צרפתית

צרפתית (Français)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	צרפת, קנדה, שווייץ, בלגיה, לוקסמבורג, מונקו, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, חוף השנהב, גיניאה המשוונית, גיניאה, קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ניז'ר, סנגל, האיטי, ונואטו, לבנון, וייטנאם, הרפובליקה המרכז אפריקאית, צ'אד, מאלי, מדגסקר, מאוריציוס, קמבודיה, לאוס, בנין, טוגו, בורקינה פאסו, קמרון, גבון, קומורו, מאוריטניה, איי סיישל, בורונדי, רואנדה, ג'יבוטי
אזורים שבהם השפה מדוברת:	מערב אירופה, מרכז אפריקה, מערב אפריקה, צפון אפריקה, צפון אמריקה, האוקיינוס השקט ואזורים מבודדים באסיה
סך כל הדוברים:	220,000,000
מספר הדוברים שזאת שפת אמם:	110,000,000
שיטת הכתב:	גרסה מותאמת של אלפבית לטיני לצרפתית
סיווג משפחתי:	הודו אירופאית  איטלית   רומאנית    רומאנית מערבית     גאלו רומאנית      צרפתית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות:	אפריקה המרכזית, בורונדי, בורקינה פסו, בלגיה, בנין, גבון, ג'יבוטי, גינאה, גינאה המשוונית, האיטי, ונואטו, חוף השנהב, טוגו, לוקסמבורג, מדגסקר, מונקו, מאלי, ניז'ר, סיישל, סנגל, צ'ד, צרפת, קומורו,הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (קונגו קינשסה), הרפובליקה של קונגו (קונגו ברזוויל), קמרון, קנדה, רואנדה, שווייץ
שפה רשמית בארגונים:	האו"ם, האיחוד האירופי, האיחוד האפריקאי
גוף מפקח:	האקדמיה הצרפתית (Académie française) בצרפת, שירותי השפה הצרפתית (Service de la langue française) בבלגיה, המשרד הקוויבקי לשפה הצרפתית (Office québécois de la langue française) בקבק שבקנדה, הוועד העליון לשפה הצרפתית של צרפת, בלגיה וקוויבק (les Conseils supérieurs de la langue française de France de Belgique et du Québec)
ראו גם: שפה • רשימת שפות

צרפתית (Français, La langue française - "פְֿרָאנְסֶה") היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר בעולם, שמהן מדוברות יותר רק הספרדית והפורטוגזית. הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים שבהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים, עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פריז, הפך ניב פריז לצרפתית התקנית.

עם התפשטות הקולוניאליזם הצרפתי, התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה וכיום היא משמשת כשפת אם בפי כ-110 מיליון בני אדם, וסך הכל דוברים את השפה כ-220 מיליון בני אדם. השפה הצרפתית היא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדמיניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר העולמי). בעבר, היא הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם אך החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 היא הלכה ונדחקה על ידי השפה האנגלית.

היסטוריה

תחילת של השפה הצרפתית עם כיבוש גאליה על ידי הרומאים תחת שלטונו של יוליוס קיסר בשנת 59 לפני הספירה. בעת ההיא אכלסו את גאליה שבטים קלטים רבים שדיברו שפות שונות, רבות מהן שפות קלטיות. לאחר שגאליה נכבשה כולה (בשנת 51 לפנה"ס) ובמהלך מאות השנים שלאחר מכן, תפסה שפת הרומאים (הלטינית) לאט לאט את מקומה כשפה המדוברת ביותר.

