פקודת וילר-קוטרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העמוד הראשון של פקודת וילר-קוטרט, 1539

פקודת וילר-קוטרט (צרפתית: Ordonnance de Villers-Cotterêts) היא רפורמה חוקית אשר אושרה על ידי המלך פרנסואה הראשון בצרפת ב-10 באוגוסט 1539.

הפקודה נכתבה ברובה על ידי עוזרו של המלך, גיום פויה (Guillaume Poyet) והיא כוללת כ-192 סעיפים, העוסקים במגוון של נושאים כמו חוק, ממשל ובכנסייה.

הסעיפים המפורסמים ביותר בפקודה הם 110 ו-111, אשר קובעים כי כל המסמכים המשפטיים והחוזים בצרפת ייכתבו אך ורק בשפה הצרפתית. המטרה העיקרית של החקיקה היא הניסיון למנוע את השימוש בלטינית במסמכים רשמיים, אולם הייתה לה השפעה גם על שימוש בשפות ודיאלקטים נוספים בצרפת.

פקודת וילר-קוטרט