משתמש:Asaliaiman/מועאד' אבן ג'בל

מֻעאד' אִבְּן ג'בּל (בערבית: مُعاذ ابن جبل), היה סחאבי. נולד בשנת 603 נפטר בשנת 639.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שבעים האנשים מהאנסאר אשר נשבעו אמונים לנביא בשבועת עקבה השנייה, היה בחור צעיר בעל פנים קורנות, עיניים המלאות בהכרת תודה, וחיוך כובש. כאשר הוא היה שקט, הוא היה מושך תשומת לב בעומק שלוות נפשו. לעומת זאת, כאשר הוא דיבר, אנשים סביבו היו מהופנטים. הבחור הצעיר הזה היה מֻעאד' אִבְּן ג'בּל. הוא היה מהאנסאר, והוא היה בין המאמינים הראשונים אשר נשבעו אמונים לנביא בשבועה השנייה. באופן טבעי, אדם עם אמונה כזאת, לא יעז לפספס את עולם הקמפיינים והמערכות. התכונה העליונה שלו הייתה הידע שלו בהלכה, הצד הפרקטי של המסר של הנביא מוחמד . הוא הגיע אל השיא בתחום הידע וההלכה, עד כדי כך שהנביא אמר "האיש הבקי ביותר בתחום המותר והאסור מבין האומה שלי הוא מֻעאד' אִבְּן ג'בּל". הוא היה דומה לעומר אבן אלח'טאב בהארה, באומץ ובאינטליגנציה שלו. כאשר הנביא שלח אותו לתימן, הוא שאל אותו "כיצד תשפוט או תפתור בעיות?". מֻעאד' ענה "אני אפנה לקוראן". הנביא שאל אותו "מה תעשה אם לא תמצא את מה שאתה מחפש בקוראן?". מֻעאד' ענה לו "אני אפנה לסונה של הנביא". הנביא שאל "אך מה תעשה אם לא תמצא את מה שאתה מחפש אפילו בסונה?". מֻעאד' ענה "אני אנה לשפוט בין האנשים על פי ההיגיון שלי כמיטב יכולתי". דבקותו של מֻעאד' בקוראן ובסונה לא אומרת שהוא סגר את שכלו אל אינספור הגורמים שבהם הוא עשוי להיתקל ואיתם הוא עשוי להתמודד. אולי יכולתו של מֻעאד' להתמצא בשיפוט הלכתי, והאומץ שלו להשתמש בשכלו, הפכו אותו לפוסק הלכה מומחה, גדול יותר מכל האחרים. ההיסטוריה מציירת אותו כאדם בעל תובנות יוצאות דופן, ובעל שכל היוצא מגדר הרגיל^[1]. מספרים שבכל פעם שמֻעאד' היה נוכח באספות של הסחאבה, הם הביטו בו ביראת כבוד. אפילו עומר אבן אלח'טאב נהג הרבה פעמים להתייעץ איתו. עושה רושם של מֻעאד' היה שכל מבריק, והיגיון חד, דבר שאפשר לו לפעול בשלווה ובחכמה. כאשר אנו בוחנים את הרקע ההיסטורי שלו, אנו תמיד נראה אותו במרכז תשומת לבם של האנשים סביבו. הוא תמיד היה נמצא במרכז האנשים. הוא תמיד היה שומר על שתיקה, אשר הייתה נשברת אך ורק כאשר אנשים כבר לא יכלו יותר לחכות לשמוע את מוצא פיו, במיוחד כאשר הם היו נתונים במחלוקת^[2].

מספרים שכאשר הוא היה מדבר, היה זה כאילו שאור ופנינים זוהרים מתוך פיו. הוא הגיע לפסגות הידע והכבוד בעוד הנביא היה בחיים, ונשאר במעמדו הנישא גם לאחר מותו של הנביא^[3] .