הצרפתית התפתחה תחילה משינויים בלטינית המדוברת בה השתמשו החיילים הרומאים. שינויים אלו היו בעיקר שינויי הגייה (פונטים). בכתיב, התבטא השינוי בהפשטת כללי הדקדוק ביחס ללטינית. שפה מדוברת זו מוכרת בשם "פרוטו-צרפתית" (protofrançais). העדות הכתובה הראשונה הידועה היא "ההשבעות של שטראסבורג" (Serments de Strasbourg) משנת 842 ואולם נמצאו מסמכים משנת 813 המעידים על קיומה של שפה רומאנית. רק בין השנים 880 ו-881 פורסם הכתב הספרותי הראשון, אם כי הוא דמה יותר לפיקאר (שפה רומאנית אשר עדיין מדוברת כיום בחלקים מצפון צרפת ובוולוניה שבבלגיה, שם היא אף מוגדרת כשפה רשמית באחד האזורים) מאשר לצרפתית מודרנית. בשנת 1539 הוכרזה הצרפתית כשפת החוק והמינהל הרשמית על ידי המלך פרנסואה הראשון.

עם התפשטות האימפריה הקולוניאלית הצרפתית החל מהמאה ה-17, התפשטה השפה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה, בעיקר באפריקה ובאסיה.

דיאלקטים והבדלים אזוריים

לצרפתית דיאלקטים רבים מאוד וקיימים הבדלים לא מעטים בין הלשון המדוברת בפריז, ועל ידי אמצעי התקשורת לבין הגרסאות המקומיות. דיאלקטים (ניבים) קיימים לא רק בתוך מדינת צרפת עצמה (המכונה France métropolitaine) אלא גם ביבשות רבות אחרות ברחבי העולם שבהן הייתה נוכחות של האימפריה הקולוניאליסטית הצרפתית: בראש וראשונה חלקים נרחבים מאפריקה, (כולל מדינות לאום מודרניות בצפון אפריקה, מערבה, ומרכז אפריקה), אך גם אזורים שונים במזרח ודרום מזרח אסיה (וייטנאם, לאוס), וכן אצל קבוצות מיעוט לא מבוטלות במזרח התיכון, למשל בלבנון ובישראל.

כל זאת בנוסף למדינות שבהן קיימת אוכלוסייה היסטורית של דוברי צרפתית כגון הוולונים בבלגיה, ופרובינציית קוויבק בקנדה, שם התיישבו מהגרים רבים מצרפת עצמה.

ארצות הברית

במדינת לואיזיאנה בארצות הברית, בעיקר, אך גם במיין ובניו המפשייר מוסיפה להתקיים קהילה בת כמה עשרות אלפים של דוברי צרפתית כשפת אם. רובם צאצאים של הקולוניאליסטים הצרפתים האירופים, שבמאות ה-17 וה-18 גורשו מאדמותיהם בקנדה על ידי הבריטים. הדיאלקט שלהם מכונה Cajun French באנגלית (français cadien בצרפתית, מהמילה Français acadien) ומרבית הדוברים אותו הם דו-לשוניים באנגלית וצרפתית. עם זאת, בקרב הדור הצעיר האנגלית הולכת ודוחקת את מקומה של הצרפתית, ולכן הדיאלקט נחשב כנתון בסכנת הכחדה.

קיימות הערכות שונות באשר למספר הכולל של דוברי צרפתית בארצות הברית, אך רובן מדרגות אותה במקום השלישי ולעתים הרביעי ברשימת השפות המדוברות ביותר (אחרי או לפני גרסאות שונות של שפות סיניות).‏‏

ההשפעה ההיסטורית של הצרפתית על השפה האנגלית

היבט אחר וראוי לציון שקשור לעניין הדיאלקטים הוא ההשפעה הרבה שהייתה לצרפתית על האנגלית לאורך הציר הדיאכרוני (כלומר לאורך ההיסטוריה, במינוח בלשני). בשפה האנגלית המודרנית קיים מספר גדול של פעלים, שמות עצם, שמות תואר ושורשים שמקורם בצרפתית עתיקה, או בלטינית, שהגיעו לאוצר המלים האנגלי דרך "תיווך" של הצרפתית.

