עברית: רבי יונה שטנצל מראשי הרבנים שנלחמו למען קדושת השבת בארץ ישראל

יעקב משה חרל"פ בעה"ק ירושלים תובב"א

ב"ה ירושלים יום ה' חיי כ"ה מ"ח שנת "בו שבת" לפ"ק.

מע"כ ידי"נ הרב הגאון וכו' זוכה ומזכה רבים מוהר"ר יונה שטנצל שליט"א, שלום וברכה! בודאי ובודאי אסור לנו לידום, וגם אי אפשר לנו לידום על חיללי שבת הקדש במדינתנו "מדנה ישראל". השתיקה היא כעין ויתור על כבודה של השבת שאין אנו יכולין ורשאין לוותר על כבודה. גם אם היה ברור לנו שאין בידינו למחות, הכבוד שאנו חייבים לכבד את השבת כמו שהוזהרנו: "וכבדתו מעשות דרכיך וגו'" מחייב אותנו להוציא את אנחתנו המרה ועד כמה שלבבנו כואב, על כל חילול וזלזול בכבודה הקדוש של השבת, ושתיקתנו היא חלילה לנו כזלזול בכבודה ובקדושתה, כאילו אנחנו מזלזלים בה. חייבים אנו להרים קולנו בבכי ונהי על כל מה שנעשה מידי אלה ריקני המוח קצרי הראות נמוכי המחשבה ההולכים אחר שרירות לבם ומחשכים בלבבם שלו יהי' לנו, וטחו עיניהן מראות, לא ידעו ולא יבינו כי את עצמם הם חובלים, את בשרם הם אוכלים, והם הם המשימים נפץ קשה תחת מדינתנו לחתור חתירה תחת כסא כבודנו ולשימנו לשמצה בעיני כל העמים, לאמור עם ד' אלה ומארצו יצאו. כאילו בכדי זכינו למדינה אחרי כלות אלפים שנה ובכדי עשה ד' את כל הנסים והנפלאות לעינינו. ואם אמנם בטוחים אנו בחסדי ד' על ישראל עמו, כי יפקח עיניהם העיוורות ויטה לבבם אליו לשמור את כל התורה והמצווה להיות לו לעם הדברים בו ית"ש, אל לנו לוותר גם על המעבר, ונצעק חמס על כל הנעשה נגד התורה, נגד מצפוננו האמתי. אולי יראה ד' בענינו ויאמר למלאכי המשחית הרף ויתקננו בעצה טובה מלפניו, לקרבנו מהר לקדשנו במצוותיו ולתת חלקנו בתורתו ולטהר לבבנו לעבדו באמת, וינחילנו באהבה וברצון את יום השבת וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמו. נתאחרתי קצת בתשובתי מפני חולשתי. עתה אינני יכול עוד לעצור ולעכב תשובתי, ומע"כ בתמימותו בל ירף ידיו מלעשות תושי' בענין גדול זה, וד' יסייעהו בידו. יעקב משה רחל"פ ול"ע מציין עושר עצור במילת חולים ירחם ד' עלי וישיבנו לעותנני

לעבדו בלבב שלם