צרפתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צרפתית (Français)
מדינות בהן מדוברת: צרפת, קנדה, שווייץ, בלגיה, לוקסמבורג, מונאקו, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, חוף השנהב, גיניאה המשוונית, גיניאה, קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ניז'ר, סנגל, האיטי, ונואטו, לבנון, וייטנאם, הרפובליקה המרכז אפריקאית, צ'אד, מאלי, מדגסקר, מאוריציוס, קמבודיה, לאוס, בנין, טוגו, בורקינה פאסו, קמרון, גבון, קומורו, מאוריטניה, איי סיישל, בורונדי, רואנדה, ג'יבוטי
אזורים בהם מדוברת: מערב אירופה, מרכז אפריקה, מערב אפריקה, צפון אפריקה, צפון אמריקה, האוקיינוס השקט ואזורים מבודדים באסיה
סך כל הדוברים: 220,000,000
דוברי שפת אם: 75,000,000
כתב: אלפבית לטיני
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
איטלית
רומאנית
רומאנית מערבית
גאלו-רומאנית
צרפתית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אפריקה המרכזית, בורונדי, בורקינה פסו, בלגיה, בנין, גבון, ג'יבוטי, גינאה, גינאה המשוונית, האיטי, ונואטו, חוף השנהב, טוגו, לוקסמבורג, מדגסקר, מונאקו, מאלי, ניז'ר, סיישל, סנגל, צ'ד, צרפת, קומורו,הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (קונגו קינשסה), הרפובליקה של קונגו (קונגו ברזוויל), קמרון, קנדה, רואנדה, שווייץ
שפה רשמית בארגונים: האו"ם, האיחוד האירופי, האיחוד האפריקאי
גוף מפקח: האקדמיה הצרפתית (Académie française) בצרפת,
שירותי השפה הצרפתית (Service de la langue française) בבלגיה,
המשרד הקוויבקי לשפה הצרפתית (Office québécois de la langue française) בקבק שבקנדה,
הוועד העליון לשפה הצרפתית של צרפת, בלגיה וקוויבק (les Conseils supérieurs de la langue française de France de Belgique et du Québec)
ראו גם: שפהרשימת שפות

צרפתית (Français, La langue française - "פְֿרָאנְסֶה") היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר בעולם, שמהן מדוברות יותר רק הספרדית והפורטוגזית. הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים שבהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים, עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פריז, הפך ניב פריז לצרפתית התקנית.

עם התפשטות הקולוניאליזם הצרפתי, התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה וכיום היא משמשת כשפת אם בפי כ-75 מיליון בני אדם, וסך הכל דוברים את השפה כ-220 מיליון בני אדם. השפה הצרפתית היא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדמיניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר העולמי). בעבר, היא הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם אך החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 היא הלכה ונדחקה על ידי השפה האנגלית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת של השפה הצרפתית עם כיבוש גאליה על ידי הרומאים תחת שלטונו של יוליוס קיסר בשנת 59 לפני הספירה. בעת ההיא אכלסו את גאליה שבטים קלטים רבים שדיברו שפות שונות, רבות מהן שפות קלטיות. לאחר שגאליה נכבשה כולה (בשנת 51 לפנה"ס) ובמהלך מאות השנים שלאחר מכן, תפסה שפת הרומאים (הלטינית) לאט לאט את מקומה כשפה המדוברת ביותר.

הצרפתית התפתחה תחילה משינויים בלטינית המדוברת בה השתמשו החיילים הרומאים. שינויים אלו היו בעיקר שינויי הגייה (פונטים). בכתיב, התבטא השינוי בהפשטת כללי הדקדוק ביחס ללטינית. שפה מדוברת זו מוכרת בשם "פרוטו-צרפתית" (protofrançais). העדות הכתובה הראשונה הידועה היא "ההשבעות של שטראסבורג" (Serments de Strasbourg) משנת 842 ואולם נמצאו מסמכים משנת 813 המעידים על קיומה של שפה רומאנית. רק בין השנים 880 ו-881 פורסם הכתב הספרותי הראשון, אם כי הוא דמה יותר לפיקאר (שפה רומאנית אשר עדיין מדוברת כיום בחלקים מצפון צרפת ובוולוניה שבבלגיה, שם היא אף מוגדרת כשפה רשמית באחד האזורים) מאשר לצרפתית מודרנית. בשנת 1539 הוכרזה הצרפתית כשפת החוק והמינהל הרשמית על ידי המלך פרנסואה הראשון.

