משתמש:AdiFink/טיוטה

רקע

המונח גמישות יתר תואר לראשונה בשנת 1976 ע"י קירק ועמיתיו כהופעת תסמינים הקשורים לשריר-שלד אצל אדם בריא עם גמישות יתר.

ההגדרה מתייחסת ליכולתם של המפרקים לנוע מעבר לטווח הנורמלי שלהם. במקרים מסויימים גמישות היתר תופיע ללא כל ביטוי שמצריך התייחסות רפואית, אך במקרים אחרים היא תופיע כחלק ממצב רפואי מורכב (כמו מיופתיות, כלומר' מחלות שרירים) או כחלק מתסמונות רבות אשר כוללות גמישות יתר (כמו תסמונות אהלרס-דנלוס ומרפן). כאשר קיימת גמישות יתר ונשללו כל האבחנות האחרות הרלוונטיות שקיים עבורן קריטריון אבחנה, ניתנת האבחנה החדשה - הפרעות גמישות יתר (HSD - Hypermobility Spectrum Disorders).

סוגים

סוג	מבחן בייטון	מעורבות שריר-שלד	הסבר
גמישות יתר מוכללת א-סימפטומטית (GJH)	חיובי	ללא	קיימת גמישות יתר במפרקים רבים ללא תסמינים נוספים.
גמישות יתר פריפרית א-סימפטומית (PJH)	לרוב שלילי	ללא	גמישות יתר הממוקדת בקצוות הגפיים ללא תסמינים נוספים.
גמישות יתר מקומית א-סימפטומטית (LJH)	שלילי	ללא	גמישות יתר מקומית (בפחות מ-5 מפרקים), ללא תסמינים נוספים.
הפרעת גמישות יתר מוכללת (G-HSD)	חיובי	עם	קיימת גמישות יתר במפרקים רבים עם תסמינים נוספים.
הפרעת גמישות יתר פריפרית (P-HSD)	לרוב שלילי	עם	קיימת גמישות יתר בקצוות הגפיים עם תסמינים נוספים.
הפרעת גמישות יתר מקומית (L-HSD)	שלילי	עם	קיימת גמישות יתר מקומית (בפחות מ-5 מפרקים), עם תסמינים נוספים.
היסטוריה של הפרעת גמישות יתר מוכללת (H-HSD)	שלילי בהווה	עם	בעבר הייתה תוצאה חיובית של שאלות 5 הנקודות (ראה --) וכיום נותרו תסמינים.
תסמונת אהלרס-דנלוס מסוג גמישות יתר (hEDS)	חיובי	יתכן	תסמונת תורשתית של רקמת החיבור המאופיינת בין היתר בגמישות יתר מוכללת של המפרקים.