2. טענות הצדדים בהליך שאותו אתם מתארים:
   • אפשר לסדר את הטענות לפי צדדים (תובעים/נתבעים, עותרים/משיבים), או לפי סוגיות, אם ישנן כמה כאלו. כך או כך, כדאי שהקוראים יוכלו להבין את הקשר בין טענה לבין התשובה לה.
3. החלטת בית המשפט:
   • מהי הכרעתו של בית המשפט במחלוקת הקונקרטית?
   • מה ההנמקה להחלטה?

סיכום לעומת תמצות: סקירת פסק הדין אינה "הכל בפחות מילים" אלא הוצאת העיקר לצרכי הבנת חשיבותו של פסק הדין ככל שהוא דן בנושא שבו אתם מתמקדים (כלומר – זכות האדם). ולכן:

• העיקר הוא בהחלטת בית המשפט, לא בטענות הצדדים. ודאו שהאורך היחסי של החלקים היחסים משקף זאת.
• הסקירה צריכה להיות קצרה יותר מפסק הדין. לא תמיד קל לסכם טענות משפטיות ונוח יותר לחזור עליהן. תפקידכם להתמודד עם הקושי ולומר באופן תמציתי את העיקר.
• אין להפריז בפירוט עובדות הנוגעות למקרה הספציפי. בית המשפט צריך היה לעשות זאת, אתם - לא. חשיבותו של פסק הדין המצדיקה כתיבת ערך אינה בהחלטה לגבי העותר או התובע הספציפיים, אלא בתרומתו למשפט הבינלאומי.
• יש פסקי דין שמצטטים מסמכים ופסיקה מוקדמת באריכות. זכרו שאתם מדווחים על פסק הדין עצמו, ולא על פסקי דין קודמים. הקוראים רוצים לדעת מה נקבע בפסק הדין הספציפי, לא את כל ההסטוריה המשפטית שקדמה לו.
• עמדות שופטים שונים: בחלק מפסקי הדין די בסקירת עמדת הרוב. עם זאת, חשוב לציין אם מדובר ברוב ומיעוט, או בהסכמה על תוצאה אך לא ההנמקה המובילה אליה.

חלק 4: בעקבות פסק הדין

חלק זה קושר את פסק הדין לסביבה המשפטית, הפוליטית, החברתית וכו'. בחלק זה יופיעו הכותרות הבאות ופירוט בעקבותיהן ככל שהוא רלוונטי לפסק הדין הספציפי שאתם סוקרים. זכרו שכל אמירה שאינה מתוך פסק הדין טעונה אסמכתא (בהערת שוליים). בחלק זה יכולים להיות הנושאים הבאים (ולא רק הם):

• גלגולים מאוחרים יותר של ההליך המשפטי הספציפי פסיקה מאוחרת יותר המסתמכת על פסק הדין באופן שמעיד על תרומתו למשפט
• התפתחויות במדיניות
• שינויים בחקיקה
• שיח ציבורי ואקדמי: איזו תמיכה או ביקורת – משפטית, ציבורית – הושמעה על פסק הדין? אינכם נדרשים לנתח את פסק הדין בעצמכם, אך לתאר את הביקורת שהתפרסמה, בספרות האקדמית או בעיתונות (למשל: בג"ץ יולנדה גלוטן - ספרות על היבטים מגדריים של עבודת סיעוד, על היחס בין בג"ץ לבין המחוקק). כאן יש להציג בתמצית את הטענות המהותיות שנשמעו (ולתת אסמכתא בהערת שוליים) ולא רק להפנות למקורות השונים.
• קשירה לפסיקה במדינות אחרות בנושאים דומים (ככל שרלוונטי).

חלק 5: לקריאה נוספת

• ספרות אקדמית ואחרת (בין אם נזכרת ב"בעקבות פסק הדין" ובין אם לאו) ניתנת לאיתור באמצעות מאגרי מידע אלקטרוניים וכן בחיפוש אינטרנטי פתוח.
• בספריה שבה יש עותקים מודפסים של ספרות שלא התפרסמה באינטרנט.
• הבחינו בין מאמרים אקדמיים לבין פרסומים מקדמי מדיניות.

