משתמש:LUZAN1986

מודל השלבים במחזור חיים של המטרופולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרופילין מתאפיינת בגלעין צפוף המוקף בטבעת ישובים היוצרים יחדיו שוק עבודה אינטגרטיבי. התופעה השכיחה להתפתחות המטרופולין היא צמיחה המתפשטת ממרכז המטרופולין( הגלעין) אל מעבר שוליו. על פי המודל של האל ההתפתחות המטרופולינית מתרחשת בארבע שלבים^[1]:

שלב ראשון – שלב ה עיור: בשלב זה מרבית האוכלוסייה מתרכזת בעיר המתפקדת כגלעין המטרופולין. העיר הגלעינית מכילה את מרבית התעסוקה והיא מתאפיינת בצמיחה דמוגרפית מואצת.

שלב שני - שלב פרוור (תהליך): בשלב זה הגלעין מאבד את משקלו המרכזי במרחב המטרופוליני וההתפתחות הדמוגרפית חלה בטבעת היישובים שמסביב לגלעין. ללא פגיעה במערך התעסוקתי שבגלעין.

שלב שלישי –שלב הפיצול העירוני: בשלב זה האזור המטרופוליני גדל והגלעין מגיע לשיא הגידול הדמוגרפי. וכעת מתחיל הגלעין לסבול מהגירה שלילית וגל הצמיחה עובר אל האזור החיצוני למטרופולין. המערך התעסוקתי מתפצל והפעילות הכלכלית עוברת תהליך של ביזור.

לפיצול העירוני השלכות דרמטיות על המרחב מבחינה כלכלית, חברתית, תחבורתית וסביבתית .

שלב רביעי –שלב העיור המחודש : בשלב זה הגלעין משקם את האזורים שננטשו והתרוקנו עקב הפיצול העירוני. דבר זה גורם להגירה חיובית אל הטבעת הפנימית. העיור המחודש גורם לשיפור המעמד החברתי-כלכלי של הגלעין.

בשלבים הראשונים של התפתחות המטרופולין, היישובים הסובבים את הגלעין לא משתפים פעולה עם העיר המרכזית. מתוך חשש של השתלטות הגלעין. אך במשך השלב השני והשלישי, לאחר הפיצול העירוני, הישובים מקבלים כח ומפגינים נכונות לשתף פעולה . ככל שהמבנה ההיררכי של המטרופולין מתפצל, המבנה המטרופוליני נהיה יותר שוויוני והסיכוי לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות במרחב גדל ומביא לצדק חלוקתי^[2] .

לכל יישוב בתוך המטרופולין יש רשות מקומית משלו, האחראית לניהול וארגון העניינים בתוכו. הקשרים בין היישובים כרוכים בתחרות. כל רשות מעודדת הקמת מפעלי תעשייה ואזורי תעסוקה שמהווים מקורות הכנסה ליישוב. בנוסף למשיכת אוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה ונכונות לשלם מסים גבוהים. התחרות גדולה יותר בין העיר המרכזית ליישובים המקיפים אותה מאחר והגלעין מספק את רוב השירותים והתעסוקה וגובה מסים יותר^[3]^[2].

התפתחות המטרופולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני מודלים מרכזיים המאפיינים את התפתחות המטרופולין במרחב:

· המודל הקלאסי: מודל זה מתאר את ההשתרעות המרחבית של המטרופולין במרחב בצורה קונצנטרית היוצרת גלעין וטבעת. הנשען על הגידול הדמוגרפי במרחב.

· מודל מהנדס התחבורה: מודל זה מתאר את התפתחות המרחב המטרופוליני הנשען על ההתפתחות במערך התחבורה והתשתיות לאורך הזמן .

מבחינה היסטורית יש הבדל בין ההתפתחות של המטרופולין האירופי לבין המטרופולין האמריקאי. התפתחות המטרופולין האירופי נשענת על עיצוב מערכות התחבורה הציבורית והתפתחות רשת מסילות הרכבת. השלד המטרופוליני נקבע לפי המערך התחבורתי שעוצב לפני הצמיחה מהגלעין החוצה.

