משתמש:אמיר בשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הני זובידה


הני זובידה (זבדה) (נולד ב – 24 באוקטובר, 1966) , חוקר ישראלי, העוסק בגבולות חברתיים, מהגרי עבודה, זהויות חברתיות, התנהגות בוחרים, פוליטיקה משטר וחברה בישראל, פוליטיקה השוואתית, דעת קהל, יישומים מתודולוגיים וסטטיסטיים במדע המדינה ותהליך השלום במזרח התיכון.


תוכן עניינים תמונה

ביוגרפיה

פעילות חברתית ופוליטית

פרסומים אקדמאיים

מאמרים

ספרים בעריכתו

פרסים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ביוגרפיה


זובידה נולד בבגדד שבעיראק. בשנת 1971, כשהיה בן 6, משפחתו עלתה לארץ למרכז קליטה בנתניה, שממנו עברה בסוף שנת 1971 לפתח תקוה.

משפחתו של זובידה נאלצה לעזוב את עיראק בשל הרעה במצבם של היהודים לאחר מלחמת "ששת הימים". שינוי המצב בעיראק פגע במשפחתו של זובידה, כשבתחילת ינואר 1969 נעצר דלאל דוד, דודו של זובידה. לאחר שניסיונות של המשפחה לאתר את הדוד לא צלחו, ביום ה-27-1-1969 נמסר למשפחה כי ככל הנראה הדוד ועוד עצורים אחרים ביניהם, דוד ג'אלי ידגר, נמצאים בתחנת המשטרה הקרובה ל"ככר תחריר" שבבגדד. המשפחה מיהרה לכיכר ושם נתגלו גופותיהם של דוד דלאל ודוד ג'אלי ידגר תלויים.


כיום זובידה מתגורר בתל אביב יפו, נשוי לד"ר אביבה זלצר-זובידה ואב לשני בנים.

זובידה למד מדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ובשנת 1993 קיבל תואר בוגר. בשנת 2000 קיבל תואר מוסמך (MA) מאוניברסיטת ניו יורק, בית הספר למוסמכים באומניות ומדעים - שם המשיך את לימודיו לתואר שלישי במחלקה לפוליטיקה, ובמאי 2006 קיבל תואר Ph.D..

משנת 2011 זובידה משמש כמרצה במשרה מלאה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. משנת 2006 ועד 2011 שימש מרצה בבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה. בשנים 2005-2006 שימש הני כמרצה ויועץ סטודנטים לתואר ראשון במחלקה לפוליטיקה שבאוניברסיטת ניו יורק (NYU), ארה"ב וכיועץ ארגוני וסטטיסטי בחברת סטנדרט אנד פור (Standard and Poor's) ניו יורק, ארה"ב.

פעילות חברתית ופוליטית

זובידה נמנה על מייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, תנועה חברתית שנוסדה ב-1996 על-ידי צאצאי עולים מארצות ערב והמזרח בישראל; זובידה הוא גם יוזם וחבר בקבוצת הייסוד של מייסדי פורום גוש הפריפריה במחאת קיץ 2011. פורום זה שקד בעיקר על עבודה תודעתית כמו גם מחאה פעילה נגד אפליית הפריפריה ובעיקר יוצאי מדינות האיסלם במחאת 2011 ולאחריה. הפורום ארגן פעולות גרילה נגד שר השיכון אריאל אטיאס, יו"ר עמידר, שר האוצר ועוד. כמו כן, הפורום עסק בדו-קיום בין יהודים לערבים ועמד מאחורי ההפגנה שלאחר מכן נודעה בתור הפגנת יפו-התקווה – וסייע רבות בהפגנה החשובה של קיץ 2011 שנערכה בשכונת התקווה.

זובידה עורך את הבלוג הפוליטי "ביקורת ולא בהכרח בונה", פעיל ב-Community Education Center – CEC – האוניברסיטה הקהילתית שפועלת בתחנה המרכזית החדשה ומטרתה לסייע בשילובם של מהגרים, פליטים ומבקשי מקלט בישראל על ידי מתן הכשרות שונות שיסייעו בצירופם לשוק העבודה. האוניברסיטה הקהילתית נלמדים שיעורים בעברית, צילום, מחשבים ועוד, מהגרים ממדינות שונות מגיעים למרכז וזובידה הוא אחד מהמורים ואנשי הצוות באוניברסיטה הקהילתית. זובידה גם משדר ברדיו יזרעאל בתוכנית "דעה צפונית" ובעל טורים פוליטיים בכלי תקשורת שונים.

נושאי מחקר

זובידה עוסק בעיקר בחקר החברה הישראלית, ומנתח את המתח הקיים בה בין קבוצות אתניות-לאומיות ודתיות שונות. זובידה בוחן את מנעד הזהויות בחברה הישראלית וההתנגשויות ביניהן. בעבודתו זובידה מדגיש את המתח שבין מדינה יהודית-לדמוקרטית – ומנסה להבהיר את המתח האצור שבין היהודיות-לישראליות Jewishness and Israeliness: האם יתכן ששתי זהויות אלו יחיו בכפיפה אחת? מהי השפעתן על הקשר בין היהודים בישראל לבין יהדות התפוצות? והחשוב מכול – מי נכנס תחת הגדת הזהות הישראלית? והאם זו חופפת לזהות היהודית?

תחת מחקר זה נכנס מחקר של זובידה שבחן (יחד עם שותפיו דייב נחמיאס ומעוז רוזנטל), את ההצבעה של האזרחים הישראלים ברמה הארצית והמקומית. במחקריו זובידה מציג שני רעיונות שונים שעומדים בבסיס ההצבעה ועומד על השוני בין הצבעה מוניציפאלית לארצית. מעבר לכך, זובידה עומד על השוני בין קבוצות דתיות-לאומיות בהצבעה, ומראה בניתוחו כי ללאום ודת יש חשיבות רבה בבניית דפוסי הצבעה בחברה הישראלית, וכי אלו אינם מנותקים ממארג הדרוג הסוציו-כלכלי זהותי בחברה הישראלית.

בשדה המחקר המרכזי השני של זובידה הוא עוסק בעיקר בנושא ההגירה באופן כללי (עם אביבה זלצר-זובידה) ומתמקד בעיקר בנושא מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט. מחקריו מתרכזים בנושאים כזהויות של מבוגרים וילדים, העברות כספים והבניית גבולות חברתיים וזהותיים בין מהגרים לחברה בישראל (עם רובין הרפר). זובידה מצא כי ישנה בעיית זהות משמעותית בקרב מהגרי העבודה - חלקם נמצאים במצב של שבר זהותי וחוסר יכולת למצוא שייכות, לא לארץ המוצא וגם לא לישראל. בעיה זו פחות שכיחה בקרב ילדי המהגרים שברובם רואים בעצמם כישראלים לכל דבר. בחלקו השני של המחקר, זובידה בוחן את העברות הכספים (Remittances) לא כאקט כלכלי אלא כאקט חברתי וחשיבותו למעביר ולמקבלים. הממצאים מראים כי ישנה חשיבות חברתית גדולה להעברת הכספים – ונראה כי שינויים בסכומים או בכלל בהעברת כספים אינם קשורים רק למצב כלכלי אלא גם למצב חברתי ואישי.