לאחר פרוץ מרד גטו ורשה החמיר המצב היות שהקשר עם ורשה נותק כמעט לחלוטין. נעשו ניסיונות ליצור קשר עם חברי מחתרת שהסתננו לשטח הארי שמחוץ לגטו. הסתייעו גם ביהודי חם לב, מעשירי העיר, אלפרד שוורצבוים, שהצליח בראשית ימי המלחמה להגיע לשוויץ. האוכלוסייה היהודית בעיר עמדה עמו בקשר. נדבן ציוני זה עזר מאוד בהעברת כספים, דואר ומברקים, השמורים בחלקם עד היום בקיבוץ תל יצחק, וכן בהשגת תעודות ודרכונים מזויפים. אלפרד זה היה משארי בשרי, וזכור לי שאף אבי נעזר בו בשעתו בענייני כספים. זה היה בתחילת המלחמה, סבורני, כאשר עדיין היה אלפרד בבנדין, בשעה שמרין, שהבחין בכוחו וביכולתו, ניסה לשדלו לקבל את תפקיד ראש הקהילה. אך שוורצבוים ראה את הנולד.
— אביב בעלטה: אבדן הנעורים בבנדין ובמחנות, מאת: דב זלמנוביץ