חלק 6: ראו גם

בחלק זה יש ליצור רשימת קישורים לערכי ויקיפדיה בנושאים משיקים לנושא הערך שלכם.

• הקפידו שהנושאים יהיו משיקים ולא זהים: אין טעם בקישור לערכים ספציפיים אשר כבר נזכרים בתוך הערך שלכם. לכן הכוונה כאן היא לנושאים רחבים יותר.
• יתכן שבערכים אלו יהיה מקום להוסיף קישור לערך שלכם, כך תגדילו את החשיפה של הערך! למידע טכני ראו ויקיפדיה: עריכה טכנית.

חלק 7: קישורים חיצוניים

בחלק זה יש ליצור רשימת קישורים למקורות שהם חיצוניים לויקיפדיה (שאינם נזכרים ב"קריאה נוספת"). המקורות יכולים לכלול:

• פסק הדין הנסקר, וכן קודמיו וגלגוליו הבאים, אם ישנם
• מסמכים שנזכרים בפסק הדין או קשורים בו הדוקות, הצעות חוק רלוונטיות
• קטעי עיתונות
• אתרי אינטרנט של גופים המעורבים בפסק הדין או עוסקים בסוגיות שבו
• ככל העולה בדעתכם (ורלוונטי)

חלק 8: הערות שוליים

חלק זה נוצר מעצמו במהלך העבודה, כאשר אתם משלבים אסמכתאות לדבריכם. הערות השוליים תופענה בתחתית המסמך, אבל את הכותרת "הערות שוליים" אתם צריכים ליצור (בתחתית הטקסט ומעל ההערות, כמובן).

• תזכורת: כל אמירה שאינה מקורית שלכם (ובערך ויקיפדיה לא אמור להיות שום דבר מקורי שלכם מלבד חיבור הדברים!) צריכה להיות מגובה באסמכתא, כלומר הפניה למקור שעליו אתם מסתמכים: חוק, פסק דין, מאמר, כתבה, דוא"ל, הרצאה וכו'. אסור להציג רעיון שאינו שלכם כאילו הוא שלכם (לא טוב לכם, לא הוגן לבעל הרעיון המקורי).
• למידע נוסף ראו ויקיפדיה:הערות שוליים וגם ויקיפדיה:ביבליוגרפיה.

ויקיזציה

• קשרו מושגים המופיעים בערך שלכם לערכים אחרים בויקיפדיה המסבירים אותם (רק בפעם הראשונה שהם מופיעים). הקישור נועד לאפשר לקוראים לקבל הסבר למונחים המופיעים בערך. לכן יש לקשר רק מונחים רלוונטים לערך. למשל, את המילה "תאגיד" כדאי לקשר לערך על "תאגיד", אם פסק הדין עוסק באחריות תאגידים לזכויות אדם. לעומת זאת, לא כדאי לקשר את המונח "הגיש" ("זהו פסק דין בתביעה שהגיש...") לערך "הגשה" (שעוסק בקורבן מנחה!), ואין צורך לקשר תאריכים.
• אין להפנות בקישוריות חיצוניות למאגרי מידע שאינם פתוחים לקהל הרחב.
• למידע טכני ראו ויקיפדיה: עריכה טכנית.

הזהרה והבטחה

סקירת פסק דין אינה עניין של מה בכך. היא מחייבת יכולת לנסח לעצמכם ובעצמכם את תוכנו של פסק הדין, ולהביא את הדברים באופן שמי שאינו מתמצא יבין גם הוא. במילים אחרות, צריך לקרוא, לחשוב, לקרוא שוב ולחשוב. לכתוב, למחוק, לכתוב שוב ולמחוק ועוד כמה פעמים. לעשות הגהה, לגלות שבעצם פספסתם משהו, להכניס, לשלב, לנסח מחדש וחוזר חלילה. בסוף תוכלו להפיק תחת ידכם מוצר משובח!