משתמש:ניר גולן/אנתרופוגוגיה

=== === === == אנתרופוגוגיה: == === === ===

Antropogogia /antropogogy: מיוונית- Antropos άνθρωπος אדם, Agoge άγω מוביל (הובלה). תורת לימוד האדם: הובלת האדם ללמידה - מונח המחליף את הפדגוגיה (למידת הילד) והאנדרגוגיה (למידת הגבר/ המבוגר). תורה זו שמה את פיתוחו המקיף של האדם במרכז.

פליקס אדם (Félix Adam) הגדיר לראשונה ב1977 את המונח אנתרופוגוגיה: "המדע והאמנות של המורה, בחינוך האדם באופן קבוע, בכל תקופת התפתחותו הפסיכו-ביולוגית לתפקוד בחיים האישיים והחברתיים."

ק' ד' בנה (K D Benne) הגדיר ב1981 את המונח: "כהנחיה של למידה והחינוך של אנשים בכל הגילים, כבסיס להישרדות אדם, המדגיש את החשיבות של שליטה בתהליכים של חשיבה ביקורתית וחדשנית, היכולת להקשיב ולתקשר עם אחרים שדעותיהם סותרות לגבי העולם. להקנות את הטוב, ואת היכולת ללמוד איך ללמוד מחדש, כאשר אנו נתקלים בחידוש והצורך להסתגל לרמה אישית וחברתית."

כיום ידוע שהתרבות משתנה במהירות, לכן בימינו על החינוך להיות תהליך שנמשך כל החיים ובמהלכו יש לגלות את הבלתי ידוע ולא להקנות את הידוע. בעקבות השינוי צמחה האנתרופוגוגיה כתיאוריה מובהקת להוראת האדם המבוססת על ארבע הנחות יסוד.

==== === הנחות היסוד של האנתרופוגוגיה: === ====

1. האדם כלומד עצמאי: תפיסת האדם את עצמו כישות עצמאית. האדם רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו מבחינה עצמית, בוחר מה ללמוד, כמה ואיך. תפקיד המלמד אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא לסייע לו לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. דרך השאלות יקטן קונפליקט תלות-עצמאות אצל האדם ותהיינה פחות התנגדויות ללמידה.

2. הלמידה כמותאמת לצורכי האדם: האדם מוכן ללמידה כאשר הוא זקוק לה, היא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית. עם הגיל מתחדדים צרכים אישיים של האדם. לכל אדם מאפיינים וצרכים משלו. לכן, הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני האדם: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים.

3. הלמידה כמחדשת: בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה לחדש לאדם. האדם מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, ויש צורך לחבר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. יש לברר את הידע המוקדם של האדם והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על המלמד לחדש לאדם.

4. הלמידה כנותנת מענה מעשי: המניע העיקרי ללמידת אדם הוא פתרון בעיות וסקרנות. לאדם יש צורך ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה תהיה יותר ממוקדת אם תיתן מענה לבעיה הדורשת פתרון בנושא מסוים. למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי נתפסת כבזבוז זמן.

המודל האנתרופוגוגי פותח על ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, בעקבות הבנה כי הגישה הפדגוגית אינה רלוונטית עוד לכל אורך חיי הלומד כילד, והגישה האנדרגוגית רלוונטית, אך היא שמה את המבוגר במרכז ולא את האדם. המודל האנתרופוגוגי מבוסס על ההנחה כי האבחנה בין ילד למבוגר אינה רלוונטית עוד בעידן הדיגיטאלי ויש להתייחס לכל לומד כאדם ללא התחשבות בגילו. המודל האנתרופוגוגי מיישם את 4 הנחות היסוד של האנתרופוגוגיה. למודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית שישה שלבים, המונחים על ידי דיאלוג אותו מוביל המלמד.

שלבי המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. Action- ביצוע פעולה

2. Behavior- המשגת ההתנהגות

3. Norma- הצגת הנורמה

4. Added Value- הגדרת הערך הנוסף

5. Specific Identity- גיבוש זהות ייחודית

6. Teaching- לימוד האחר

פירוט 6 שלבי המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית:

1. Action- ביצוע פעולה כמענה לצורך פנימי או חיצוני בפעם הראשונה: 'זיהוי ושיקוף הצורך ללומד, בכדי לגרום לו לבצע פעולה אשר לא ביצע בעבר. הלומד מבצע את הפעולה בפעם הראשונה בעזרת הנחייה (חניכה) מגורם מקצועי. הלומד חווה את תוצאות הפעולה כמענה לצורך.

• תוצאת השלב: הסכמה על הצורך לקראת ביצוע הפעולה וביצועה בפעם הראשונה.

2. Behavior- חזרה על ביצוע הפעולה תוך ידיעת התוצאה והמשגת הפעולה להתנהגות: 'ביצוע חוזר של הפעולה תוך ציפייה ברורה למדדים כמותיים ואיכותיים, על סמך הניסיון הקודם. תיאור הפעולה החוזרת והמשגתה להתנהגות הניתנת לשחזור או לשיפור.

• תוצאת השלב: התנהגות מומשגת ומבוצעת כמצופה.

3. Norma- הצגת הנורמה: הפיכת ההתנהגות לנורמה: 'הצגת דפוס ההתנהגות החוזר על עצמו כנורמה. הנורמה מוגדרת כצפייה להתנהגות עתידית על ידי הלומד או על ידי החברה. נורמה זו מביאה תועלת ללומד ולסובבים אותו. הנורמה הופכת לדרישה.

• תוצאת השלב: הבנת הלומד את התועלת והסכמתו לביצוע הנורמה כמצופה.

4. Added Value- הגדרת הערך הנוסף העומד מאחורי הנורמה: 'הגדרת המשמעות ללומד, ההיגיון מאחורי הנורמה, התרומה או ההשפעה של הנורמה על הלומד והסביבה. הערך הנוסף הופך לעקרון מנחה בהפעלת שיקול דעת בזמן קבלת החלטות. ככל שהערך בעל השפעה רחבה יותר ולטווח הארוך יותר, הוא הופך להיות משמעותי יותר.

• תוצאת השלב: הגדרת הערך המנחה את התנהגויות הלומד.

5. Specific Identity- גיבוש זהות אישית ייחודית: 'מכלול הערכים אשר מגדיר את זהותו הייחודית של הלומד. הערכים באים לידי ביטוי בהתנהגות הלומד ומייצרים זהות אישית ייחודית. הוא יודע לתאר את זהותו ומסביר מהי תרומתו הייחודית לסובבים אותו.

• תוצאת השלב: מגובשת זהות ייחודית ללומד.

6. Teaching- לימוד האחר דרך המודל האנתרופוגוגי: 'לימוד וחניכת האחר על-ידי הלומד. הלומד הופך למלמד. הלומד משתמש בניסיונו האישי כמודל לחיקוי ומימוש זהותו הייחודית כמלמד. הוא מיישם את המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית על לומד חדש.

• תוצאת השלב: המשכיות תהליך לימוד המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית.