משתמש:Asaliaiman/מדע הפרשנות
ההגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההגדרה המילולית של הפרשנות (תפסיר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההסבר וההבהרה
ההגדרה השרעית של הפרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
להבין את משמעויות הקוראן המבורך, והבהרת ייעודו ותכליתו ותוכנו, על פי כללים, הלכות וערכי יסוד בסיסיים הקבועים ומוסכמים[1].
מקורות הפרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקוראן המבורך[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא המקור הראשון מהמקורות החשובות, ועל הפרשן להתבונן בקוראן המבורך ולאסוף את הפסוקים הקשורים בנושא ויעשה השוואה בין כל הפסוקים על מנת להבין את ההבנה הנכונה של הפסוק עצמו ועל הפרשן להתחיל להתמקד בקוראן בעדיפות הראשונה.
המסורה הנבואית (א-סונה א-נבּאויה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
חייב המאמין אחרי הקוראן להתמקד במה שנמסר אלינו מהמאומת משרשרת המוסרים דרך הנביא על השלום ופרשניותיו הקוראן, הרי הנביא עליו ברכת אללה והשלום הוא המבהיר הראשון והמבין האחראי לבשר על השליחות ממה שנמסר מאללה. אמר אללה בקוראן "ואנו הורדנו את הקוראן למען להבהיר לאנשים את אשר ירד אליהם.[2]
מה שנמסר מהסחאבה והתאבעין[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפני שהם היו הכי בקיאים בספר של אללה והם בעלי ההבנה הכי רחבה בקוראן כי היו קרובים לנביא[3]
התחשבות בהבנת השפה (הלשון הערבית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
חזרה לפרשנים אל השפה הערבית להבנת הכוונות מהדיבור של אללה הקוראן המבורך זה למשל כמו החזרה לספר לשון הערבים או לחזרה לשירה הערבית הישנה[4].
סוגי הפרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפרשנות ישנה שני סוגים:
הפרשנות בסונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
והיא הפרשנות של הקוראן ממה שהועבר מהנביא ומהסחאבה והתאבעין, והוא מבוסס מהעברת המסר הישיר דרכם או דרך הבנתם ואמרתם בפירושים, הכוונה (להעביר את מה שפרשו בקוראן ישירות)[5]
מהספרים החשובים בנושא זה[עריכת קוד מקור | עריכה]
א. אוסף ההבהרה מהפרשנות של הקוראן-מאת אבן ג'ריר א-טברי
ב. פרשנות הקוראן המבורך – מאת אבן כּת'יר
הפרשנות דרך הדעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
והיא הפרשנות של הקוראן המבורך דרך הדעה של המפרש ישירות בהתבסס על תנאים מאוד ברורים למפרשים לפי הדעה שלהם.
בין התנאים לפרשנות זאת הם:
א. שהפרשן יהיה בקי גדול במדעי ההלכות באסלאם, למשל: "מדע הקוראן ,ומדע אמירות הנביא עליו ברכת אללה והשלום הטהרות, ומדעי האמונה ,מדעי בהבנה השפה (הלשון הערבית)" כדי שלא יעשה טעיות בפירושם של הפרשן המתמצא.
ב. שהפרשנות שלו לא יצאו מגדר ההבנות של יסודות האמונה והקוראן ודרך הנביא עליו ברכת אללה והשלום .
מהספרים החשובים בנושא זה:
א. מפתחות הנסתר – האימאם אלפח'ר א-ראזי
ב. אורות אשר הורד וסודות של פרשנות – שייח' אל-בַּיְדַוִי.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Holy Qur'an : text, translation & commentary, U.S. ed. 1987, Elmhurst, N.Y.: Tahrike Tarsile Qur'an, 1987
- ^ Wills, Garry, 1934-, What the Qurʼan meant and why it matters
- ^ Tustarī, Sahl ibn ʻAbd Allāh, 818 or 819-896., تستري، سهل بن عبد الله،, 818 or 819-896?, Tafsīr al-Tustarī, Louisville, KY: Fons Vitae, 2011
- ^ The study Quran : a new translation and commentary, First edition
- ^ Maḥallī, Jalāl al-Dīn Muḥammad ibn Aḥmad, 1389-1459., Tafsir al-Jalalayn = Tafsīr al-Jalālayn, London: Dar Al Taqwa, 2007