לעומת זאת המטרופולין האמריקאי מתבסס על שיטה כלכלית המועדדת יוזמה פרטית שמאופיינת בבעלות פרטית על הקרקע ועל כן עיצוב המרחב המטרופוליני נשען על מערכת הכבישים. השלד המטרופוליני נקבע ע"י יוזמות פרטיות והמעבר אל הפרברים התאפיין בצפיפות בינוי נמוכה דבר שגרם לקושי בעיצוב מערך התחבורה הציבורית ולגידול השימוש ברכב הפרטי^[4]^[5].

גבול הפיתוח העירוני [עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפשטות הצמיחה אל מעבר לאזור החיצוני של המטרופולין חלה נגיסה בשטחים הפתוחים והחקלאיים ויש צורך בהגבלת ההתפתחות העירונית לצורך שמירה על המצב הטבעי של השטחים הפתוחים. ההתנגדות לצמיחה עירונית אקראית אל מעבר לשטח הפתוח החלה לקראת סוף המאה ה -19 באנגליה ויושמה לראשונה בשנת 1935 סביב העיר לונדון. לעומת ארצות הברית אשר ישמה את הרעיון להגבלת הפיתוח העירוני רק בשנת 1973, סביב העיר פורטלנד באורגון. הרעיון באנגליה וארצות הברית זהה ונשען על הרצון לעצור הצמיחה העירונית אל השטחים הפתוחים, אך היישום היה שונה.

החגורה הירוקה - המודל הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1935 הוצע לראשונה על ידי הוועדה האזורית לתכנון אזורי של לונדון הרעיון להקים חגורה ירוקה שאסור לבנות בה.מדובר ברצועה של שטח פתוח, שטחים פתוחים ציבוריים ואזורי בילוי שתהווה את הגבול לפיתוח העירוני של העיר לנדון. מעבר לחגורה ניתן לבנות ערים חדשות. הרעיון אומץ בהמשך במקומות שונים בעולם כמו פריס, מוסקבה, אוסטרליה ועוד. אולם, עם השנים התגלה כי הגבול לא היה מספיק חד והתאפשרה בניה מפוזרת גם בתוך רצועה זו ועל כן הפתרון של הרצועה הירוקה למניעת זחילת ההתפתחות העירונית לא השיג את ייעודו ^[6].

גבול הפיתוח העירוני UGB -המודל האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות הגבלת הצמיחה העירונית יושמה לראשונה בפורטלנד כחלק מתכנון השימוש במקרקעין של העיר בראשית שנות השבעים. הגבול הוגדר בתכניות עיר ומעבר לו לא ניתן היה לבנות או לאשר בניה. תחילה הוכנה תוכנית ארוכת טווח המתייחסת לצמיחה עתידית שעומדת ביעדים מקומיים ומרחביים ועל פי זה נקבע קו הגבול במטרה לשמור על השטחים הפתוחים מפני פיתוח עירוני .

הרעיון של הגבלת גידול המרקם הבנוי, הפך לכלי בתוכניות לעיצוב המרחב הלאומי בארצות הברית ובמדינות אחרות, כגון ישראל אשר אימצה כלי תכנוני זה להגבלת הפיתוח בתמ"א 35. תכנית זו הגדירה "מרקמים" הקובעים את גבולות הפיתוח בכל אזור במדינה. בהתייחס להגבלת הפיתוח העירוני הוגדר המונח "מרקם עירוני" המוקף בקו גבול שמעבר לו לא ניתן לבנות^[7].

הגדרת מטרופולין בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נעשה ארגון וניהול המרחב במטרופולינים במטרה להגיע לצדק חלוקתי בין היישובים והגלעין ולצורך באיחוד היישובים, על מנת לבצע משימות ופרויקטים מיוחדים שבהן יש יתרון לשיתוף פעולה כמו: בתי חולים, פארקים, רשתות ביוב וכו''. אלה פרויקטים שמצריכים יכולת ארגונית של מערכת יישובית גדולה מעבר ליישוב הבודד. התארגנות בין היישובים המתמקדות בתחומים שונים מתקיימת בנוסף לתכנית המתאר הארצית 35, אשר קובעת כיווני ההתפתחות העתידית של המרחב, מסייעת ומייעלת ניהול וארגון הטרופולינים, מסדירה קשרים בין היישובים ומכתיבה חלוקה שוויונית במרחב. תכנית זו קובעת שהקמת אזור תעסוקה חדש מותנה בהתחלקות עם מספר רשויות מקומיות במרחב כסוג של צדק חלוקתי. בנוסף התכנית מצמצמת את המפגעים והמטרדים הסביבתיים על ידי קביעת ייעודי קרקע המתאימים במקומם לכלל היישובים.