תחילת ההשפעה של הצרפתית על השפה והחברה באנגליה הייתה בכיבוש הנורמאני‏‏ שאותו הוביל ויליאם דוכס נורמנדי, מי שאחר כך נודע בשם ויליאם "הכובש" הראשון, מלך אנגליה. במסגרת הכיבוש החברה באנגליה ספגה השפעות צרפתיות רבות, והשפה הצרפתית הייתה שפתם של מעמד האצולה, המלוכה ואנשי ההשכלה למשך כ-300 שנה.

לפי הערכה אחת, למעלה מ-80% מהשורשים האנגלו-סקסיים הישנים אבדו במהלך מאות השנים הבאות והוחלפו בשורשים צרפתיים או לטיניים בתיווך צרפתי.

הגייה וכתיבה בשפה הצרפתית

הצרפתית נכתבת תוך שימוש בגרסה של האלפבית הלטיני המותאמת עבור השפה הצרפתית. להלן תיאור של הניב הפריזאי התקני.

‏עיצורים
הסימון הגראפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Bb	b	נהגה כהגיית בי"ת
‏Cc	k	נהגה כהגיית כ"ף
	s	נהגה כהגיית סמ"ך לפני e i y
Çç	s	נהגה כהגיית סמ"ך
‏Ch/ch	ʃ	נהגה כהגיית שי"ן ימנית
	k	נהגה כהגיית כ"ף
Dd	d	נהגה כהגיית דל"ת
Ff	f	נהגה כהגיית פ"א רפה
‏Gg	ɡ	נהגה כהגיית גימ"ל
	ʒ	נהגה כהגיית זי"ן גרושה לפני e i y
Gu/gu	ɡ	נהגה כהגיית גימ"ל, מופיע לפני תנועות קדמיות בלבד
Gn/gn	ɲ	נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית
‏Hh	-	אינו נהגה, או כהגיית אל"ף
	ʔ
Jj	ʒ	נהגה כהגיית זי"ן גרושה
Kk	k	נהגה כהגיית כ"ף
Ll	l	נהגה כהגיית למ"ד
Mm	m	נהגה כהגיית מ"ם
Nn	n ~ ŋ	נהגה כהגיית נו"ן/אלופון לפני עיצור חכי סותם
Pp	p	נהגה כהגיית פ"א
Qu/qu	k	נהגה כהגיית כ"ף, בצרוף U אלמת1
Rr	ʁ	נהגה כהגיית רי"ש מודרנית
‏Ss	s	נהגה כהגיית סמ"ך
	z	נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות
Tt	t	נהגה כהגיית ת"ו
Vv	v	נהגה כהגיית בי"ת רפה/ו"ו מודרנית
Ww	-	נהגה בהתאם לשפת המקור במלה שאולה
‏Xx	ɡz	נהגה בעקר גְּזְ, או קְסְ או גְּסְ
	ks
	gs
Zz	z	נהגה כהגיית זי"ן

• ¹ - ישנם יוצאים מן הכלל, כמו המלה cinq שפרושה 5.
• ille - נהגה כמו האות יו"ד במלה חיים או שמיים, או כצירוף -יִל, כבמלה ville (וִיל - עיר).
  
• האותיות k ו-w משמשות מלים שאולות בלבד.

הגיית עיצורים בסוף מילה

בשפה הצרפתית אין העיצורים מבוטאים, כאשר הם נמצאים בסוף מלה, פרט לעיצורים c,‏ r (פרט לסיומת <er>, המשמשת כסיומת לרוב שמות הפועל אשר נהגית כסֶגול.),‏ f,‏ l. העיצור n אינו נהגה אך מאנפף את התנועה לפניו.

תנועות

בניגוד למערך העיצורים, מערך התנועות בצרפתית הנו מורכב יחסית.

