משתמש:ערן סט/gwp

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Guild Wars Prophecies הוא חלקה הראשון של סדרת משחקי הGuild Wars. בעבר, לפני יציאת שני משחקי ההמשך לסידרה, קראו לו פשוט Guild Wars. המשחק יצא באפריל 2005, והצלחתו עלתה על צפיותיה של ArenaNet, החברה שיצרה אותו.

מיקום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק נמצא במחוז (או עולם) שנקרא Tyria (טיריאה), המחובר בחלקו הדרומי (Crystal Desert) ליבשת Elona (אלונה).

טיריאה מתחלק לשבעה חלקים -

  • Ascalon (אסקלון), או חורבות אסקלון - הממלכה היפה שנחרבה בידי הצ'ארים.
  • ה-Shiverpeak Mountains (או בתרגום חופשי - הרי הפסגה הרועדת) - שטח גדול של הרים מושלגים, נהוג לחלקו לחלק צפוני וחלק דרומי.
  • Kryta (קריטיה) - הממלכה, שהייתה פעם יריבה של אסקלון, הנמצאת בג'ונגלים, ונשלטת על ידי מסדר ה-White Mantle (הגלימה הלבנה).
  • Maguuma Jungle (מאגומה) - הג'ונגל הפראי שנמצאה ממערב לקריטיה. תושבי קריטיה לא מעזים להכנס אליו.
  • Crystal Desert (מדבר הקריסטל) - המדבר שאליו ברחו ה'נשכחים'.
  • Orr (אור) - הממלכה האבודה שנהרסה בפלישת הצ'ארים. פעם היא היית בית האלים, אך היום לא נשאר ממנה הרבה.
  • ה-Ring of Fire Islands (איי טבעת האש) - קבוצת איים קטנה הממקומת באמצע הים.

יותר פרטים על חלקיה של טיריאה מוסברים בעלילה.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הפלישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסקלון היית הממלכה היפה ביותר בכל טיריאה. היא נשלטה בידי המלך אדלברן, ובנו רוריק שניהל בעיקר את העניינים הצבאיים. הממלכה היית שקועה מאוד ב-Guild Wars (מלחמת הגילדות), ולא התייחסה ברצינות לאוייבהם מאחורי החומה הצפונית הגדולה - הצ'ארים (יצורים מכוערים דמויי אדם שנראים כמו כלבים פראיים). כשניגמרה מלחמת הגילדות, לאסקלון הייתה יכול טובה יותר להגן על החומה הצפונית הגדולה, שהיית הדבר היחידי שהפריד בין האסקלוניינים לצ'ארים. בזמן שדוונה (Devona) הרחיקה קבוצה קטנה של גרוולים (יצורים דמויי קוף שמפריעים לאסקלוניינים) מאספורד, היא שמה לב לצ'אר שנמצא שם, מאחורי החומה הצפונית הגדולה!! היא מבינה שיש פירצה בחומה ומדווחת על כך לנסיך רוריק. הצ'אר ממשיך לעשות צרות, ומגיעות השארות שהוא נמצא בקאטאקומבס (מקום אפל תת- קרקעי שנמצא בתוך אספורד). לאחר חיפושים, עמוק מאוד בקאטאקומבס, מוצאים שן שלו! במשימה הראשונה של השחקנים, הם מגיעים לבונקר ישן יחד עם הנסיך רוריק והורגים סופסוף את הצ'אר.

הצריבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותו היום הצ'ארים מצאו דרך להקוף את החומה הגדולה, להחריב אותה. הצ'ארים מזמנים מטאורי קריסטל אש ענקיים על ידי סגידה לטיטאנים, אירוע שנקרא 'הצריבה' (The Searing). המטאורים מחריבים את כל ממלכת אסקלון, כולל את מה שנמצא בצידה השני של החומה, איכן שהצ'ארים. מכאן מתחיל הסיפור האמיתי.