עם התפשטות האימפריה הקולוניאלית הצרפתית החל מהמאה ה-17, התפשטה השפה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה, בעיקר באפריקה ובאסיה.

דיאלקטים והבדלים אזוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצרפתית דיאלקטים רבים מאוד וקיימים הבדלים לא מעטים בין הלשון המדוברת בפריז, ועל ידי אמצעי התקשורת לבין הגרסאות המקומיות. דיאלקטים (ניבים) קיימים לא רק בתוך מדינת צרפת עצמה (המכונה France métropolitaine) אלא גם ביבשות רבות אחרות ברחבי העולם שבהן הייתה נוכחות של האימפריה הקולוניאליסטית הצרפתית: בראש וראשונה חלקים נרחבים מאפריקה, (כולל מדינות לאום מודרניות בצפון אפריקה, מערבה, ומרכז אפריקה), אך גם אזורים שונים במזרח ודרום מזרח אסיה (וייטנאם, לאוס), וכן אצל קבוצות מיעוט לא מבוטלות במזרח התיכון, למשל בלבנון ובישראל.

כל זאת בנוסף למדינות שבהן קיימת אוכלוסייה היסטורית של דוברי צרפתית כגון הוולונים בבלגיה, ופרובינציית קוויבק בקנדה, שם התיישבו מהגרים רבים מצרפת עצמה.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת לואיזיאנה בארצות הברית, בעיקר, אך גם במיין ובניו המפשייר מוסיפה להתקיים קהילה בת כמה עשרות אלפים של דוברי צרפתית כשפת אם. רובם צאצאים של הקולוניאליסטים הצרפתים האירופים, שבמאות ה-17 וה-18 גורשו מאדמותיהם בקנדה על ידי הבריטים. הדיאלקט שלהם מכונה Cajun French באנגלית (français cadien בצרפתית, מהמילה Français acadien) ומרבית הדוברים אותו הם דו-לשוניים באנגלית וצרפתית. עם זאת, בקרב הדור הצעיר האנגלית הולכת ודוחקת את מקומה של הצרפתית, ולכן הדיאלקט נחשב כנתון בסכנת הכחדה.

קיימות הערכות שונות באשר למספר הכולל של דוברי צרפתית בארצות הברית, אך רובן מדרגות אותה במקום השלישי ולעתים הרביעי ברשימת השפות המדוברות ביותר (אחרי או לפני גרסאות שונות של שפות סיניות)‏[1].

ההשפעה ההיסטורית של הצרפתית על השפה האנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבט אחר וראוי לציון שקשור לעניין הדיאלקטים הוא ההשפעה הרבה שהייתה לצרפתית על האנגלית לאורך הציר הדיאכרוני (כלומר לאורך ההיסטוריה, במינוח בלשני). בשפה האנגלית המודרנית קיים מספר גדול של פעלים, שמות עצם, שמות תואר ושורשים שמקורם בצרפתית עתיקה, או בלטינית, שהגיעו לאוצר המילים האנגלי דרך "תיווך" של הצרפתית.

תחילת ההשפעה של הצרפתית על השפה והחברה באנגליה הייתה בכיבוש הנורמאני‏‏‏[2] שאותו הוביל ויליאם דוכס נורמנדי, מי שאחר כך נודע בשם ויליאם "הכובש" הראשון, מלך אנגליה. במסגרת הכיבוש החברה באנגליה ספגה השפעות צרפתיות רבות, והשפה הצרפתית הייתה שפתם של מעמד האצולה, המלוכה ואנשי ההשכלה למשך כ-300 שנה.

לפי הערכה אחת, למעלה מ-80% מהשורשים האנגלו-סקסיים הישנים אבדו במהלך מאות השנים הבאות והוחלפו בשורשים צרפתיים או לטיניים בתיווך צרפתי.

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצרפתית נכתבת תוך שימוש בגרסת האלפבית הלטיני המותאמת עבורה. להלן תיאור של הניב הפריזאי התקני.

