פורטל:דואר ובולאות/קטעי ספרות/28

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דבר אחד בהופיע בשוק הכספים איזה שלטון עירוני, בלתי יודע כלל בחוגי ההון, ובידו תוכנית מלווה קטנה של 75,000 לירות, או חברת קרקעות, לפי מושגים אירופיים חברת ספסרות בקרקע – הרוצה לפתוח בעסקים בארץ שוממה והיא מציעה את מניותיה בשוק – ודבר אחר לגמרי הוא בבוא הסוכנות, בתורת ביאת כוח העם היהודי שנתאשרה מבחינת המשפט הבינלאומי, והיא גם המוסד המרכזי והמנהל להתיישבות בארץ ישראל, ומבקשת מלוה מיליונים על יסוד ערובות מיוחדות, מלוה שבעזרתו תפתח את הארץ על ידי התיישבות בקנה מדה גדול.

מבחינה זו מכריעה הדוגמה שצוינה פעם על ידי הרצל: בדרך שבה התנהלו כרגיל עגלות הדואר כשהן ריקות למחצה – נבנתה מסלת ברזל וקרונותיה, על אפם וחמתם של הפקפקנים, היו מלאים תמיד נוסעים. הרכבת היא שהצליחה ללכד את כל שטח התחבורת ולעצב את דמותה הכלכלית.

כספי ההתיישבות של הסוכנות היהודית, מאת: חיים ארלוזורוב

הסבר[1]

מרכבת הדואר האוסטרי בדרך מיפו לירושלים, לצד סביל אבו נבוט שבפאתי יפו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]