משתמש:Stenchence/טיוטה

וידאו תרפיה

תיאור כללי

וידאו תרפיה הנו התערבות טיפולית באמצעות יצירת סרטים ויצירת וידאו. וידאו תרפיה מאפשר מסגרת עבודה קבוצתית ופרטנית של השלכה (פרויקציה), העברה (טרנספרנס) ושל הרחקה, במטרה להציף תכנים ולטפל בקשיים רגשיים ותפקודיים. הוידאו והקולנוע כאמנויות כוללים תחומי אמנות רבים, כגון: צילום, ספרות, מוסיקה, משחק ועוד. ככלי להעצמת תהליכי טיפול, הוידאו והקולנוע, כוללים דיסציפלינות מעולם הטיפול בהבעה ויצירה. יחד עם זאת, נראה ש"השלם שווה יותר מסך חלקיו" והעבודה הקבוצתית והפרטנית באמצעות וידאו וקולנוע מזמנת למסגרת העבודה הטיפולית איכויות משל עצמה. על פניה, הכותרת "וידאו תרפיה" מכוונת לתחומי טיפול. יש לציין ולהדגיש כי השימוש במינוח תרפיה הוא בעייתי, שכן אין מדובר בהכשרה של מטפלים. מדובר בתחום מתפתח שהגדרתו עדיין בהתהוות. וידאו תרפיסט אינו הגדרה מקצועית מוכרת בעולם הטיפול בהבעה ויצירה וכן בעולם הטיפול המסורתי יותר (פסיכולוגיה, עו"ס). ההצדקה המקצועית לשימוש במינוח תרפיה בהקשר של וידאו תרפיה היא כאשר העבודה בפועל נעשית בליווי של מטפל מוסמך. האיגוד לסינמה ווידאו תרפיה הוקם בשנת 2012 במטרה לנסח אמנת מקצוע.

התפתחות ההכשרה בוידאו תרפיה

עד שנת 2009 לא היו קיימות בארץ תוכניות לימוד בתחום. "  נפתחה במרכז שרון ישראל ההתמחות בסינמה ווידאו תרפיהלקבוצות מעורבות של מטפלים ואנשי קולנוע. בשנת 2011 נפתח מסלול לוידאו תרפיה בביה"ס לקולנוע "מעלה" . תוכנית הלימודים ב"מעלה" פוצלה למסלול המיועד לקולנוענים ומסלול המיועד למטפלים. תוכנית נוספת למדיה תרפיה מתקיימת במרכז שילוב ובראשה מר מיכה לבנה וגב' מירי שוורץ. התוכנית למדיה תרפיה מפוצלת לשני תחומים. הראשון, קולנוע תיעודי ככלי טיפולי לשינוי והעצמה והשני, הצילום כחוויה רב חושית- מבוא לפוטו-תרפיה. תכנית הלימודים "סינמה ווידאו תרפיה" מתקיימת במרכז שרון ישראל, שמשמש כבית מקצועי לוידאו תרפיה.  

וידאו תרפיה בשדה

בשדה העבודה התחום מפותח הרבה יותר ממרחב המחקר והאקדמיה. הוידאו תרפיה התפתח בשני העשורים האחרונים מאז נגישותה של המצלמה הביתית ובעיקר בעשור האחרון לאור זמינות והיכולת לעריכת וידאו בתוכנות מחשב ביתיות, עלויות הציוד הדרוש ופשטות הפעלתו. השפעה נוספת על התפתחות התחום מגיעה מכניסתו של הוידאו והמדיה בכללה לשימוש יומיומי וחשיפה בתרבות המערבית. וידאו תרפיה בהיבטים חברתיים עשיית סרט מחזקת את הכישורים החברתיים דרך משא ומתן ועימות עם התפיסות האישיות של כל אחד מחברי הקבוצה. היתרון של עשיית סרט הוא בשימוש הטכנולוגיה המאפשרת שיקוף והתבוננות עצמית המתועדת וניתנת לצפיה וניתוח שוב ושוב. ייחודיותו של הוידאו כמדיום ותהליך ההפקה מאפשר דיאלוג ברמה מקצועית בין חברי הקבוצה כמו גם דיאלוג פנימי של כל אחד מהיוצרים עם עצמו אל מול התוצר הקולנועי. וידאו תרפיה בהיבטים טיפוליים וידאו תרפיה היה פרקטיקה טיפולית המשתמשת בוידאו ככלי השלכתי וככלי של צפייה. כמו ביתר שיטות הטיפול באמנויות, גם שיטה זו מבוססת על הביטוי האישי יצירתי ורואה בתהליך את העיקר. קיימים שני סוגי טיפול: הטיפול הפרטני והטיפול הקבוצתי.

וידאו תרפיה - טיפול פרטני

בטיפול הפרטני, הוידאו מאפשר מרחב מצולם לשלל צורות הביטוי האישי, יצירתי. ההכפלות שנוצרות על ידי הצילום ואחר כך על ידי הצפייה, מדגישות ומעצימות את התהליך הטיפולי ובמקביל מעניקות למטופל חוויה של מרכזיות, נפרדות והעמדת צרכיו הנרקיסיסטים במרכז .