פונמות בצרפתית
ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי
/שִנִּי
שפתי
שִנִּי)
אפי ŋ ɲ n m
סותם g k d t b p
מחוכך ʤ
חוכך ʁ [χ] x ʒ ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
w jʷ
l
רוטט [ʀ] [r]

* - פונמות זרות
* - תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט
* - חילופים חפשיים ל-/ʁ/.‏ [r] נדיר ביותר

העיצורים
הסימון
הגראפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb b נהגה כהגיית בי"ת
Cc k נהגה כהגיית כ"ף
s נהגה כהגיית סמ"ך לפני e i y
Çç נהגה כהגיית סמ"ך
Ch/ch ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
k נהגה כהגיית כ"ף
Dd d נהגה כהגיית דל"ת
Ff f נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg ɡ נהגה כהגיית גימ"ל
ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה לפני e i y
Gu/gu ɡ נהגה כהגיית גימ"ל - מופיע לפני תנועות קדמיות בלבד
Gn/gn ɲ נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב
Hh - אינו נהגה, או כהגיית אל"ף
ʔ
Jj ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה
Kk k נהגה כהגיית כ"ף
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n נהגה כהגיית נו"ן
Pp p נהגה כהגיית פ"א
Qu/qu k נהגה כהגיית כ"ף, בצירוף u אלמת1
Rr ʁ נהגה כהגיית רי"ש מודרנית
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך
z נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות
Tt t נהגה כהגיית ת"ו
Vv v נהגה כהגיית בי"ת רפה
Ww - נהגה בהתאם לשפת המקור במילה שאולה
Xx ɡz נהגה בעקר גְּזְ, או כְּסְ או גְּסְ
ks
gs
Zz z נהגה כהגיית זי"ן
  • 1 - ישנם יוצאים מן-הכלל, כמילה cinq שפרושה 5.
  • ille - נהגה כאות יו"ד במילה חיים או שמים, או כצירוף -יִל, כבמילה ville (וִיל - עיר).
  • האותיות k ו-w משמשות מילים שאולות בלבד.

הגיית עיצורים בסוף מילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפה הצרפתית אין העיצורים מבוטאים, בהיותם בסוף מילה, פרט לעיצורי c,‏ r (פרט לסיומת <er>, המשמשת כסיומת לרוב שמות הפועל ונהגית כסֶגול),‏ f,‏ l. העיצור n אינו נהגה אך מאנפף את התנועה שלפניו.

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למערך העיצורים, מערך התנועות בצרפתית הנו מורכב יחסית.

אחורית מרכזית קדמית
סגורה u y i
חצי-סגורה o ø e
אמצעית ə
חצי-פתוחה ˜ɔ̟ ˜œ ˜/‏ɛː
פתוחה ˜ɑ ‏ä̟
* תוספת פונמה בהתאמה
מיקום התנועות בצרפתית. לחלקן גרסאות מאונפפות

Aa - בהברה פתוחה נהגית כפתח, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ââ - נהגית כהגיית a בהברה סגורה בלבד, גם כשמופיע בהברה פתוחה.

Ee - בהברה פתוחה נהגית בצורה דומה ל-ö במספר שפות אירופיות, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, בין צירי ל־ö. בהברה לא מוטעמת נהגית בדומה להגיית ö. בסוף מילה, בדרך־כלל אינה נהגית.
Éé - נהגה כהגיית צירי בהברה פתוחה (כהגיית סגול בעברית) גם כאשר מופיע בהברה סגורה, נהגית גם בסוף מילה.
Ai ai/Èè/Ei ei - נהגים כהגיית e בהברה סגורה מוטעמת בלבד, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.

Uu - בהברה פתוחה נהגית כחיריק בשפתים מעוגלות - כהגיית ü בגרמנית. בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית ו"ו עיצורית.
Ou ou נהגה כמו שורוק.
Eu eu - בהברה פתוחה נהגית כצליל בינים בין חולם לצירי כהגיית הצירוף האנגלי ir במילה האנגלית First, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.

Oo נהגה באנפוף.
Au au/Eau eau/Ôô - נהגים כחוֹלָם, כהגיית o בהברה סגורה, כבמילה העברית "חלון", גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.

Ii - נהגית כהגיית חיריק, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית יו"ד עיצורית.
Îî - נהגית כחיריק, גם לפני תנועה.
Oi oi - נהגה וַּא, כבמילה העברית וַּאלַּה (כהיגוי הצירוף Wa באנגלית).