מֻעאד' היה נדיב, אציל נפש, אדיב וטוב מזג. אם מישהו היה מבקש ממנו כסף, הוא היה נותן בשמחה. נדיבותו הביאה אותו להוציא את כל כספו בצדקה. כאשר הנביא נפטר, מֻעאד' היה עדיין בתימן, לשם שלח אותו הנביא במטרה ללמד את המוסלמים את דתם והלכתם. כאשר מֻעאד' שב מתימן במהלך שלטונו של אבו בכר, עומר אבן אלח'טאב שמע שמֻעאד' התעשר, והציע לאבו בכר שהקהילה תיקח חצי מהונו של מֻעאד'. עומר לא בזבז זמן, ומיהר לבית של מֻעאד', ודיווח לו על כך שהוא ואבו בכר החליטו על כך. מֻעאד' היה אדם ישר, העובדה שהוא התעשר לא הפכה אותו לא לחסין מפני חשד או חטא. ולכן, מֻעאד' דחה את הצעתו של עומר ואת עמדתו, ועומר עזב אותו. ביום שלמחרת, מֻעאד' מיהר אל ביתו של עומר וחיבק אותו. דמעות זלגו ממנו והוא אמר "אתמול בלילה חלמתי שאני חוצה מים עמוקים. כמעט טבעתי אם לא היית עוזר לי". לאחר מכן, שניהם הלכו לאבו בכר, שם מֻעאד' ביקש ממנו לקחת חצי מהונו. אבו בכר אמר "לא, אני לא אקח ממך דבר". עומר הביט במֻעאד' ואמר "כעת זה כשר ומבורך"^[4]. אבו בכר הצדיק לא היה מוכן לקחת דבר ממֻעאד' אלא אם הוא היה בטוח לחלוטין שזה הגיע באופן כשר וחוקי, ועומר לא רצה להאשים את מֻעאד' במשהו.

התקופה ההיא התאפיינה באנשים אשר התחרו ביניהם, מי יעלה יותר גבוה בסולם השלמות האנושית. לכן, חלקם ממש התעלו על עצמם בעשיית מעשים טובים. חלקם היו מצטיינים, וחלקם טובים מאוד. כך או כך, הם כולם דהרו על רכבת המעשים הטובים^[5].

לאחר זמן מה, מֻעאד' היגר לסוריה, שם הוא חי בין האנשים כמורה ומומחה להלכה. כאשר אבו עוביידה, המושל של סוריה, וחבר קרוב של מֻעאד', נפטר, עומר אבן אלח'טאב מינה את מֻעאד' לתפוס את מקומו של אבו עוביידה בשלטון.

חלפו רק כמה חודשים מהרגע שבו הוא קיבל לידיו את המשילות, ועד לרגע שבו הוא נפטר.

עומר נהג להגיד "אם הייתי נותן למֻעאד' את השלטון, ואללה היה שואל אותי מדוע, אז הייתי אומר לו ששמעתי את הנביא שלו,, אומר שכאשר בעלי הידע יעמדו מול (מול אללה), מֻעאד' יהיה ביניהם". השלטון שאליו התכוון עומר במשפט הזה, לא היה משילות על מחוז, אלא על כל ארצות האסלאם^[6].

מֻעאד' תמיד התמסר לאללה, ולגורל שאללה בחר לו, מפני שאללה כל מה שחשוב עבורו. מֻעאד' אהב את הידע הרוחני אות זכר אללה. יותר מזה, הוא הזמין את כל האנושות לדרוש את הידע האמיתי והמועיל. הוא האמין שהפולחן היה מטרה, ואמצעי להשיג צדק. יום אחד, מוסלמי הגיע וביקש ממנו ללמד אותו. מֻעאד' שאל אותו "אתה תציית לי אם אלמד אותך?", האיש ענה "לא אמרוד בך בדבר". אז מֻעאד' הורה לו "צום! ושבור את הצום לך. תתפלל במהלך הלילה, אך תישן בחלק מהלילה. תתפרנס ממה שכשר, ומה ששלך באופן חוקי, ואל תתפרנס מחטאים. תמות כמוסלמי אמיתי. ולבסוף, אני מזהיר אותך מתפילותיהם של אלו שדוכאו או נעשה להם עוול". הוא האמין שהחינוך הוא ידע ותרגול, ולכן אמר "תלמד כל מה שאתה רוצה ללמוד, אך אללה לא יתן לידע שלך להיות מועיל עד שתיישם את מה שלמדת". הוא האמין שהאמונה וזכר אללה אמורים להתבטא בהיזכרות שיום אחד צריך לעמוד מול אללה ולתת לו חשבון על כל המעשים שלנו^[7].

