משתמש:Shirit dolev/מיוחד הדף שלי/חוסר ודאות נלמד

חוסר ודאות נלמד הוא מצב בו  אדם מתחיל להאמין כי אין לו שליטה על המצב, גם אם יעשה ויפעל. 

המנטרה המלווה את סיפורו של האדם הסובל מחוסר אונים נרכש היא: "מה הטעם לנסות?"

כאשר אנשים מרגישים שאין להם שליטה על המצב שלהם, הם יכולים גם להתחיל להתנהג בצורה חסרת אונים.

חוסר אונים נרכש מאופיין בקבלה פאסיבית של מצב בלתי נעים ללא ניסיון להוביל לשינוי.

הפרט חושב באופן חד משמעי שאין בכוחו להשפיע על הסביבה , אין ביכולתו לשנות את המצב הקיים או את העתיד לבוא.

הביטויים של חוסר אונים נרכש בקרב דור ה-Y 

חוסר אונים נרכש מתקשר לתפיסת האני את עצמו כקורבן של צעירים המצב או כמי שאינו יכול ליזום ולשנותו הינו תופעה שכיחה בקרב צעירים דור הy. דור זה,  חווה חוויות  מרובות של חוסר שליטה במצבו הכלכלי והתעסוקתי. (משבר הדיור בקרב צעירים, התסכול הגובר והולך משוק העבודה )

למעט מקרים בודדים כדוגמת המהפכה החברתית 2011 , "מחאת הקוטג" "מחאת העגלות" , דור הy נוטה "לחיות את הרגע" (בילויים, נסיעות לחול, רכישת רכב)  מתוך תפיסה כי גם הוא יתאמץ ויחסוך הוא לעולם לא יצליח לממש או להפיק ערך

הכנסה חיסכון וריבית היו ארובה לביטחון כלכלי.

בעולם שלפני המשבר הכלכלי הייתה קיימת ההבנה כי החיסכון יוביל את הצעיר להשיג את מטרותיו , לדוגמא רכישת בית.  משמעותי לחיסכון.

החיים על רקע המשבר הכלכלי לימדו את הצעירים  לחיות בעולם שבו למעשים אין תוצאות.

בעולם שלפני המשבר הכלכלי חיסכון זיכה בריבית. מכאן 

בעולם הנוכחי , זה שלאחר המשבר הכלכלי, הצעיר אינו יכול לחזות מה יוליד יום, מה יקרה בעתיד, בנוסף הוא אינו יודע מה החוקיות והאם היא קיימת. יוצא מכך,  שהצעירים לומדים שלמעשים שלהם אין תוצאות, הם נוטים להרים ידיים, לשקוע לייאוש ובעצם גם אם יש להם שאיפות הם מוותרים על הניסיון, ונוטים לחיות את הרגע, את השעה וליהנות ממנה לפחות .

הנצחת חוסר אונים נרכש בקרב דור ה- Y

חוסר אונים נרכש יכול להתפתח בכל גיל. אחד ההסברים שהתופעה יכולה להתפתח או להתעצם דווקא בשלב הצעירים נעוץ בפער האמפטי הקיים בין הדור המבוגר, דור ההורים ודור המעסיקים לדור הY, ההורים והמעסיקים נוטים לגלות עמדה שיפוטית כלפי התנהלות דור הY, סבלם של הצעירים לא מעורר תחושה של מוכרות אינו מזכיר את חווית הנעורים של עצמם, מכאן קיימת נטיייה להאשימם בהתנהלות מפונקת, עמדה זו עלולה לחזק את תחושת חוסר האונים, ולהפוך אותו לחוסר אונים