משתמש:Mort/ארגז חול/מרקסיזם אנליטי

מרקסיזם אנליטי הוא כינוי לזרם תאורטי נאו-מרקסיסטי, שהחל להתגבש בשנות ה-80 של המאה ה-20. הזרם משוייך לסוציולוגים ופילוסופים חברי "קבוצת ספטמבר", אשר נקראת כך בשל המפגש הקבוע שלהם בכל ספטמבר. הקבוצה מכנה עצמה גם מרקסיזם ללא זיבולי-מוח (Non-Bullshit Marxism), ומתוארת על ידי דיוויד מילר כך: "חשיבה ברורה וקפדנית על השאלות אשר בדרך כלל מוסתרות מאחורי ערפל אידאולוגי." החברים הבולטים בקבוצה היו: ג'. א. כהן, ג'ון רומר, ג'ון אלסטר, אדם פרזווסקי, אליק אולין רייט, פיליפ ון פריטז]] ורוברט ון דר וין.

אחד ממנסחי המרקסיזם האנליטי המובילים הוא ג'ון אלסטר, אשר פרסם את "Making Sense of Marx" בשנת1985.

החוקרים מנסים לבחון את השאלות המרקסיסטיות בעזרת כלים של לוגיקה, מתמטיקה ובניית מודלים. לטענתם למרקסיזם ישנו גרעין גדול של אמת, אך יחד עם זאת הוא לוקה בכמה חולשות. לכן לשיטתם את התיאוריה מהמאה ה-19 יש לבחון בשיטות ובטכניקות של המאה ה-21. הם שוללים את קיומה של מתודולוגיה מרקסיטית אחת ויחידה. הם שוללים את הלוגיקה הדיאלקטית כמכשיר מתודולוגי יחידני, ומבקשים לנתח את מרקס והמציאות החברתית באמצעות מושגים השייכים למסורות אינטלקטואליות רחבות יותר. טענה נוספת היא שאין זה נכון שאי אפשר לנתק בין ערכים לעובדות, ושקיים קשר דיאלקטי שלא ניתן להתירו. לכן הם מנסים להפריד בין העובדות ובין הערכים, ולבחון את העובדות על ידי ניתוח תאורטי מושגי ואמפירי.

על אף הריחוק של החוקרים בזרם זה מהמרקסיזם עד כדי תהיה האם הם עדיין מרקסיסטיים, ניתן למצוא כמה נקודות הקושרות אותם בכל זאת לזרם המרקסיסטי והנאו-מרקסיסטי. ראשית, החוקרים בזרם זה עוסקים בסוגיות מרקסיסטיות מסורתיות, כדוגמת ניצול ומעמדות. שנית, החוקרים בעלי אוריינטציה סוציאליסטית ומעדיפים השקפת עולם זו על פני השקפת העולם הקפיטליסטית. שלישית, הם עוסקים בבעיות של הקפיטליזם.

ניתן לזהות שלושה זרמים במרקסיזם האנליטי: ניתוח מחודש של מרקס. ג'. א. כהן מבקש להראות כיצד מרקס היה פונקציונליסט יותר מאשר דיאלקטיקן. לדוגמא, יחסי הייצור מתאימים לכוחות הייצור. או - התודעה נקבעת על ידי הוויה חברתית. בשתי הדוגמאות החלק השני של המשפט מסביר את החלק הראשון ובכך מרקס יצר משפטים פונקציונליים. מכאן שלמרקס הייתה חשיבה פונקציונלית. עם זאת, אין מדובר בחשיבה פונקציונלית קלאסית (פונקציונליזם-סטרוקטורלי), שכן הנחות היסוד של הפונקציונליזם הקלאסי מדבר על כך שרכיבי העולם החברתי קשורים זה לזה, שהרכיבים מחזקים זה את זה ואת החברה ושהם מועילים לחברה. הנחות אלה היו זרות לחשיבה המרקסיסטית של מרקס.

מרקסיזם של בחירה רציונלית. מרקסיזם אמפירי