תנועות מאונפפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסימני ההכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. אלו נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל n (ולפעמים m).

קישור מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצרפתית, בדרך־כלל העיצור האחרון במילה הכתובה אינו נהגה (s, t ועוד), אך כאשר המילה הבאה אחריו מתחילה בתנועה נהגה העיצור האחרון במילה הקודמת יחד עם המילה העוקבת כך שנשמע כמו שתי המילים מקושרות כאחת. הדבר קורה תמיד במקרים הבאים:

  1. לאחר תוויות ידוע.
  2. לפני/אחרי כינוי גוף.
  3. לאחר שם תואר קודם.
  4. לאחר מילות יחס בנות הברה אחת.
  5. לאחר תוארי הפועל בני הברה אחת.
  6. לאחר est.
  • אין זה קורה לאחר מלת הקישור et.

דקדוק צרפתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הפועל הצרפתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצרפתית 7 זמנים פשוטים ו-7 מורכבים. בנוסף, 3 נטיות פעלים רגילים: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב- ‎~er, ~re, ו- ‎~ir

aimer - לאהוב, פועל רגיל er
גוף הווה עבר עתיד תנאי
פשוט מתמשך
ראשון יחיד (je) aime aimai aimais aimerai aimerais
שני יחיד (tu) aimes aimas aimeras
שלישי יחיד (il/elle/on) aime aima aimait aimera aimerait
ראשון רבים (nous) aimons aimâmes aimions aimerons aimerions
שני רבים (vous) aimez aimâtes aimiez aimerez aimeriez
שלישי רבים (ils/elles) aiment aimèrent aimaient aimeront aimeraient
entendre - להקשיב, פועל רגיל re
ראשון יחיד (je) entends entendis entendais entendrai entendrais
שני יחיד (tu) entendras
שלישי יחיד (il/elle/on) entend entendit entendait entendra entendrait
ראשון רבים (nous) entendons entendîmes entendions entendrons entendrions
שני רבים (vous) entendez entendîtes entendiez entendrez entendriez
שלישי רבים (ils/elles) entendent entendirent entendaient entendront entendraient
finir - לסיים, פועל רגיל ir
ראשון יחיד (je) finis finis finissais finirai finirais
שני יחיד (tu) finiras
שלישי יחיד (il/elle/on) finit finit finissait finira finirait
ראשון רבים (nous) finissons finîmes finissions finirons finirions
שני רבים (vous) finissez finîtes finissiez finirez finiriez
שלישי רבים (ils/elles) finissent finirent finissaient finiront finiraient
  • צורת "העבר הפשוט" נדירה בדיבור, וקיימת העדפה ברורה לעבר המורכב (passé composé) לביטוי העבר.
  • צורת העבר המתמשך מתארת פעולות חוזרות ונשנות ופעולות מתמשכות המתרחשות בעבר, וכמו כן משמשת פעלים המתארים רקע ונסיבות. בפעלים המתארים מצב, מועדף בדר"כ השימוש בצורת העבר המתמשך שלהם על־פני העבר הפשוט או המורכב לציון פעולה כלשהי בעבר, פעלים כמו: aimer, avoir, croire, détester, espérer, être, penser, ו-préférer.
  • צורת התנאי מכונה תנאי הווה ומציינת תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי עבר שהיה קיים ולא התממש, או תנאי עתיד שהוא תנאי ממשי.

שלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליצירת השלילה הבסיסית מקדימים ne לפני הפועל המוטה (או 'n כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה) ומוסיפים pas מיד אחרי הפועל. קיימות צורות שלילה נוספות, בהן מוחלפת המילה pas במילים אחרות.
ne...plus - לא עוד, לא יותר
ne...jamais - מעולם לא, לעולם לא, אף פעם
ne...rien - לא כלום
ne...aucun(e) - אף לא אחד, שום
ne...que - רק
ne...personne - אף אחד
ne...ni...ni - לא X ולא X.
ne...nulle part - בשום מקום, לשום מקום

  • כדי למנוע אי הבנות ולענות בחיוב על שאלה המובאת בצורת שלילה יש להשתמש במלת Si ולא Oui.

