משתמש:Yaelyael/מערכת פלנטות חדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. עריכה

בחודשים האחרונים נאס"א הודיעו: נמצאו שבעה כוכבים סביב השמש- מערכת כוכבים חדשה?

הכוכבים נמצאים במרחק 40 שנות אור מכדור הארץ. שלושה מהם ממוקמים בחגורת המים וייתכן שיש עליו מים גלויים. אסטרונאוטים מחכים לטלסקופ החלל ג'יימס ווב שיעזור לברר אם בכוכבי הלכת האלו יכולים להיות חיים, למרות שהתגלית החדשה מחזקת מאוד את האפשרות למציאת חיים בכוכבים אלה. כרגע אין ממש הוכחה למים על אחד הכוכבים החדשים שנמצאו אך מופנים מאמצים גדולים בנושא כדי להבין האם זה אפשרי. [1]

כוכב ״השמש״ במערכת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוכב ההורה- TRAPPIST(1) ממוקם כ40 שנות אור מכדור הארץ. המסה שלו היא 8 אחוז מהשמש. במידותיו דומה לכוכב הלכת צדק, אבל הוא בכל זאת דומה לשמש- הכוכב מייצר אנרגיה בתהליכי היתוך גרעיני ופולט אור וחום. [2]

טלסקופ ווב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהנדסים ומדענים בודקים כרגע את טלסקופ גיימס ווב אשר יוכל להציג את כוכבי לכת אלה מעבר ליכולת שיש לנו כיום. הטלסקופ יגדיל את המידע שיש לנו על כוכבי הלכת האלה מאוד. נוכל לראות אם האטמוספירות שלהם מכילות מים, מתאן, פד"ח או חמצן.  אחת מהמטרות העיקרחיות של טלסקופ ווב היא להשתמש בספקטרוסקופיה (שיטה של ניתוח אור כדי לקבוע את רכיבי האטמוסיפרה של עולמות זרי). ווב במיוחד יחפש סימנים כימיים כמו אוזון ומתאן שנוצרים בתהליכים ביולוגים. הגילוי של מערכת זו אומר שווב יוכל להשתמש בכוחות העצומים שלו על מערכת קרובה יחסית.  טלסקופ החלל ג'יימס ווב הוא ממשיכו המדעי של טלסקופ החלל האבל של נאס"א. זה יהיה טלסקופ החלל החזק ביותר שנבנה אי פעם. ווב הוא פרויקט בינלאומי בראשות נאס"א עם שותפיה, ESA (סוכנות החלל האירופית) וסוכנות החלל הקנדית.[3]

 

מבנה הכוכבים והמרקם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי החוקרים, רבים מכוכבי הלכת האלה הם בעלי מבנה סלעי והטמפרטורה על פניהם עשויה לאפשר הימצאות מים נוזליים – תנאי לקיום חיים. שלושת כוכבי הלכת שהתגלו סביבו קרובים אליו ל(TRAPPIST1) הרבה יותר מהמרחק בין כדור הארץ לשמש, אך החוקרים העריכו כי בגלל שהוא פולט הרבה פחות חום, אפשר שהם נמצאים בטווח המכונה "האזור הישיב" (habitable zone) – מרחק מהשמש שבו הטמפרטורה מאפשרת הימצאות מים נוזליים על פני כוכב הלכת. שילוב התצפיות אימת את ההשערה של החוקרים.  מדידות מדוקדקות של המעברים, כלומר הירידות המחזוריות בעוצמת האור, העלה שיש במערכת לא שלושה כוכבי לכת, אלא שבעה. החוקרים מדווחים שחמישה מכוכבי הלכת הם בעלי מסה דומה לזו של כדור הארץ (b, c, e, f, g) והשניים האחרים (d, h) קטנים מעט יותר. על פי המסה והגודל חישבו החוקרים את הצפיפות המשוערת של כוכבי הלכת, והגיעו למסקנה כי ששת כוכבי הלכת הפנימיים (b עד g) עשויים להיות בעלי הרכב סלעי, ולא כוכבי לכת עשויים מגז. החוקרים גם סבורים כי הצפיפות של כוכב הלכת f עשויה להעיד על סביבה עשירה בחומרים נדיפים, כמו מים, והם מציינים כי לגבי האחרים לא הושגו מדידות מדויקות מספיק.[4]

סימון ושמות הכובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמקובל כל אחד מהם סומן באות, מ-b והלאה. כלומר כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש עצמה הוא TRAPPIST-1b, השני הוא 1c, וכן הלאה, עד h.  [5]

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ששה מהם חגים במסלולים קרובים מאוד לשמש. TRAPPIST-1h נע במסלול רחוק יותר, והחוקרים לא הצליחו לקבוע בינתיים את משך הסיבוב שלו. הקרבה הרבה בין כוכבי הלכת היא שהקשתה על החוקרים לזהות את מספרם הרב במחקר הראשון – מה שנראה כמעבר של כוכב לכת אחד, התברר בעיון מדוקדק כמעבר של שניים ואפילו שלושה כוכבי לכת קרובים זה לזה.

שקלול המרחקים של כוכבי הלכת מהשמש שלהם וחישוב הטמפרטורה על פניהם הביא את החוקרים להעריך ששלושה מהם e,f,g נמצאים באזור הישיב ועשויים להיות על פניהם אוקיינוסים, אם כמובן היו שם מים ואם נוצרה אטמוספירה שמנעה מהם להתאדות לחלל. לגבי שלוש הפלנטות הפנימיות החוקרים סבורים כי הטמפרטורה על פניהם חמה מדי להימצאות מים נוזליים, אך קיימת אפשרות שנוצרו סביבם שכבות עננים החוסמות חלק מקרינת השמש. הפלנטה החיצונית, h, כנראה קרה מדי לקיום מים במצב צבירה נוזלי.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לא רחוק מכאן: מערכת שמש תאומה, באתר davidson.weizmann.ac.il
  2. ^ לא רחוק מכאן: מערכת שמש תאומה, באתר davidson.weizmann.ac.il
  3. ^ לא רחוק מכאן: מערכת שמש תאומה, באתר davidson.weizmann.ac.il
  4. ^ לא רחוק מכאן: מערכת שמש תאומה, באתר davidson.weizmann.ac.il
  5. ^ לא רחוק מכאן: מערכת שמש תאומה, באתר davidson.weizmann.ac.il
  6. ^ לא רחוק מכאן: מערכת שמש תאומה, באתר davidson.weizmann.ac.il

קטגוריה:אסטרונומיה