משתמש:מתקןמחשב/על (מה צריכה להיות) חשיבות

מתוך השראה מוויקיפדיה האנגלית - "חשיבות" ומקורות

בוויקיפדיה האנגלית יש עניין יחסית חדש בשיטת הטיפול בערכים חדשים, שהציתה בי עניין. לפני כן משפט רקע קצר - אני לא ממש פעיל באנגלית, אבל על פי השמועות שאני ניזון מהן, יש שם רף כללי של "חשיבות" (לפחות בחלק מהתחומים, דוגמת חברות מסחריות או אישים - תחומים בהם סובלת ויקיפדיה מפעילות יח"צ מסיבית) שקשור ל"Notability", כלומר, האם מושא הערך זכה למספר סיקורים משמעותיים, בלתי-תלויים באתרים אמינים שעוסקים במקורות שניונים. להבנתי, הבדל גישה מסוים שם הוא שבעוד אצלנו כאשר ערך בדיון חשיבות יכולים לגשת אליו 10+ עורכים, לרפרף בו ולכתוב איזה משפט שטחי, שם מתבצע תהליך מעמיק יותר של בדיקת מקורות - רק על ידי מספר זעום של עורכים, כך שהזמן של העורכים מנוצל אחרת. עכשיו, מה שהרשים אותי אצלם זו הטבלה שהם התחילו לצרף בדפי שיחה של "ערכים שצריך לבדוק את עמידתם בקריטריונים". תרגמתי את הטבלה-לדוגמה שיש בדף של Notability והנה היא: (הערה, אם קוראים את הטבלה מהמכשיר הנייד יש לגלול הצידה)

מקור	סיקור משמעותי?	בלתי-תלוי?	אמין?	שניוני?	עבר/נכשל	הערות
כתבה בניו יורק טיימס	לא	כן	כן	כן	לא	אזכור של משפט יחיד במאמר על חברה אחרת.
כתבת פרופיל בפורבס	כן	לא	לא	כן	לא	מרבית הכתבות הללו הן בחסות החברה או מבוססים על חומרי שיווק של החברה.
פוסט בבלוג טכנולוגי	כן	אולי	לא	כן	לא	פוסטים בבלוג הם בדרך כלל בחסות החברה, ופרסומים עצמאיים בדרך כלל אינם מהימנים אלא אם כן נכתבו על ידי מומחה בנושא.
תביעה בבית משפט	כן	לא	כן	לא	לא	תביעות בבית המשפט הן מקורות ראשוניים. אמנם אנו מקווים שהם יהיו אמינים, אך התיקים בבית המשפט נכתבים על ידי החברה (או מתנגדיה בבית המשפט), ולכן הם אינם בלתי-תלויים.
כמות המקורות המתאימים					0	חייבים להיות מספר מקורות מתאימים כדי לעמוד בדרישות ל-Notability

אני לא מציע בשלב זה הצעה קונקרטית כלשהי, ולמעשה בהתחלה חשבתי לפתוח את הדיון בכיכר העיר, אבל כן יש פה כמה כיוונים כן רלוונטיים למזנון - התייעלות של "כוח אדם" בבדיקות מעמיקות של ערכים חדשים, הגדלת המשקל שנותנים למקורות בדיוני חשיבות על חשבון "אינטואיציה", מיקוד תשומת הלב בעת בדיקת המקורות בקריטריונים מוגדרים - כל אלו לא רעיונות רעים לדעתי (אם כי רחוקים מרחק אדיר מהנורמות והמנהגים אצלנו, שגם להם יש יתרונות), וחשבתי שדיון מזנון כללי לגביהם עשוי להיות מועיל, למקרה שינבט ממנו כיוון פרקטי יותר וממוקד יותר, שאולי יניב דיון המשך עם הצעה קונקרטית יותר. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:05, 25 ביולי 2021 (IDT)

מתוך הורים של נשיאים וראשי ממשלות

ה"שיקולים" וה"קריטריונים" שנדונים כאן רק מסמנים עד לאן הגיעה הסטייה של ויקיפדיה בעברית. הכלל הוא פשוט, והוא מתאים כמעט לכל ערך, בין אם ציור של גוגן, אמו של קלינטון, או סגן ראש עריית עפולה: חשיבות נקבעת לפי מקורות אמינים המצביעים על חשיבות. אם יש מקורות אמינים לפיהם אמו של יצחק שמיר חשובה, ואין מקורות שמצביעים על חשיבותה של אמו של משה שרת, אז יש חשיבות לערך על הראשונה, ואין חשיבות לערך על השנייה. הניסיון לנסח "קריטריונים" אחידים לכל דבר, והצבעות בפרלמנט לניסוח כללים לחשיבות מוזיקאים, אלבומים, בניינים ופיז'מות זה היבריס מזיק של ויקיפדיה בעברית. קיפודנחש 17:13, 10 ביולי 2021 (IDT)