פעלים רפלקסיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעלים המשמשים לתאור פעולה אותה מבצע גוף על עצמו. נוצרת באמצעות תוספות me, te, se, nous, vous, se לפני הפועל המוטה (או לאחריו בצורת הציווי החיובי), או 'm', t', s', nous, vous, s כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה.

הבינוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינוני ההווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת בינוני ההווה (Participe Présent) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם או כפועל, אז היא משמשת כשם הפעולה לאחר מלת היחס en. נוצר תוך תוספת הסיומת ~ant על בסיס הפועל. (יוצאי דופן: להיות (être) - étant)) שייכות (avoir) - ayant)).

בינוני העבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת בינוני העבר (Participe Passé) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם וכפועל, כאשר היא משמשת כפועל היא משמשת בצורות הסביל ובזמנים המורכבים.

בינוני העבר מופק בדרך הבאה:

  1. פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, מקבלים סיומת -é על הבסיס בצורת הבינוני.
  2. פעלים המסתיימים ב~re בצורת המקור, מקבלים -u על הבסיס בצורת הבינוני.
  3. פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, מקבלים -i על הבסיס בצורת הבינוני.
  • דוגמאות בולטות משורה ארוכה של יוצאי דופן הן הפעלים להיות être) - été) ופועל הקניין avoir) - eu)

זמנים מורכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמנים המורכבים מופקים תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועלי העזר avoir ו־être בזמנים השונים.

  • הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בהווה נקרא passé composé ומתייחס לעבר.
  • הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בעבר המתמשך נקרא plus-que-parfait ומתייחס לעבר רחוק, מעין פלאשבקים, מציין שמשהו קרה לפני משהו אחר בעבר.
  • הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בעתיד נקרא מתייחס לעתיד קרוב, מציין שמשהו יקרה לפני משהו אחר בעתיד.
  • הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בתנאי נקרא תנאי עבר ומתייחס לתנאי שהיה ולא התממש בניגוד לתנאי ההווה המתייחס לתנאי היפותטי, ותנאי עתיד המתייחס לתנאי ממשי.
פועל העזר avoir - שייכות
גוף הווה עבר עתיד תנאי
פשוט מתמשך
ראשון יחיד (je) ai eus avais aurai aurais
שני יחיד (tu) as auras
שלישי יחיד (il/elle/on) a eut avait aura aurait
ראשון רבים (nous) avons eûmes avions aurons aurions
שני רבים (vous) avez eûtes aviez aurez auriez
שלישי רבים (ils/elles) ont eurent avaient auront auraient
  • רוב הפעלים דורשים שימוש בפועל העזר avoir, אך ישנם 16 פעלים הנוטים תוך שימוש בנטיות פועל העזר être בזמנים השונים.

קול הסביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורות הסביל מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר être בזמנים שונים.

פועל העזר être - להיות
גוף הווה עבר עתיד תנאי
פשוט מתמשך
ראשון יחיד (je) suis fus étais serai serais
שני יחיד (tu) es seras
שלישי יחיד (il/elle/on) est fut était sera serait
ראשון רבים (nous) sommes fûmes étions serons serions
שני רבים (vous) êtes fûtes étiez serez seriez
שלישי רבים (ils/elles) sont furent étaient seront seraient

נטיות שמות עצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוויות יידוע והצגה
יידוע זכר נקבה רבים הערות
בלתי־מסוים un une des -
מסוים le la les 'l לפני תנועות (יחיד)
תוויות הצגתיות ce cette ces cet זכר לפני תנועה
תוויות שייכות
גוף זכר נקבה רבים
ראשון יחיד (שלי) mon ma mes
ראשון רבים (שלנו) notre notre nos
שני יחיד (שלך) ton ta tes
שני רבים (שלכם/ן) votre votre vos
שלישי יחיד (שלו/ה) son sa ses
שלישי רבים (שלהם/ן) leur leur leurs

נטיות שמות תואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות התואר נוטים בהתאם למין שם העצם וכמותו.