פלישת הצ'ארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצ'ארים עוקפים את אסקלון (שמה שנשאר ממנה היא ממלכה מכוערת מאוד ואפר), ופולשים לכיוון דרום ומערב. פלישת הצ'ארים מגיעה לקריטיה, היכן שמסדר הגלימה הלבנה שולט, מכיוון מערב, ולממלכה אור מכיוון דרום!

באור היה באותו הזמן קוסם עוצמתי מאוד, שביצע קסם שעצר את פלישת הצ'ארים (שעכשיו נשארו רק מאחורי החומה), והציל את העולם, אך לקסם היה מחיר - אור נהרסה. ככל הנראה אותו קוסם הוא הניצול היחיד של אור, אבל מה שאף- אחד לא יודע, הוא שהקסם שינה בו משהו...

אחרי הפלישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהעולם ניצל מפלישת הצ'ארים, אסקלון מקבלת הצעה ממסדר הגלימה הלבנה בטריאה - לבוא לג'ונגלים ולנטוש את אסקלון. בנתיים האסקלוניינים מגלים כי הצ'ארים גייסו צבא עצום קרוב לחומה הצפונית, אך באותה הזדמנות גם הצ'ארים מגלים אותם! האסקלוניינים בורחים חזרה לחומה, לכיוון מצודת ראניק, שחוזרת לשימוש אחרי הרבה זמן, ומסתתרים שם. בעזרת המצודה הם מצליחים להחזיר את צבא הצ'ארים חזרה למאחורי החומה. במהלך החזרה של צבא הצ'ארים הם לוקחים הרבה מאוד שבויים, האסקלוניינים עוקפים את החומה (אסקלון היית גם בנויה מאחורי החומה) ומגיעים להריסות אקדמיית סוראמיה, התאומה של אקדמיית של נולאני, שם הם מחזירים את כל השוביים. האסקלוניינים יוצאים משטח הצ'ארים דרך המשגר לאקדמיית נולאני, אך רגע לפני שהם משתגרים, הם רואים את הנשק האגדי - מזמן הסופה (Stromcaller), ומקווים שבעזרתו הם יגרשו את הצ'ארים מאסקלון אחת ולתמיד. מאקדמיית נולאני הם עוקפים את החומה ומגיעים לרין, בירת אסקלון השנוייה במחלוקת, ומגלים שהיא כמעת נפלה לידי הצ'ארים. המלך אדלברן וכמה מאנשיו עדיין נלחמים עליה. האסקלוניינים שהגיעו (ובראשם הנסיך רוריק) משתמשים במזמן הסופה, וכך מחלישים את צבא הצ'ארים ומנצחים אותו בקלות. לאחר שרין הוצלה, מתקיים המפגש האחרון בין הנסיך רוריק, לאביו המלך אדלברן. הנסיך רוריק אומר שצריך להוביל את האסקלוניינים לקריטיה ולהסכים לאזמנה שלהם, אך אבין אומר שזאת בושה להסכים לאוייבים (למרות שקריטיה ואסקלון כבר לא אוייבים), ושצריך להשאר ולהגן על המולדת. המלך אדלברן אומר שהנסיך רוריק כבר לא הבן שלו, לאחר שרוריק מסרב לאביו, וכך דרכיהם מתפצלות.