תנועות
	אחוריות	כמעט אחוריות	מרכזיות	כמעט קדמיות	קדמיות
סגורות	u ·				i · y
כמעט סגורות
חצי סגורות	o ·				e · ø
אמצעיות			ə
חצי פתוחות	ɔ ɔ̃ ·				ɛ ɛː ɛ̃ · œ œ̃
כמעט פתוחות
פתוחות	·  ɑ ɑ̃				· a

תנועות רגילות

A a - בהברה פתוחה נהגית כפתח, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ââ - נהגית כהגיית a בהברה סגורה בלבד, גם כשמופיע בהברה פתוחה.

E e - בהברה פתוחה נהגית בצורה דומה להגיית ö במספר שפות אירופאיות, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, בין צרה ל־ö. בהברה לא מוטעמת נהגית בדומה להגיית ö. בסוף מילה, האות e בדרך כלל אינה נהגית.
É é - נהגה כהגיית צרה בהברה פתוחה (כהגיית סגול בעברית) גם כאשר מופיע בהברה סגורה, נהגית גם בסוף מילה.
AI ai/È è/EI ei - נהגים כהגיית e בהברה סגורה מוטעמת בלבד, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.

U u - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין קוּבוץ וחיריק, בדומה להגיית ü בגרמנית. בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית וי"ו עיצורית.
OU ou נהגה כמו קובוץ, בדומה לצליל u באנגלית.
EU eu - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין חולם לצירה כהגיית הצירוף האנגלי IR במילים FIRST, BIRD, VIRGIN, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.

O o נהגה באינפוף.
AU au/EAU eau/Ô ô - נהגים כחוֹלָם, כהגיית "o" בהברה סגורה, כמו במילה העברית "חלון" או "כמו" בעברית, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.

I i - נהגית כהגיית חיריק, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית יו"ד עיצורית.
Î î - נהגית כחיריק, גם לפני תנועה.
OI oi - נהגה וַּא, כבמלה העברית וַּאלַּה (כהיגוי הצרוף Wa באנגלית) .

תנועות מאונפפות

אחד מסימני ההיכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. תנועות מאונפפות נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל Nn (ולפעמים Mm).

קישור מילים

בצרפתית, בדרך כלל העיצור האחרון במלה הכתובה אינו נהגה (s, t ועוד), אך כאשר המלה הבאה אחריו מתחילה בתנועה נהגה העיצור האחרון במלה הקודמת יחד עם המלה העוקבת כך שנשמע כאילו שתי המלים מקושרות כאחת. זה קורה תמיד במקרים הבאים:

1. לאחר תוויות ידוע.
2. לפני או אחרי כינוי גוף.
3. לאחר שם תואר קודם.
4. לאחר מילות יחס בנות הברה אחת.
5. לאחר תוארי הפועל בני הברה אחת.
6. לאחר est.

• אין זה קורה לאחר מלת הקישור et.

דקדוק צרפתי

מערכת הפועל הצרפתי

בצרפתית 7 זמנים פשוטים ו-7 מורכבים. בצרפתית ישנן 3 נטיות פעלים רגילים: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב- ‎~er, ~re, ו- ‎~ir

aimer - לאהוב, פועל רגיל er
	הווה	עבר פשוט	עבר מתמשך	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (je)	aime	aimai	aimais	aimerai	aimerais
גוף שני יחיד (tu)	aimes	aimas	aimais	aimeras	aimerais
גוף שלישי יחיד (il elle on)	aime	aima	aimait	aimera	aimerait
גוף ראשון רבים (nous)	aimons	aimâmes	aimions	aimerons	aimerions
גוף שני רבים (vous)	aimez	aimâtes	aimiez	aimerez	aimeriez
גוף שלישי רבים (ils elles)	aiment	aimèrent	aimaient	aimeront	aimeraient