מגדר בשמות התואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מתווספת E~
  2. אם שם התואר בזכר מסתיים כבר ב-E~ דבר לא נוסף.
  3. סיומת X~ הופכת לסיומת se~
  4. סיומות il, el ו-eil משתנות בהתאמה ל-ille, elle ו-eille
  5. סיומת en ו-on משתנות בהתאמה ל-enne ו-onne.
  6. כשהזכר מסתיים ב-et הנקבה מסתיימת ב-ète.
  7. כשהזכר מסתיים ב-er הנקבה מסתיימת ב-ère.
  8. סיומת eur בזכר משתנה ל-euse בנקבה כשמקור התואר מהפועל, ל-rice אם התואר שונה מהפועל ול-eure כשמדובר בתואר השוואתי.
  9. סיומת c משתנה ל-che.
  10. כשהזכר מסתיים ב-g הנקבה מסתיימת ב-gue.
  11. כשהזכר מסתיים ב-f הנקבה מסתיימת ב-ve.

כמות בשמות התואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. נקבה רבים מסתיימת ב-s אלא אם כן התואר ביחיד כבר מסתיים ב-s אז דבר לא נוסף.
  2. זכר ברבים מסתיים גם כן ב-s עם כמה יוצאי דופן:
    1. סיומת al ביחיד הופכת לסיומת aux ברבים.
    2. לסיומת eu ביחיד מתווסף x ברבים.
    3. לסיומת eau מתווסף x ברבים.

מספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים מונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

un - אחת
deux - שתיים
trois - שלוש
quatre - ארבע
cinq - חמש
six - שש
sept - שבע
huit - שמונה
neuf - תשע
dix - עשר
onze - אחת עשרה
douze - שתים עשרה
treize - שלוש עשרה
quatorze - ארבע עשרה
quinze - חמש עשרה
seize - שש עשרה
dix-sept - שבע עשרה
dix-huit - שמונה עשרה
dix-neuf - תשע עשרה
vingt - עשרים
trente - שלושים
quarante - ארבעים
cinquante - חמישים
soixante - שישים
soixante-dix - שבעים
quatre-vingt - שמונים
quatre-vingt-dix - תשעים
cent - מאה
deux cents - מאתיים
trois cents - שלוש מאות
quatre cents - ארבע מאות
cinq cents - חמש מאות
six cents - שש מאות
sept cents - שבע מאות
huit cents - שמונה מאות
neuf cents - תשע מאות

מספרים סידוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

premier - ראשון
deuxième - שני
troisième - שלישי
quatrième - רביעי
cinquième - חמישי
sixième - שישי
septième - שביעי
huitième - שמיני
neuvième - תשיעי
dixième - עשירי
onzième - האחד עשר
douzième - השנים עשר
treizième - השלושה עשר
quatorzième - הארבעה עשר
quinzième - החמישה עשר
seizième - השישה עשר
dix-septième - השבעה עשר
dix-huitième - השמונה עשר
dix-neuvième - התשעה עשר
vingtième - העשרים

הוועד העליון של השפה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1989 הוקם בצרפת "ועד עליון של השפה הצרפתית" - Conseil supérieur de la langue française. נשיא הוועד הוא ראש הממשלה. החברים הקבועים הם שר התרבות, שר החינוך, שר הפרנקופוניה, המזכיר הקבוע של האקדמיה הצרפתית (Académie française), המזכירים הקבועים של האקדמיה למדעים (Académie des sciences) ונשיא הוועדה הכללית לטרמינולוגיה ולחידושי לשון. בנוסף לבעלי תפקידים אלה חברים 25 אנשי ציבור שונים (לדוגמה: סופרים, היסטוריונים וגם הומוריסטים).

בקוויבק הוקם ועד עליון לשפה הצרפתית ב-1977 ובבלגיה ב-1985. גם בשווייץ יש נציגות בעלת מטרות דומות. ארבעת הגופים משתפים פעולה ביניהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בקרב מהגרים לארצות הברית מארצות פרנקופוניות מדוברות גם שפות קריאוליות שונות המבוססות על צרפתית, וכן ישנם מהגרים צרפתים לארצות הברית ומי שלומד את השפה באופן עצמאי
  2. ^ ‏‏הנורמאנים עצמם הם ויקינגים, כלומר גרמאנים, מבחינת מוצאם האתני, אך במשך ימי הביניים הם התיישבו בחבלים של צפון צרפת ובעיקר נורמנדי ואימצו את השפה הצרפתית העתיקה, שהיא שפה רומאנית.