המסע לקריטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אסקלון לקריטיה היה רק דבר אחד - השיוור פיקס, ההרים המושלגים (הצפוניים). הנסיך רוריק והאסקלוניינים שבאו אימו מחליטים לעבור את ההרים ולהגיע לביתם החדש בקריטיה, חופשי מהצ'ארים. ההרים המושלגים הם ביתם של הדוורפים (גמדים), והאסקלוניינים מגיעים בדיוק בזמן המלחמה בין הדוורפים ל-Stone Summits (תרגום חופשי - אבני פיסגה), שחושבים שההרים שייכים להם. הדרך למעבר בורליס מלאה בהם, אך האסקלוניינים מגיעים בסוף אליו. בשונה מהדוורפים, יריבם חושבים שההרים שייכים רק להם ומגרשים כל מי שמגיע אליהם, לכן הם יריביהם החדשים של בני האדם. האסקלוניינים מדליקים את הלפיד הגדול, שמסמל לפתוח את מעבר בורליס, והמלך אירואהמר (פטיש ברזל) מופתע מכך, וחושב ש'אבני הפסגה' נכנעו. הוא פותח את המעבר, ופוגש את הנסיך רוריק, שמציג את עצמו. הנסיך רוריק אומר שהם יעזרו להם במלחמה, וממשיכים בדרך דרך ההרים לכיוון השער הקפוא. האסקלוניינים פותחים את השרא קפוא בעזרת שלושת היתדות, ובדיוק כשהם עוברים מגיע המנהיג של 'אבני המפסגה', דוורף שרוכב על יצור, ויוצר מפולת שלגים! כולם עוברים דרך השאר חוץ מהנסיך רוריק, שבול עץ גדול נופל עליו בגלל המפולת. יוצר המפולת יורד אליו, והאסקלוניינים אומרים שהם יעזרו לו. הנסיך רוריק אומר שכבר מאוחר מדי לעזור לו, ומנהיג 'אבני הפסגה' מסביר שההרים שייכים אליהם, הוא מניף את הגרזן ומשסע את ראשו של הנסיך רוריק.

האסקלוניינים, ללא מנהיגם, ממשיכים דרך מערת הקרח (בעזרת זאבו של עידן (Aidan) שמראה להם את הדרך הנכונה), ולבסוף מגיעים לג'ונגלים של קריטיה!

בית חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאסקלוניינים אין הרבה זמן לנוח בביתם החדש, כשהם מגלים שקריטיה מותקפת על ידי אל מתים. הם מגיעים לשערי קריטיה, שם הם פוגשים את מסדר הגלימה הלבנה נלחם בגל נוסף של אל מתים שהגיע. בין האסקלוניינים למסדר נהיה הסכם - הם יעזרו להם להלחם בגל הזה של האל מתים, וינתן להם גישה לליאונס ארץ' (עיר מסחר ענקית ובירת קירטיה)! הם עוזרים להם, ומגיעים לביתם החדש.

בהמשך, השחקנים עוזרים למסדר להציל את מנהיגם מהאל מתים, ולקחת מהמקדש הישן את השרביט של אור (הממלכה), המחזיק בתוכו כוחות עצומים, בטענה שאם צבא האל מתים ימצא אותו לפניהם יקרא משהו נוראי. האל מתים עושים מערב למסדר, אך שני לוחמים מעקבים אותם בזמן שהשלישית בורחת עם השרביט. האל מתים מפסיקים לרדוף אחריה, וחוזרים למנהיגם - הליץ' לורד, שצוחק ואומר שיש לו את כל הזמן שבעולם ("רוצי, רוצי, טיפשה קטנה, יש לי את כל הזמן שבעולם").

בעקבות מעשיהם האחרונים, השחקנים מקבלים את הזכות להיות 'נבחרים' (שבהמשך העלילה מבינים מה באמת המסדר עושה עם הנבחרים).

במהלך שהמסדר מוביל אנשים שהם 'נבחרים', הוא מותקף על ידי חבורה שקוראת לעצמה 'הלהב הזוהר' (Shining Blade). השחקנים המופתאים מתבקשים על ידי המסדר, להכנס לג'ונגלים הפראיים של מאגומה, ולבדוק מה קרה ל'נבחרים'.

מה שבאמת קורה בג'ונגלים של מאגומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקנים מחזירים את ה'נבחרים', ופוגשים בלהב הזוהר. הלהב הזוהר מסבירים שהם "הצילו" את ה'נבחרים' מהמסדר, ואם מישהו לא מאמין הוא יכול לראות בעצמו. הלהב הזוהר מלמדים את השחקנים כיצד להשתמש בזרעים מיוחדים שצומחים בג'נגל, כדי להצמיח גשרים וכך להצליח לטייל בג'ונגל.

