לדלג לתוכן

משתמש:Danitb19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אימון אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהי שיטת האימון האישי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה פותחה בארה"ב,באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת. בשנים האחרונות צוברת השיטה תאוצה ברחבי העולם.השיטה עוסקת בתחומים שונים:מנהל עסקים,פסיכולוגיה,ייעוץ,פילוסופיה,אימון גופני וכו'. מטרת האימון האישי,הינה לתת מענה לצרכים של מנהלים,אנשי מקצוע,פוליטיקאים,סלבריטאים ואנשי ציבור. אוכלוסיות אלה,מוצאות את עצמן לעיתים קרובות במצבי התמודדות עם משימות קשות ומורכבות,אשר להן עשויה להיות השפעה מכרעת על חייהם. מטרת האימון האישי היא להעצים-להעביר את האדם ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה יחסית בחייו,בגורלו ובסביבתו. בגישה זו,בכל אדם קיים פוטנציאל של עוצמה,שבנסיבות חיים תקינות הוא שואף לממשו.שיטה זו עוסקת סביב שלושה מוקדי עבודה אצל המתאמן:התהליך הפנימי,הניהול העצמי ובניית קשרים.יש לציין שבתהליך הפנימי באימון,ישנו דגש רב גם על התמודדות עם חסמים המעכבים המעכבים ואף מונעים מלהגיע להגשמה עצמית. לפי ה-ICF (=International Coach Federation),אימון אישי הוא תהליך הוא תהליך מתמשך של יחסים מקצועיים המניע אנשים להגיע לתוצאות יוצאות דופן בתחומי חייהם השונים-בקריירה,בעסקים וכדומה. עיקר האימון הוא:היכן הלקוח נמצא כיום,ומה הוא מוכן לעשות כדי להגיע לאן שהוא רוצה להיות בעתיד. במהלך האימון,הלקוחות מעמיקים את למידתם,משפרים את ביצועיהם ומשפרים את איכות חייהם. האימון עוסק פחות בעבר ובבעיות שנוצרו,ויותר בכוחותיו של המתאמן ובעתידו.


מדוע האנשים זקוקים לשיטת הטיפול הזו?[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך האימון ניתן לראות פעמים רבות את הצורך בחיזוק המסוגלות העצמית של המתאמן. מתאמנים בעלי תפיסת מסוגלות עצמית נמוכה נוטים להאשים אחרים,להטיל עליהם את האחריות,הם תופסים עצמם כקורבן,חסרי פתרונות,והם מרגישים כי השליטה בחייהם אינה תחת שליטתם.אנשים רבים מגיעים לאימון בשל היעדר אמונה ביכולות שלהם לממש ולהשיג מטרות וחלומות של שנים. השיטה מתאימה לאנשים שמתפקדים היטב, אך רוצים לשפר את איכות חייהם. כשצרכיו של הפרט באים על סיפוקם, הוא נמצא בדרך כלל במצב מיטבי (= well being או .(wellness תיאורית ה-self determination של (2000) Deci & Ryan מונה שלושה צרכים בסיסיים של האדם הגורמים לתחושת מיטביות. אי מילוי צרכים אלו עלול לגרום לפאסיביות, תחושת ניכור והתרחקות מאתגרים משמעותיים.שלושת הצרכים: .1 אוטונומיה – לאדם יש צורך לחוש שהוא זה שבוחר את מטרותיו ופעולותיו ושבכוחו להחליט לגבי דברים המשפיעים על חייו. תחושת האוטונומיה של הפרט מגבירה מוטיבציה פנימית, כושר התמודדות עם אתגרים. כמו כן תורמת תחושה זו לתחושת הרווחה האישית. Sheldon & Elliot (1999) מציינים, שאדם אשר הציב לעצמו מטרות המותאמות לו עפ"י תחומי העניין שלו ועל פי ערכיו, ישקיע מאמצים רבים יותר למען השגתן, והסיכויים להגשמת מטרותיו גדלים. הגשמת המטרות מובילה לשביעות רצון גבוהה ולתחושת מיטביות. 2. תחושת מסוגלות – לאדם יש צורך טבעי לחוש תחושות של אפקטיביות בביצוע פעולותיו, בהגעתו להישגים ובשליטתו במיומנויות מאתגרות. בנדורה מציין שתפיסת מסוגלות עצמית מתייחסת לאמונתו של האדם בנוגע ליכולתו להשיג שליטה על אירועים המשפיעים על חייו ובנוגע ליכולתו לגייס את המוטיבציה, המשאבים הקוגניטיביים והפעולות הנדרשות על מנת להתגבר על משימות (Bandura, 1977). בעלי תפיסת מסוגלות גבוהה מאמינים ביכולתם להשפיע על חייהם ונכונים לקחת אחריות על כך. לאנשים כאלה יש מוקד שליטה פנימי, הם מציבים בעיות ומחפשים פתרונות. הם אופטימיים ומממשים את עצמם, והם יכולים להפוך מושגים ורעיונות לפעולות מכוונות. 3. קשר ושייכות – החוקרים מציינים, שלאדם יש גם צורך בשייכות, כלומר הצורך לחוש שהוא נאהב ומקובל על ידי אנשים אחרים. הוא יחתור להשתייך לקבוצה כלשהי, והוא וישאף להיות מקובל ואהוד בה. חווית השייכות משמעותית להגברת תחושת המיטביות של האדם. (1994) Costa. & Garmston, מתייחסים בהקשר זה למושג "תלות הדדית". תלות הדדית מציינת את הצורך האנושי בקיומם של יחסי גומלין ושייכות. אדם שחש בצורך של תלות הדדית רואה בשיתוף פעולה בין חברים לעבודה ובהסכמה כללית תכונות בעלות ערך. בעבודת האימון אנו פוגשים פעמים רבות את הצורך בחיזוק המסוגלות העצמית של המתאמן. מתאמנים בעלי תפיסת מסוגלות עצמית נמוכה נוטים להאשים אחרים, להטיל עליהם את האחריות, הם תופסים עצמם כקורבן, נעדרים פתרונות וחשים שהשליטה על חייהם אינה בידיהם. אנשים רבים מגיעים לאימון בשל העדר אמונה ביכולת שלהם לממש ולהשיג מטרות וחלומות של שנים.