entendre - להקשיב, פועל רגיל re
	הווה	עבר פשוט	עבר מתמשך	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (je)	entends	entendis	entendais	entendrai	entendrais
גוף שני יחיד (tu)	entends	entendis	entendais	entendras	entendrais
גוף שלישי יחיד (il elle on)	entend	entendit	entendait	entendra	entendrait
גוף ראשון רבים (nous)	entendons	entendîmes	entendions	entendrons	entendrions
גוף שני רבים (vous)	entendez	entendîtes	entendiez	entendrez	entendriez
גוף שלישי רבים (ils elles)	entendent	entendirent	entendaient	entendront	entendraient

finir - לסיים, פועל רגיל ir
	הווה	עבר פשוט	עבר מתמשך	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (je)	finis	finis	finissais	finirai	finirais
גוף שני יחיד (tu)	finis	finis	finissais	finiras	finirais
גוף שלישי יחיד (il elle on)	finit	finit	finissait	finira	finirait
גוף ראשון רבים (nous)	finissons	finîmes	finissions	finirons	finirions
גוף שני רבים (vous)	finissez	finîtes	finissiez	finirez	finiriez
גוף שלישי רבים (ils elles)	finissent	finirent	finissaient	finiront	finiraient

• צורת "העבר הפשוט" נדירה בדיבור, וקיימת העדפה ברורה לעבר המורכב (passé composé) לביטוי העבר.
• צורת העבר המתמשך מתארת פעולות חוזרות ונשנות ופעולות מתמשכות המתרחשות בעבר, וכמו כן משמשת פעלים המתארים רקע ונסיבות. בפעלים המתארים מצב, מועדף בדר"כ השימוש בצורת העבר המתמשך שלהם על פני העבר הפשוט או המורכב לציון פעולה כלשהי בעבר, פעלים כמו: aimer, avoir, croire, détester, espérer, être, penser, ו-préférer.
• צורת התנאי מכונה תנאי הווה ומציינת תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי עבר שהיה קיים ולא התממש, או תנאי עתיד שהוא תנאי ממשי.

שלילה

ליצירת השלילה הבסיסית מקדימים ne לפני הפועל המוטה (או 'n כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה) ומוסיפים pas מיד אחרי הפועל. קיימות צורות שלילה נוספות, בהן מוחלפת המלה pas במילים אחרות.

ne...plus - לא עוד, לא יותר
ne...jamais - מעולם לא, לעולם לא, אף פעם
ne...rien - לא כלום
ne...aucun(e) - אף לא אחד, שום
ne...que - רק
ne...personne - אף אחד
ne...ni...ni - לא X ולא X.
ne...nulle part - בשום מקום, לשום מקום

• כדי למנוע אי הבנות ולענות בחיוב על שאלה המובאת בצורת שלילה יש להשתמש במילה Si ולא במילה Oui.

פעלים רפלקסיביים

פעלים המשמשים לתיאור פעולה אותה מבצע גוף על עצמו. נוצרת באמצעות תוספות me, te, se, nous, vous, se לפני הפועל המוטה (או לאחריו בצורת הציווי החיובי) , או 'm', t', s', nous, vous, s כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה.

הבינוני

הבינוני של ההווה

צורת הבינוני של ההווה (Participe Présent) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם או כפועל, אז היא משמשת כשם הפעולה לאחר מלת היחס en. נוצר תוך תוספת הסיומת ~ant על בסיס הפועל. (יוצאי דופן: להיות(être) - étant) שייכות (avoir) - ayant).

הבינוני של העבר

צורת הבינוני של העבר (Participe Passé) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם וכפועל, כאשר היא משמשת כפועל היא משמש את בצורות הסביל ובזמנים המורכבים.

הבינוני של העבר מופק בדרך הבאה:

1. פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, מקבלים סיומת -é על הבסיס בצורת הבינוני.
2. פעלים המסתיימים ב~re בצורת המקור, מקבלים -u על הבסיס בצורת הבינוני.
3. פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, מקבלים -i על הבסיס בצורת הבינוני.