סופר שפעם כמה אנשים צעדו עם מֻעאד', אשר אמר פתאום "בואו נשב קצת ונחשוב על אללה". אולי השתיקה המתמשכת שלו הייתה סימן למדיטציה התמידית שלו^[8].

כמו כן, הוא אמר פעם לנביא עלי השלום, שבכל צעד שהוא עושה, הוא חושב שייתכן שהוא ימות לפני הצעד הבא, וזה מפני שהוא תמיד היה עסוק בהרהור במועד שבו הוא יצטרך לעמוד מול אללה ולתת דין וחשבון על מעשיו.^[8]

לבסוף, המוות תפס את מֻעאד'. זה היה הזמן שלו לפגוש את אללה. המילים האחרונות שלו היו "הוי המוות, ברוך הבא!"^[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Lings, Martin., Muhammad : his life based on the earliest sources, 2nd U.S. ed, Rochester, Vt.: Inner Traditions, 2006
^ Hazleton, Lesley, 1945-, The first Muslim : the story of Muhammad, New York: Riverhead Books, 2013
^ "Mu'adh Ibn Jabal (RA)". Hadith of the Day (באנגלית אמריקאית). 2012-12-24. נבדק ב-2018-04-01.
^ Armstrong, Karen, 1944-, Islam : a short history, Modern Library ed, New York: Modern Library, 2000
^ Ibn Hishām, ʻAbd al-Malik, -834., The life of Muhammad, Karachi: Pakistan Branch, Oxford University Press, 1967
^ Mu’adh Ibn Jabal RA, sohabih.blogspot.co.il (באנגלית בריטית)
^ Jones, Jameelah., The Sahabiyat : the female companions of the prophet's era, London: Ta-Ha, 2006
^ ¹ ² Hamid, Abdul Wahid., Companions of the prophet, New rev. ed, Leicester, UK: Mels, 1998-
^ Muadh ibn Jabal (RA) | dawahnigeria Articles, dawahnigeria.com (באנגלית)

קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-7 קטגוריה:אסלאם קטגוריה:מוסלמים קטגוריה:צחאבה

[1] Lings, Martin., Muhammad : his life based on the earliest sources, 2nd U.S. ed, Rochester, Vt.: Inner Traditions, 2006

[2] Hazleton, Lesley, 1945-, The first Muslim : the story of Muhammad, New York: Riverhead Books, 2013

[3] "Mu'adh Ibn Jabal (RA)". Hadith of the Day (באנגלית אמריקאית). 2012-12-24. נבדק ב-2018-04-01.

[4] Armstrong, Karen, 1944-, Islam : a short history, Modern Library ed, New York: Modern Library, 2000

[5] Ibn Hishām, ʻAbd al-Malik, -834., The life of Muhammad, Karachi: Pakistan Branch, Oxford University Press, 1967

[6] Mu’adh Ibn Jabal RA, sohabih.blogspot.co.il (באנגלית בריטית)

[7] Jones, Jameelah., The Sahabiyat : the female companions of the prophet's era, London: Ta-Ha, 2006

[worldcat.org-8] ¹ ² Hamid, Abdul Wahid., Companions of the prophet, New rev. ed, Leicester, UK: Mels, 1998-

[9] Muadh ibn Jabal (RA) | dawahnigeria Articles, dawahnigeria.com (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]