השחקנים מחליטים לבדוק בעצמם מה באמת קורה ל'נבחרים', בשביל לדעת מי משקר ומי דובר אמת. הם מגיעים למקום שאליו מובלים כל הנבחרים, ומגלים מה באמת קורה - המסדר מקריב את ה'נבחרים' כדי לשרת את מי שהם מפחדים ממנו מכל - ה'אלה שבלתי נראים' (Unseen Ones). מסתבר שהם היצורים שהצילו את טיריה מהפלישה של הצ'ארים (ולכן מסדר הגלימה הלבנה עלה לשילטון), ורק אנשים בדרגה גבוהה מאוד במסדר מורשים לראות אותם. הסיבה הנוספת שבגללה המסדר הקריב אנשים, כפי שמסתבר בהמשך, היא כדי לשמור את סללות הנשמה ששומרות שהדלתות של קומאלי לא יפתחו, מה שיקרה לפי הנבואה (Prophecies - מכאן שמו של המשחק).

השחקנים הורגים את הקצין של המסדר שנמצא שם, ויחד איתו את כל שאר הלוחמים.

כתגובה להריגת הקצין והתחברות עם הלהב הזוהר, מסדר הגלימה הלבנה נשבע שהוא יהרוג את הלהב הזוהר והשחקנים.

אבניה (Evennia), המנהיגה של הלהב הזוהר, מבקשת מהשחקנים לעזור להם, היא מוצאת שער מכשף לעיר, ומשם הם מנסים להגיע למקום מיוחד שמוסתר על ידי מפל לפני שהמסדר יגיע לשם. הם מצליחים, ואבניה מכריזה על המקום כביתם החדש של הלהב הזוהר!

הם ממשיכים להלחם במסדר, ומנסים לגנוב את השרביט של אור בחזרה. בעזרתו של וויזיאר קאילבורן (Vizier Khilbron) - הקוסם הגדול שהציל את העולם מפלישת הצ'ארים - הם מחזירים את השרביט של אור. מסדר הגלימה הלבנה סוגר עליהם, ווויזיאר מזמן סירה קטנה, בא הם שטים. השחקנים אומרים שצריך ללכת ולהרוס את המסדר, אך אבניה עוצרת אותם ומסבירה שאין להם מספיק כוח כדי לעשות זאת. השחקנים אומרים שאם כך, אין עוד תקווה, אך וויזיאר אומר להם ללכת למדבר הקריסטל, שם הם ינסו להשיג את ברכת האלים, ורק אז הם יוכלו להלחם במסדר הגלימה הלבנה, ובמנהיגיהם 'אלה שבלתי נראים'.

מדבר הקריסטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדבר הקריסטל השחקנים מגלים ששוכנת אֻמּה נשכחת של רוחות, אשר בראשם עומד טוראי אוסה, מלכה האחרון של אלונה (היבשת במשחק Nightfall - החלק השלשי בסידרה). הרוחות מובילות אותם דרך שלוש משימות (בסדר שהשחקנים בוחרים) -

  • במשימה הראשונה השחקנים צריכים להשיג שלושה קריסטלי חזיון, בשביל למקד את המבט של האלים בהם.
  • בשניה הם יביסו שש קבוצות של 'נשכחים' (העוזרים שהאלים הביאו לעולם כדי לעזור לדרקון הנביא גלינט), כדי להראות שהם טובים.
  • בשלישית הם יעזרו לטוראי להשטלת על מקדש.

לאחר שלושת המבחנים הם יגעו למבחן נוסף (לבד) - להרוג רוח רפאים שהיא כפילה שלך. כשהם יצליחו להרוג את הרוח, הם יגעו למאורת הדרקונית גלינט למבחן אחרון. גלינט תספר להם על הנבואה - משהו נורא עומד לקרות, כשהדלתות של קומאלי יפתחו וישחררו את הנשק החזק ביותר. היא גם מגלה להם מי אלו ה'אלו שלא רואים' - הם גזע המורסאט (Mursaat), הידוע כעוצמתי. גלינט שולחת את השחקנים להרים המושלגים הדרומיים, כדי להלחם במסדר הגלימה הלבנה, וכדי לחלץ את מה שנשאר מהלהב הזוהר.

