משתמש:פרטניהיסטוריה/החינוך השומרי

החינוך בשומר

החינוך השומרי היה מפותח ביותר ביחס לזמנו, וכלל בתי ספר להכשרה למקצוע אחד עיקרי והוא לבלרות, לצורכי המקדש והארמון. כמו כן, החינוך נועד רק למעמד הגבוה ועלה כסף רב. לפי תעודות שנמצאו, החינוך היה עשיר ועסק בנושאים רבים כגון: גאוגרפיה, מינרלוגיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד.

עדויות והיד הנוקשה

על אף החינוך המגוון, מרב התלמידים פחדו ללכת לבית הספר עקב היד הנוקשה, בשל שימוש באלימות בידי מוריהם; אחת התעודות העתיקות ביותר של מערכות חינוך, במסופוטמיה ובעולם כולו, נמצאה בשומר וגילה בין ארבעת אלפים שנה בקירוב. החיבור מספר על חייו של תלמיד הלומד בבית-הספר, במערת החינוך השומרית. החיבור חובר על-ידי אחד ממוריו. נוסף על כך, מורה זה מספר על שינוי טבע האדם באלפי השנים האחרונות.

התלמיד השומרי הממוצע פחד מאוד לאחר לבית-הספר, פן ילקהו בשוט. לפי החיבור, הוא מתעורר בבוקר ומזרז את אמו, שתכין לו ארוחת-בוקר במהירות. הוא יודע שאם לא יתנהג יפה בבית הספר, יקבל הלקאה (בכתב היתדות: "הלקאה" = צירוף של שני סימנים: "מקל", ו"בשר"). כשהגיע לבית הספר, שאל אותו המורה: "התלמיד, אנה משחר ילדותך תלכה?" כלומר, לאן תלך מתחילת ילדותך? וענה לו התלמיד: "אל בית-הספר אלכה." "מה מעשים תעשה בבית-הספר?"

תשובתו של התלמיד ארוכה: "את לוחי בקול אקרא, את סעודתי אוכל, את לוחי החודש אכינה, אכתוב אף אשלימנו. פרקי על-פה אז יותן לי ואחר חצות-היום לי אימון הכתיבה יותן. כתום התורה, הביתה אלכה, לביתי איכנס ומצאתי את אבי יושב שם. לאבי על עבודתי בכתב אספרה, אחרי-כן בקול אקרא באוזניו לוחי, ואבי שבע נחת הרבה… ויהי בהקיצי משנתי בהשכמת הבוקר, ואפן אל אמי לאמר: "הבי לי סעודתי, כי אל בית-הספר ארצה לשים פעמי". ותתן לי אמי 'תופינים' שניים ואצאה דרכי אל בית-הספר. ויאמר לי בבית-הספר הרואה-אשר-על-האשמורת: "למה זה תאחר?" בבעתה והלמות לב אבוא פני המורה ואשתחוה ביקר לפניו".

אך למרות הקידה, התלמיד לא היה שמח. בהמשך היום, הוא הולקה מצד מורי בית-הספר, ורע מכל, המורה אמר את המשפט הבא: "כתב ידך רצוני לא ישביע", והלקה אותו פעם נוספת.

התלמיד מציע לאביו, כי יהיה נכון להזמין את המורה לביתם ולרכך את לבו - אכן ללא ספק, זהו המקרה הראשון של השוחד במערכת החינוך. הכתוב ממשיך ואומר: האב הקשיב לבנו, והביא את המורה לביתם. הם נתנו לו לשבת במושב הכבוד. התלמיד שירת אותו, וגילה לאביו את כל מה שלמד מתורת הכתיבה. אחר-כך, שימח האב את המורה במאכל ובמשקה, הלביש אותו בבגדים חדשים, נתן לו מתנות ("דורונים") ונתן לו טבעת על אצבעו. וכך, המקרה הראשון הידוע לנו על שוחד בחינוך, צלח בצורה נפלאה: המורה עודד את התלמיד, ואמר: "אישי הצעיר, יען כי בדברי לא תזלזל ובתורתי לא תזנח". בנוסף כתוב: "אגן היטבת כלכל מעשיך בבית-הספר והרי איש-דעת אתה".

המערכת הבית ספרית

בראש בית הספר עמד "אבי בית הספר"(אְֻמְמִאַ), המקביל למנהל של ימינו. משנהו היה ה"אח הגדול", מי שהכין את לוחות הלימוד, בדק את עבודות התלמידים, ושמע אותם קוראים מפעם לפעם. האח הגדול היה מעין מורה ראשי המנהל את כל שאר המורים, וגם סגן מנהל. בין המורים אשר תחת האח הגדול היו "אשר על השומרית", "אשר על השרטוט" ו"אשר על השוט".

עד כמה שידוע לנו, "אשר על השרטוט" היה המורה אשר לימד את הילדים את כתיבה, חינך אותם לכתוב חיבורים מכובדים בשפה גבוהה (מעין מורה לשפה), "אשר על השומרית" היה מורה לקריאה ודיבור נאה ומכובד, ו"אשר על השוט" תפקידו לחנך אותם (בעזרת מכות מן השוט) ברגעים שנראו לו מתאימים.

כמו כן, התלמיד כונה אז "בן בית הספר".

עדויות:

העדויות לקוחות מן הספר "ההיסטוריה מתחילה בשומר / ש. נ. קרמר

תודות:

תודות לפרטני היסטוריה בבית הספר עירוני ה' אשר יצר ערך זה.