מחנה הריכוז לשעבר ברגן-בלזן נשרף ותושביו ישבו עתה כעקורים בבנייני האבן הרבים. במרוצת הזמן דמה המקום ליישוב מפותח בפני עצמו, בעלי חיי תרבות משלו שכללו פעילויות ציוניות, דתיות, ספורטיוויות וחינוכיות... שליחי הבריגדה היהודית פעלו במקום וחברו להנהגת ה“יישוב”. הם הקימו מוסדות סעד ועזרו להרים את המשא הכבד של פיתוח המקום ושיקום חיי הפרט... למחנה נקבע אורח חיים משלו וכאשר נסגר סופית היה על כל אחד להחליט על המשך דרכו – אם יעלה לארץ-ישראל או יהגר לארצות-הברית, לקנדה או לאוסטרליה. החלטת הפרט נבעה לעיתים מלחץ שהפעילו קרובי משפחה ולפעמים פיתה חבר או מכר שהודיע במכתב על הצלחה כלכלית...
יוסק ואני נכנסנו לעסקי המסחר בהדרכתו של חברו של יוסק. בעיקר עסקנו בסחר חליפין אך לפעמים סחרנו גם בכסף... עד מהרה מצאה גם רבטשל’ה עיסוק בברגן-בלזן. היא עבדה כפקידה במשרד הדואר. יעקב מצא לו תפקיד במחלקת התרבות.
— אביב בעלטה: אבדן הנעורים בבנדין ובמחנות, מאת: דב זלמנוביץ