וידאו תרפיה - טיפול קבוצתי

הטיפול הקבוצתי נשען על תהליך העשייה הקולנועי מחד גיסא, ועקרונותיה של הקבוצה הטיפולית מאידך גיסא. תהליך העשייה הקולנועי הוא רב עוצמה, משלב בין האישי והקולקטיבי, בין כוחות היצירה והכוחות האופרטיביים, בין מסעו של היחיד והמסע של הקבוצה. התהליך הטיפולי נבחן דרך עין המצלמה. המצלמה איננה מסננת, היא מפגישה את היחיד עם עצמו ללא גורם מתווך. נקודה זו היא קריטית מבחינה טיפולית שכן היא עוקפת הגנות, מקדמת תהליכי הפנמה ומודעות ומאיצה תהליכי קבלה והעצמה. ההתנסות מעניקה למשתתפים חוויה קולקטיבית ייחודית ומהווה מיכל לעבודה קבוצתית.

תוכניות כלל ארציות וידאו תרפיה בישראל

קולנוער

תוכנית הפועלת בשדה ומשלבת טיפול יחד עם עבודה קולנועית מעשית, הינה התוכנית "קולנוער" של עמותת "להב – לקידום הערכים בחברה" אשר התחילה את פעילותה בשנת 1998 ע"י סילבן ביגלאייזן. הפרויקט פעל ופועל בקרב קבוצות נוער. במפגשי 'קולנוער' העבודה הדרמטית מתמקדת באימפרוביזציות של אירועים ומצבים אישיים מחיי בני הנוער- על פי בחירתם. הדרמה מאפשרת נגיעות ראשונות בחומר הגלם: לישה, עיצוב ובדיקת טווח גמישותם של החומרים האישיים. ככל שהחשש הראשוני של המשתתפים יורד ומפנה מקומו לזרימה הטבעית, מתאפשר לנערים/נערות להתנסות במשחקי אימפרוביזציה שונים שוב ושוב, ולעצב את המציאות הבימתית כראות עיניהם. תיעוד מצולם של האימפרוביזציות הללו והניתוח שלהן מאפשרים התבוננות בתהליך כולו. החוויה היא של תנועה והתפתחות, אשר עשויה לסייע למי שחווה את עצמו ואת חייו בנקודת קיפאון. חיפוש הסיפור, המחזתו והסרטתו מביאים להתמודדות אקטיבית עם מצוקות קיימות, ומולידים דרכי פעולה ליצירת שינוי. חשיפתו של הסרט הקבוצתי לקהילה ומשם הלאה, נותנים משקל לבעיה איתה מתמודדת הקבוצה. העצמה אישית מתאפשרת דרך הכלי הקולנועי והדרמטי. דרך החומר המצולם הם יכולים להתבונן בסיטואציה נתונה בחייהם ולבחון אותה מזוויות שונות, כשכל פעם הם ממלאים תפקיד אחר, ולבחון תגובות שונות למצב הקיים. יצירת מרחב התנסויות, הנטול כל שיפוט ערכי, מאפשר העלאת תכנים אותנטיים יומיומיים: סטריאוטיפים, דילמות וקונפליקטים שונים, לצד חלומות ופנטזיות. התנועה בין ההוויה העכשווית לבין עידוד להתבוננות עתידית, מאפשרת התחברות למשאבים פנימיים חיוביים, גילוי אמפטיה, מציאת חזון/יעד אישי וחתירה למימושו.

התוכנית לקולנוע מסייע

קולנוע מסייע (Assistive Cinema) הינו שם של תוכנית אשר שואבת את השראתה מתחום הוידאו תרפיה והמתאר/מסמן את הפעולה הקולנועית ככלי לטיפול ולקידום תהליכים ברמה הרגשית והתפקודית בקרב בני אדם. בהקשר הטיפולי התוכנית לקולנוע מסייע יעילה למטרותיה, בכך שהיא מעודדת שימוש ביצירת סרטים עלילתיים ככלי השלכתי, תרפויטי, ככלי לבחינת כישורי חיים ופיתוחם. התוכנית לקולנוע מסייע הינה תוכנית מוכרת כתוכנית טיפולית ע"י משרד הרווחה, משרד החינוך והמשרד לביטחון פנים ופועלת בעשרות מוסדות טיפוליים, פנימיות טיפוליות, הוסטלים ומסגרות נוער ומבוגרים רבות ברחבי הארץ. בתוכנית לקולנוע מסייע נעשה שימוש בדרכי עבודה השואבים את השראתם מתחומים טיפוליים מגוונים כגון: ביבליותרפיה, דרמה תרפיה, פסיכודרמה, הנחיית קבוצות, עבודה סוציאלית, ופסיכולוגיה. בכל זאת, ישנן דרכי עבודה אופייניות לוידאו תרפיה באופן בלעדי ומובהק. מרחב ההפקה הוא המרחב הטיפולי או מרחב העבודה המשמעותית. בתוכנית יוצרים סרטים. שימוש בנרטיב, מצלמה, סאונד, עריכה המהוגנים בהנחיה דינאמית של איש טיפול בהבעה ויצירה ו/או קולנוען בהנחיה בקו יחד עם איש טיפול מאפשרים טריטוריה לעבודה בכלים משוכללים וזמינים על תכנים רגשיים ותפקודיים. אוכלוסיות היעד של התוכנית מגוונות (מבוגרים, נוער, גיל שלישי, עיקוב התפתחותי, פגועי נפש) ולכן התוכנית לקולנוע מסייע אינה תוכנית סדורה אלא יותר מכל מאגר של כלים קולנועיים טיפוליים, חינוכיים וחברתיים. לכל קבוצה בתוכנית מותאמים הכלים שמתאימים לה עפ"י הצרכים והאפיון.