• דוגמאות בולטות משורה ארוכה של יוצאי דופן הן הפעלים להיות être) - été) ופועל הקניין avoir) - eu)

זמנים מורכבים

הזמנים המורכבים מופקים תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועלי העזר avoir ו־être בזמנים השונים.

• הזמן המורכב הנוצר מנטיות פעלי העזר בהווה נקרא passé composé ומתייחס לעבר.
• הזמן המורכב הנוצר מנטיות פעלי העזר בעבר המתמשך נקרא plus-que-parfait ומתייחס לעבר רחוק, מעין סוג של פלאשבקים, מציין שמשהו קרה לפני משהו אחר בעבר.
• הזמן המורכב הנוצר מנטיות פעלי העזר בעתיד נקרא מתייחס לעתיד קרוב, מציין שמשהו יקרה לפני משהו אחר בעתיד.
• הזמן המורכב הנוצר מנטיות פעלי העזר בתנאי נקרא תנאי עבר ומתייחס לתנאי שהיה ולא התממש בניגוד לתנאי ההווה המתייחס לתנאי היפותטי, ותנאי עתיד המתייחס לתנאי ממשי.

פועל העזר avoir - שייכות
	הווה	עבר פשוט	עבר מתמשך	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (je)	ai	eus	avais	aurai	aurais
גוף שני יחיד (tu)	as	eus	avais	auras	aurais
גוף שלישי יחיד (il elle on)	a	eut	avait	aura	aurait
גוף ראשון רבים (nous)	avons	eûmes	avions	aurons	aurions
גוף שני רבים (vous)	avez	eûtes	aviez	aurez	auriez
גוף שלישי רבים (ils elles)	ont	eurent	avaient	auront	auraient

• רוב הפעלים דורשים שימוש בפועל העזר avoir, אך ישנם 16 פעלים הנוטים תוך שימוש בנטיות פועל העזר être בזמנים השונים.

קול הסביל

צורות הסביל מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר être בזמנים שונים.

פועל העזר être - להיות
	הווה	עבר פשוט	עבר מתמשך	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (je)	suis	fus	étais	serai	serais
גוף שני יחיד (tu)	es	fus	étais	seras	serais
גוף שלישי יחיד (il elle on)	est	fut	était	sera	serait
גוף ראשון רבים (nous)	sommes	fûmes	étions	serons	serions
גוף שני רבים (vous)	êtes	fûtes	étiez	serez	seriez
גוף שלישי רבים (ils elles)	sont	furent	étaient	seront	seraient

נטיות שמות עצם

תוויות יידוע והצגה
	זכר	נקבה	רבים	הערות
יידוע בלתי מסוים	un	une	des	-
יידוע מסוים	le	la	les	'l לפני תנועות (יחיד)
תוויות הצגתיות	ce	cette	ces	cet זכר לפני תנועה

תוויות שייכות
	זכר	נקבה	רבים
גוף ראשון יחיד (שלי)	mon	ma	mes
גוף ראשון רבים (שלנו)	notre	notre	nos
גוף שני יחיד (שלך)	ton	ta	tes
גוף שני רבים (שלכם/ן)	votre	votre	vos
גוף שלישי יחיד (שלו/ה)	son	sa	ses
גוף שלישי רבים (שלהם/ן)	leur	leur	leurs

נטיות שמות תואר

שמות התואר נוטים בהתאם למינו של שם העצם ולכמותו.

מגדר בשמות התואר

1. מתווספת E~
2. אם שם התואר בזכר מסתיים כבר ב-E~ דבר לא נוסף.
3. סיומת X~ הופכת לסיומת se~
4. סיומות il, el ו-eil משתנות בהתאמה ל-ille, elle ו-eille
5. סיומת en ו-on משתנות בהתאמה ל-enne ו-onne.
6. כשהזכר מסתיים ב-et הנקבה מסתיימת ב-ète.
7. כשהזכר מסתיים ב-er הנקבה מסתיימת ב-ère.
8. סיומת eur בזכר משתנה ל-euse בנקבה כשמקור התואר מהפועל, ל-rice אם התואר שונה מהפועל ול-eure כשמדובר בתואר השוואתי.
9. סיומת c משתנה ל-che.
10. כשהזכר מסתיים ב-g הנקבה מסתיימת ב-gue.
11. כשהזכר מסתיים ב-f הנקבה מסתיימת ב-ve.

