ביחס להעברה המוצעת של בית משפט השלום מתל אביב ליפו... טענותיו של סיר מייכל מקדונל הן:
א) לשם תוספת יעילות בניהול מערכת-המשפט הכרח הוא להושיב את שופטי תל אביב ויפו לכפיפה אחת, ובפרט כשעומדים למנות שופט בריטי שיוכל למלא אחר כך במידה מסוימת תפקיד של מפקח.
ב) שכר-הדירה שמשלמים בתל אביב מוגזם הוא, בעוד שאפשר לשכור את הבניין ביפו, שהוא רכוש הממשלה, בשכר נמוך ביחס.
ג) הבניין המדובר (משרד-הדואר הישן ביפו) מרוחק מרחק 350 מטרים בלבד מגבולות תל אביב ואין ליחס חשיבות למרחק כזה.
... אמרתי שלא קל לי לשמוע בשקט טענות ממין זה. בכל פעם שאנו שומעים את הדיבור “מזיגה”, פירושו: הורדת הרמה – ואנו מסרבים לחלוטין שיורידו את רמתנו לזו של הערבים בשטחים השונים של חיי-הציבור שלנו. כפי שכבר אמרתי פעם: אם יש הכרח לרכז – מדוע לא תרכז ממשלת ארץ-ישראל את כל השופטים בתל אביב? מבחינה טכנית אולי נכון הוא כי משרד-הדואר הישן ביפו רחוק אך 350 מטר מגבול תל אביב, אבל פירוש הדבר – משכונות-העיר הקיצוניות. כל השכונות הללו, כנוה שלום ונוה צדק, אינן אלא מעין שכונות-עוני בין ת"א העיקרית ובין יפו, והן נמשכות כל הזמן אל מרכז-העיר.