כיצד משפיעה שיטה זו על האנשים שזקוקים לה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים מניעים את פעולותיהם ומנחים אותן באמצעות ציפייה מראש ובאמצעות שימוש בחשיבה על עתידם.הם מבססים אמונות לגבי הם מסוגלים לעשות,וצופים מראש תוצאות רצויות עקב פעולות מסויימות. האדם מגבש לעצמו את תפיסת היכולת שלו לאורך זמן,במהלך התנסויותיו,ביחסי הגומלין עם אחרים ובמפגשיו במהלך חייו.תפיסתו את יכולותיו לפתור בעיות,אינה נובעת דווקא מכישוריו,אלא מתהליך הכרתי שהתגבש אצלו לאורך זמן ועל בסיס התנסויות מצטברות. המתאמן יוצר דגמי התנהגות חדשים,מהם הוא בונה מעגל של הצלחות ומבסס לעצמו אמונות ותפיסת מציאות חדשה המקדמת אותו ,וגורמת לו להגיע להישגים ומימוש-וזוהי מהות האימון.


מהם תפקידי המאמן האישי? מה נדרש כדי להיות מאמן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד המאמן הוא לקדם את יכולות הניהול העצמי של המתאמן.המאמן מסייע למתאמן לפתח ולשפר את התפקוד הניהולי שלו,דבר שמגביר את תחושת המסוגלות והאפקטיביות. הוא מקשיב ותורם בהארות,הבחנות ושאלות. הוא מסייע לאדם לעבור תהליך של העצמה,אך הוא לא מעניק לו העצמה או יוצר אותה עבורו.המאמן מזהה אמונות מחלישות ובונה עם המתאמן אמונות מעצימות,ובמקביל מאתגר אותו במטרה לבנות מעגל התנסויות חדש ומוצלח שיסייע לו לממש את מטרותיו.על המאמן לסייע למתאמן לזהות בסביבתו מודלים של מי "שעשו זאת"-שהיו במקום של המתאמן והצליחו להגיע למקום חדש וראוי בעיניו.חקירה של מודלים אלה בתהליך האימון,עשויים להוות תמריץ ואתגר למתאמן להצליח. המאמן ממקד את המתאמן בתוצאות שיושגו בטווח הארוך-עליו להבין שתוצאות הן תוצר של כוונות,בחירות ופעילות המתאמן,אשר מונעות ונתמכות על ידו תוך כדי תהליך האימון.

האם ישנם מקרים בהם השיטה לא מניבה את פירותיה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכנוע מילולי הוא העברת מידע מילולי למתאמן לגבי יכולתו לבצע משימה,הוא מקור למסוגלות עצמית.התנסות שלילית מספיקה כדי לפגוע ברמת המסוגלות שנרכשה באמצעות שכנוע מילולי.מקור השכנוע,מידת אמינותו,הדרך בה הוא נתפס על-ידי המתאמן,הדרך בה הוא מציג את טיעוני השכנוע ומידת הפער ביניהם לבין המסוגלות העצמית הנתפסת של המתאמן-כל הגורמים הללו משפיעים על הכוח של המקור הזה.כאשר המתאמן משתכנע שיש ביכולתו להתמודד ואין הבטחה של תנאים אשר יקלו על השגת המטרה,קיים סיכון לכישלון אשר יוריד את רמת האמינות של הגורם המשכנע,ותפגע קשה המסוגלות העצמית. חשוב שהמאמן יסייע למתאמן לזהות את ההתנסות כשיעור,כהזדמנות ללמידה,כך שגם אם תוצאות ההתנסות לא יהיו מוצלחות, יוכלו בכל זאת להפיק למידה חשובה שתשמש אותם להמשך האימון.

ביבילוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי האינטרנט:

www.coaching.org.il


http://www.coachme.co.il


www.coachinc.com/coachinc


http://www.managementhelp.org/guiding/coaching/coaching.htm