כמות בשמות התואר

1. נקבה רבים מסתיימת ב-s אלא אם כן התואר ביחיד כבר מסתיים ב-s אז דבר לא נוסף.
2. זכר ברבים מסתיים גם כן ב-s עם כמה יוצאי דופן:
   1. סיומת al ביחיד הופכת לסיומת aux ברבים.
   2. לסיומת eu ביחיד מתווסף x ברבים.
   3. לסיומת eau מתווסף x ברבים.

מספרים

מספרים מונים

un - אחת
deux - שתיים
trois - שלוש
quatre - ארבע
cinq - חמש
six - שש
sept - שבע
huit - שמונה
neuf - תשע
dix - עשר
onze - אחת עשרה
douze - שתים עשרה
treize - שלוש עשרה
quatorze - ארבע עשרה
quinze - חמש עשרה
seize - שש עשרה
dix-sept - שבע עשרה
dix-huit - שמונה עשרה
dix-neuf - תשע עשרה
vingt - עשרים
trente - שלושים
quarante - ארבעים
cinquante - חמישים
soixante - שישים
soixante-dix - שבעים
quatre-vingt - שמונים
quatre-vingt-dix - תשעים
cent - מאה
deux cents - מאתיים
trois cents - שלוש מאות
quatre cents - ארבע מאות
cinq cents - חמש מאות
six cents - שש מאות
sept cents - שבע מאות
huit cents - שמונה מאות
neuf cents - תשע מאות

מספרים סידוריים

premier - ראשון
deuxième - שני
troisième - שלישי
quatrième - רביעי
cinquième - חמישי
sixième - שישי
septième - שביעי
huitième - שמיני
neuvième - תשיעי
dixième - עשירי
onzième - האחד עשר
douzième - השנים עשר
treizième - השלושה עשר
quatorzième - הארבעה עשר
quinzième - החמישה עשר
seizième - השישה עשר
dix-septième - השבעה עשר
dix-huitième - השמונה עשר
dix-neuvième - התשעה עשר
vingtième - העשרים

הוועד העליון של השפה הצרפתית

ביוני 1989 הוקם בצרפת "ועד עליון של השפה הצרפתית" - Conseil supérieur de la langue française. נשיא הוועד הוא ראש הממשלה. החברים הקבועים הם שר התרבות, שר החינוך, שר הפרנקופוניה, המזכיר הקבוע של האקדמיה הצרפתית (Académie française), המזכירים הקבועים של האקדמיה למדעים (Académie des sciences) ונשיא הוועדה הכללית לטרמינולוגיה ולחידושי לשון. בנוסף לבעלי תפקידים אלה חברים 25 אנשי ציבור שונים (לדוגמה: סופרים, היסטוריונים וגם הומוריסטים).

בקוויבק הוקם ועד עליון לשפה הצרפתית ב-1977 ובבלגיה ב-1985. גם בשווייץ יש נציגות בעלת מטרות דומות. ארבעת הגופים משתפים פעולה ביניהם.

ראו גם

• עליית השפה הצרפתית בבריסל
• צרפתית אפריקאית
• צרפתית יהודית
• ויקיפדיה:כללים לתעתיק מצרפתית

קישורים חיצוניים

• וידאו ללימוד צרפתית באתר ה-BBC

• לוין ליטל היום לפני 51 שנה: הצרפתית תהיה לשפה זרה ראשונה בישראל, "הארץ", 22.6.2011