מלחמה גדולה בהרים הדרומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהשחקנים מגיעים להרים הדרומיים, הם מגלים את מה שנשאר מהלהב הזובר נלחם במסדר הגלימה הלבנה, שהמורסאטים הדיעו לעזרתו, יחד עם 'אבני הפסגה', שעדיין נלחמים בדוורפים. מה שנוצר זה מלחמה גדולה בין השחקנים, הלהב הזוהר והדוורפים ל'אבן הפסגה', מסדר הגלימה הלבנה והמורסאטים.

בהתחלה הם מחלצים את אבניה מהמסדר, ומגלים שלמורסאטים יש יכולת עוצמתית מאוד, שבעזרתה הם מחסלים את אוייביהם במהירות. אין לשחקנים סיכוי להלחם נגד המורסאט כשיש להם את היכולת הזאת, אך אבוניה והדוורפים אומרים שהם צריכים לחפש יצור עתיק הידוע כסיר(Seer). סיר מכשף את השריון של השחקנים, וכך הוא חסין מהיכולת המיוחדת של המורסאט. הם הורגים את מארקיס, לוחם מהלהב הזוהר שבגד בהם ובעצם היה מעין מרגל. הדוורפים מגלים ב'אבני הפסגה' כבשו את עיר הבירה שלהם, והם כובשים אותה מידיהם חזרה, ותוך כדי מחסלים את המנהיג הגדול שלהם.

וויזיאר אומר שהקרב עדיין לא הסתיים, והם חייבים לשוט לאיי טבעת האש כדי לנצח בקרב האחרון נגד המורסאט.

הלורד ליץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקנים מגיעים לאיי טבעת האש, ומגלים כי המורסאט שומרים על הדלתות של קומאלי מכל משמר, כדי שמה שיש בתוכם, נשק שעוצמתי מספיק כדי להרוס אותם, לא ישתחרר.

בעזרתם של הדוורפים הם מגיעים לבסיס הר הגעש הגדול ועוקפים את המורסאטים. הם לבסוף מגיעים לדלתות של קומאלי כדי לפתוח אותם, אך הם מגלים שהקדימו אותם...

וויזיאר חושף את זהותו האמיתי, שמתגלה כלורד ליץ' (המנהיג של האל מתים). בעזרת השרביט של אור הוא פותח את הדלתות של קומאלי, וגורם לנבואה לקרות! מתוך הדלתות יוצא הנשק העוצמתי ביותר - הטיטאנים!

כשהוא שולט בצבא של טיטאנים, הלורד ליץ' מחסל את המורסאט, ומקווה לשלוט בכל טיריאה (בעזרת הטיטאנים).

השחקנים לבסוף מגיעים אליו, אחרי צבא של טיטאנים בדרכם, ומגלים שהוא כיוון את סוללות הנשמה (שאמורות לשמור שהדלתות של קומאלי לא יפתחו) אליו! הם מתכוננים להלחם נגדו, אך במקום זאת הוא אומר "יש לי כאן חבר שאתם בטח שמחים לפגוש", ומביא את הנסיך רוריק. הנסיך רוריק עכשיו אל מת, והוא פשוט שלד במקום אדם (עם השריון וכל החפצים שלו). לאחר שהם מביסים אותו, הם אומרים לו סליחה, והוא מבקש שיסימו סוף לכל הבלגאן הזה.

השחקנים ממשיכים בדרכם ללורד ליץ', ומגלים כי הוא פתח שערים למקומות בעולם, ודרכם הוא יכול לשלוח את הטיטאנים ולהשטלת על העולם!

השחקנים הורסים את השערים, ומגיעים ללורד ליץ' עצמו. כשהם הורגים אותו, הוא חוזר חזרה לחיים מושלמים, כך השחקנים מחסלים אותו שלושה פעמים, עד שסוללות הנשמה מתרוקנות והוא מת.

השחקנים נועלים שנית את הדלתות של קומאלי, ומצילים את העולם מהנבואה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]