משתמש:Talliberty/פוליטיקה של טוב משותף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. עריכה

תבנית:מחפש מקורות הוסבה ואין להשתמש בה יותר! נא להשתמש בתבנית:מקורות. פוליטיקה של טוב משותף הוא מושג שהגדירו סוציולוגיים[דרוש מקור] על מנת להסביר תופעה חדשה בשיח הפוליטי שצצה ברוב מדינות העולם הדמוקרטי, בעקבות דעיכת הליברליזם בשנים האחרונות.

דעיכת הליברליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים מאז שנת 2014 רואים באופן ברור ברחבי העולם נסיגה ומיאוס מעמדות ליבראליות. עלייתו של דונלד טראמפ, התחזקותן של מפלגות ימין באירופה, מאששים את הטענה הזו. סוציולוגיים מסבירים את דעיכת הליברליזם בכך שבמובנו הקלאסי הוא יוצא מנקודת הנחה שהאדם הוא יצור עצמאי הקובע את מהלכיו על פי השכל הישר שלו ומתעלם לגמרי מהעובדה שלאדם יש צדדים שאינם רציונאליים אלא חברתיים ואחוז ניכר מההחלטות שלו נובעות מהצורך להשתייך ולהזדהות עם קבוצה מסויימת.

לפי אותם סוציולוגים בגלל הצורך הלא רציונלי בהשתייכות התנועות הליברליות עצמן יצרו דמות "ליברל" איתו הן יכולות להזדהות, דמות של אדם חילוני, מערבי, משכיל ובעל עמדות שמאל, מה שהביא להרחקה ודחייה של פלחי אוכלוסיה נרחבים שלא עונים לקטגוריות הנ"ל.

בהיותו כזה הליברליזם הקלאסי התעלם מדפוסים דתיים, לאומיים, שמרניים הנפוצים בקרב פלחים נרחבים מאד במדינות המערב ודחקו אותם הצידה, כלומר- הליברליזם דרש מכולם להיות ליברלים.

בעשור השני של המאה העשרים אותם צדדים שנחקו הצידה צברו כוח ובאו לידי ביטוי בפוליטיקה באופן בולט אך גם בתחומים אחרים.

האלטרנטיבה המוצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוליטיקה של הטוב המשותף מציעה לוותר על היומרה להניף ערכים המנחים את החברה כמו - מוסר שוויון ועוד כיוון שהגדרותיהם משתנות מאוכלוסייה לאוכלוסייה לפי השיוך שלה.

במקום זה היא מציעה להתמקד ביצירת המרחב שיאפשר לכל צד להיות מי שהוא על ערכיו ולחיות בשותפות גם אם הצד השני איננו ליברלי. המרקם המשותף צריך להתבטא במקום במאבק על ערכים שולטים בבניית יחסי אמון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אילון שוורץ "דמוקרטיה של טוב משותף", פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ח בסיון תשע"ו, 24.6.2016
  2. סשה פולקוב־סורנסקי, "שחר של ימים עברו- הימין הקיצוני הופך את אירופה" פורסם ב- 'גרדיאן'מובא ב-'דה מרקר' 27.12.2016