הדגשתי בהזדמנות זו את ההימנעות מצד משרדי-הממשלה לבוא במגע עם תל אביב. לדוגמה ציינתי את המקרה המפורסם של משרדי-הדואר ביפו...
העליתי שוב את שאלת משרד-הדואר בתל אביב, בצייני שמן הראוי לערוך חקירה על היחס בין מספר העסקים המזדקקים למשרד-הדואר שהוקם זה עתה מתוך הוצאה מרובה ביפו לזה של משרד הדואר בתל אביב, שהושכן בבנין לא מתאים ודחוק שנשכר מבעל-בית פרטי. אילו נהגו לפי כללי-חסכון היה מתברר ששכר-הדירה המשתלם לפרטים שוה במקרים רבים לרבית שעל הממשלה לשלם בעד סכומי –ההשקעות או ההיפותיקאות. איני מפקפק כלל שאילו רצתה הממשלה – יכלה להשיג הלואה לבנין מאחד הבנקים ההיפותיקאיים הפועלים בארץ. הנציב אמר (בחיוך ובגילוי לב) כי ממשלות משלמות לפעמים רבות בעד בנינים שלא נבנו כלל… הוא רשם לפניו את דברי.