מתוך חשיבות אנציקלופדית לפי עמותת ויקימדיה ישראל

לגופו של עניין, לאחרונה עיינתי ב"מדריך לכתיבה אנציקלופדית" אליו אנו מפנים מעזרה:תפריט ראשי. לתורמות ותורמים המעוניינים ליצור ערך חדש, המדריך מציע כי בוחרים ערך חדש לאור ההגדרה הבאה לחשיבות אנציקלופדית:

נושא מסוים ייחשב כמתאים לוויקיפדיה רק אם הוא זכה לתשומת לב ציבורית, וזאת…
• באופן ניכר
• לאורך פרק זמן משמעותי

המדריך מציג טענה לפיה ”אם הציבור העניק לנושא מסוים תשומת לב ניכרת לאורך זמן, הדבר משתקף בדרך כלל במקורות מידע שונים. לכן, הופעתו של נושא מסוים במקורות מידע נחשבת לראייה לכך שהוא בעל חשיבות אנציקלופדית”. עוד נטען במדריך, תחת הכותרת "רמז לכך שהנושא הוא בעל חשיבות אנציקלופדית", ש”אם נושא מסוים הנו בעל חשיבות אנציקלופדית, נוכל ככל הנראה למצוא אותו, או נושאים מקבילים לו, באנציקלופדיות קיימות (ויקיפדיה או אנציקלופדיות מוכרות אחרות)”. ניתן ורצוי לקרוא עוד על חשיבות אנציקלופדית אליבא דמדריך לכתיבה אנציקלופדית של עמותת ויקימדיה ישראל בקישורים לעיל, ובפרט כדאי לשים לב לפסקאות המוסתרות תחת "לקריאה נוספת".

הסוגיה שאני מבקש להעמיד לדיון היא האם ההגדרות שמופיעות במדריך משקפות בצורה נאמנה את המדיניות שלנו. בהקשר זה ראוי לציין שלא מצאתי אזכור לקיומם של עקרונות ליצירת ערכים בתחומים ספציפיים. אני סבור שחשוב לברר את שאלת התאמת המדריך למדיניות משום שאנו מפנים תורמות ותורמים למדריך זה. ייתכן שהמדריך מציג הגדרות אשר קולעות היטב למדיניות, ועל כן רצוי להבליט אותן בדפי ויקיפדיה רלבנטיים ואף להיעזר בהן בדיוני חשיבות. עלי - שיחה 00:11, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

המדריך מציג את עמדת עמותת ויקימדיה בסוגיה. דעתי האישית היא שטוב היה לו השתדלנו ליישם גישה זו, אך ויקיפדיה בעברית בחרה מסלול אחר לבחינת "חשיבות", דרך מה שמכונה "קריטריונים". כך אנו מנסים להגדיר "ספים", אפילו כאלו שנראים מופרכים כמו "הוציא X אלבומים", "פרסם X ספרים" וכן הלאה. אלו הם קביים שהקהילה סיגלה בלי משים בתחילת דרכה, שהתקבעו אצלנו. אחת הבעיות המרכזיות הוא שאין לנו קווים מנחים לבחינת "מקור", ואין הבחנה בין מקורות אמינים או "משמעותיים" לבין קישור לסרטון ביוטיוב שמראה את נשוא הערך, או כתבה רכילותית. מוכרות לי ויקיפדיות, ובפרט באנגלית, שמודדות "חשיבות" (מילה לא מוצלחת. בוויקינגליש משתמשים ב-notability, ו"חשיבות" הוא תרגום בעייתי, משום שטענה שערך "אינו חשוב", מתפרשת מיד כטענה שנשוא הערך אינו חשוב, בעוד הכוונה היא "לא מתאים לכללי notability של ויקיפדיה") לפי מקורות ולא לפי קריטריונים. הקושי שלנו ליישם שיטה דומה, נעוץ הן בהרגל שרק הולך וצומח מיום ליום, כשברגע נתון מתבשלים כמה "קווים מנחים ליצירת ערכי X", כשחלק מהנושאים הנידונים הם מה צריך להיות X ב"קריטריון" שנראה בערך כמו "הוציא X משהו בהוצאה מוכרת", ואולי גם "צברה X צפיות ביוטיוב", והן בעובדה שאין לנו הבחנה טובה לאמינותם וחשיבותם של מקורות שונים, צעד חיוני אם נרצה לבסס את הדיונים, השיקולים וההחלטות על מקורות במקום על "קריטריונים".

דעתי היא שזו גישה שמביאה להתאבנות ויקיפדיה והצמתתה בסד (או מיטת סדום) של אינסוף "קווים מנחים" פרטניים, ומרוב עצים איננו רואים את היער.

אמ;לק: זו גישת עמותת ויקימדיה, שמאומצת על ידי חלק מהוויקיפדיות, ובפרט ויקינגליש. גישתה של ויקיפדיה בעברית לחשיבות מתבססת בעיקרה על "קריטריונים". יש מספר עורכים שכמוני (או אני כמוהם) סבורים שגישת הקרן טובה יותר מגישתנו. קיפודנחש 05:21, 26 בספטמבר 2021 (IDT)