הגדרת מטרופולינים וגבולותיהם נקבעת ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) אשר עורכת מפקד אוכלוסין ובוחנת את גבולות המטרופולינים במדינת ישראל. בהתאם למפקד האוכלוסין בשנת 1995, זוהו שלושה מטרופולינים מרכזיים: תל-אביב, חיפה ובאר-שבע. בשנת 2008 על פי מפקד אוכלוסין, זוהו ארבעה מטרופולינים והתווסף מטרופולין ירושלים.

השיטה לקביעת גבולות המטרופולינים נסמכת על בדיקת זרמי יוממות אל מוקדי תעסוקה, זיהוי מוקדי תעסוקה עיקריים באמצעות הקבצה של מוקדי התעסוקה שזוהו בשלב הקודם, קביעת קריטריונים להגדרת גבולות המטרופולינים וביצוע חלוקות פנימיות במטרופולינים לגלעין, טבעת וגזרה, הנקבעים לפי עוצמת הזיקה לגלעין.

החלוקה הפנימית לטבעות נעשתה לפי הגודל הפיזי של המטרופולין. לכן קיימת חלוקת משנית במטרופולינים תל אביב וחיפה, ואילו בירושלים ובבאר שבע הוגדרו גלעין וטבעת חיצונית בלבד. הגזרות חולקו לפי אזורים גאוגרפים (צפון, דרום, מזרח ומערב). הכללת יישוב בטבעת הפנימית העוטפת את הגלעין, נקבעה על פי סף יוממות של 60% ומעלה לגלעין^[8].

בישראל מתקיימת תנועות הגירה בכיוונים שונים בכל המטרופולינים, תנועות אלו גרמו למאזן הגירה שלילי בערים מרכזיות במטרופולינים. בסוף שנות ה -70 הייתה הגירה מהעיר המרכזית אל יישובי המטרופולין כתהליך של פרוור בשל מחירי הקרקע ולצורך שיפור איכות החיים. במרכזי העיר נותרו ברובם הוותיקים והקשישים. עם הזמן תהליך הפרוור נגס בשטחים הפתוחים ורשויות התכנון בישראל עצרו את תהליך הפרוור והתחילו לצופף את הבניה בערים. בשנות ה-90 עם גל העלייה מברית המועצות לשעבר, השתכנו המהגרים בערים המרכזיות ומאזן ההגירה הצטמצם. אך חזר וגדל שוב כאשר נחלש גל העליה .

מטרופילין תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר תל אביב עד שנות ה-80 הייתה עיר דועכת, מתיישנת ומזדקנת, שסבלה מבריחת היזמים והעסקים. במהלך שנות ה-80 התחברות ישראל לכלכלה הגלובאלית הביאה להחייאה עסקית, דמוגרפית וכלכלית עם דגש על הגירה עירונית חיובית של אוכלוסיות צעירות. חלק מהאוכלוסייה הצעירה התיישבה בגרעין וחלקה התיישבה בשכונות שעברו התחדשות עירונית לאחר שלב העיור המחודש. לדוגמא שכונת נווה צדק שהייתה שכונת עוני עד שנות ה- 80 ולאחר מכן הפכה להיות שכונה מבוקשת ותוססת.

מטרופולין תל אביב התפתח במרחב בצורה קונצנטרית היוצרת גלעין וטבעת, כאשר הגרעין הוא העיר תל אביב והטבעת הפנימית היא גוש דן. עד שנות ה- 80 המטרופולין עברה פיצול עירוני, אך החל ממחצית שנות ה -80, התפתחו ערי קצה ויישובים חקלאיים לפרברי שינה של המטרופולין. כמו רעננה וראשון לציון, והוקמה עיר שינה בתחום המגלש בין ת"א לירושלים, העיר מודעין. מקורות התעסוקה גלשו אל אזור ההשפעה הערים ראש העין ולוד. בנוסף ליציאת שימוש קרקע עתירי שטח אל אזורי הטבעת התיכונה וחיצונית^[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

· אוכלוסייה במטרופולינים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

· יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים, שנתון סטטיסטי לישראל 2019 – מספר 70, טבלה 2.25

· מטרופולין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

· תמ"א 35

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Pacione, M. (2001). Urban geography: a global perspective. Chapter 4, 75-87

Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). How neighborhoods change. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 231-257

Keil, R. (2017). Suburban Planet: Making the World Urban from the Outside. Cambridge: Polity Press.

Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). Urban Systems, and City in Transition. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 105- 132.

.o. Retrieved 2013-11-09

[Myung-Jin, J. (2006). The effects of portland's urban growth boundary on housing prices. American Planning Association. Journal of the American Planning Association, 72(2), 239-243.]

יעקב פוטשבוצקי "מפקד אוכלוסין - בין המשפט העברי למשפט המדינה", "דעת", פרשת במדבר, תשס"א, גיליון מס' 27

צביה פיין (2007) , נושאים נבחרים בגיאוגרפיה,. ישראל האדם והמרחב,פרק ראשון

^ Pacione, M, Urban geography: a global perspective., Pacione, M. (2001). Urban geography: a global perspective. Chapter 4, 75-87
^ ¹ ² Knox, P.L and McCarthy, L, Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 3. Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). How neighborhoods change. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 231-257
^ ¹ ² צביה פיין, נושאים נבחרים בגיאוגרפיה, צביה פיין (2007) , נושאים נבחרים בגיאוגרפיה,. ישראל האדם והמרחב,פרק ראשון
^ Keil, R, Suburban Planet, Keil, R. (2017). Suburban Planet: Making the World Urban from the Outside. Cambridge: Polity Press.
^ Knox, P.L and McCarthy,, Urban Systems, and City in Transition, Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). Urban Systems, and City in Transition. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 105- 132.
^ Planning Policy Guidance 2, Green belts, Planning Policy Guidance 2: Green belts. Archived from the original on 2012-06-09. Retrieved 2013-11-09
^ Myung-Jin, J, The effects of portland's urban growth boundary on housing prices, Myung-Jin, J. (2006). The effects of portland's urban growth boundary on housing prices. American Planning Association. Journal of the American Planning Association, 72(2), 239-243.
^ יעקב פוטשבוצקי, מפקד אוכלוסין - בין המשפט העברי למשפט המדינה, יעקב פוטשבוצקי "מפקד אוכלוסין - בין המשפט העברי למשפט המדינה", "דעת", פרשת במדבר, תשס"א, גיליון מס' 27

[1] Pacione, M, Urban geography: a global perspective., Pacione, M. (2001). Urban geography: a global perspective. Chapter 4, 75-87

[:0-2] ¹ ² Knox, P.L and McCarthy, L, Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 3. Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). How neighborhoods change. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 231-257

[:1-3] ¹ ² צביה פיין, נושאים נבחרים בגיאוגרפיה, צביה פיין (2007) , נושאים נבחרים בגיאוגרפיה,. ישראל האדם והמרחב,פרק ראשון

[4] Keil, R, Suburban Planet, Keil, R. (2017). Suburban Planet: Making the World Urban from the Outside. Cambridge: Polity Press.

[5] Knox, P.L and McCarthy,, Urban Systems, and City in Transition, Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). Urban Systems, and City in Transition. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 105- 132.

[6] Planning Policy Guidance 2, Green belts, Planning Policy Guidance 2: Green belts. Archived from the original on 2012-06-09. Retrieved 2013-11-09

[7] Myung-Jin, J, The effects of portland's urban growth boundary on housing prices, Myung-Jin, J. (2006). The effects of portland's urban growth boundary on housing prices. American Planning Association. Journal of the American Planning Association, 72(2), 239-243.

[8] יעקב פוטשבוצקי, מפקד אוכלוסין - בין המשפט העברי למשפט המדינה, יעקב פוטשבוצקי "מפקד אוכלוסין - בין המשפט העברי למשפט המדינה", "דעת", פרשת במדבר, תשס"א, גיליון מס' 27

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]