שיחה:א. גיטלין

תמונות

אני מבקש להודות לגברת רות גולדשטיין, אחייניתו של אליהו גיטלין (בת אחותה הצעירה של אשתו, חנה שיינמן ז"ל), על התצלומים מהאלבום המשפחתי. אביעדוס • שיחה י"ד בסיוון ה'תשע"ד, 18:27, 11 ביוני 2014 (IDT)

מידע חסר על ראשית דרכו

אין ספק שגיטלין היה מו"ל ומו"ס נודע, אחד ממוכרי הספרים היהודים הגדולים בעיר:

"מוכר ספרים ומו"ל נודע. היה אחד המו"לים היהודים הנמרצים ביותר. החל "מלמטה" לעבוד בתחום העיסוק בספרים יידיים ועבריים, והודות לעבודתו הנמרצת הגיע למדרגת מו"ל גדול" (אליהו גיטלין נ"ע, היינט, 5 באפריל 1932, מיידיש);

"דער אנהויב פונעם האנדלס-צענטער זענען געווען די צוויי פארלאגן און ביכער-געשעפטן פון די באקאנטע משכילים, גיטלין און קאָזאק" (משה זאָנשיין, ‏די נאלעווקעס, בספרו יידיש-ווארשע (1954), עמ' 25, בארכיון האינטרנט);

"המו"ל הווארשאי הנודע גיטלין הוציא לאור את כתבי וואָהלמן" (הקדמה, בתוך: י. ל וולמן, יהודי פולין (תשכ"ב), עמ' 8);

"און איך שטעל מיר פאָר, אז דאָרט האָט געמוזט פאָרקומען אזא מין שמועס: – גוט-מאָרגן פּאניע שימין. (אָדער גיטלין, אָדער פרייד – ווי עס האָבן אין ווארשע געהייסן די גרויסע מוכרי-ספרים)" (מלך ראוויטש, דאָס מעשה-בוך פון מיין לעבן (תשכ"ב), עמ' 495);

"... דערשינען אין דעם פּאָפּולערן ווארשעווער פארלאג פון י.[!] גיטלין" (שיה טננבוים, אוצרות אין דער פינצטערניש (תשל"ד), עמ' 149);

"די צוויי זאמלונגען פאָלקסלידער פון מנחם קיפניס, ארויסגעגעבענע אין ווארשע פון באקאנטן גיטלין-פארלאג" (יששכר פאטר, יידישע מוזיק און אירע פּראָבלעמען (1985), עמ' 65; ובתרגום העברי, מוסיקה יהודית בפולין בן שתי מלחמות עולם (1992), עמ' 186: "פרי-עמלו של מנחם קיפניס בן שתי עשרות השנים, כונס בעוני ספריו אשר יצאו לאור על-ידי הוצאת הספרים הידועה של גיטלין בווארשה").

חרף זאת, יש קושי ניכר למצוא מידע על אודותיו – אפילו את מקום ומועד היוולדו לא הצלחתי למצוא.
מצאתי רק אזכור של אחיו אלתר גיטלין, שהיה מורה עברי בבתי ספר של תנועת המזרחי בערי פולין, ומהצלבת המידע עולה שייתכן שהוא יליד ברנוביץ:

"[...] בבית הספר העממי "יבנה" בזמושץ' - שהיה באותם ימים בית הספר היהודי המודרני היחידי בעיר. בין מוריו היו הסופר גיטלין, אחיו של המו"ל הוורשאי גיטלין" (מרדכי וו. בערנשטיין (עורך), פנקס זאמאָשטש (בואנוס איירס תשי"ז 1957), עמ' 590).

"בית-ספר מתקדם "מזרחי". [...] מוריו הראשונים: [...] אלתר גיטלין מברנוביץ, מורה לעברית ותנ"ך" (ספר זכרון של טומשוב-לוב (ירושלים תשל"ב), עמ' 275 = תמונה 307; נדפס כבר בטאָמאשאווער יזכור בוך (ניו יורק 1965)).

ובתחילת 1911 הוא כבר מיודד בוורשה עם הסופר פ. קנטורוביץ (שישב בעיר החל ב-1886), שמברך אותו לנישואיו (פ. קנטורוביץ ורעיתו, ברכה, הצפירה, 15 בינואר 1911). אביעדוס • שיחה י"ג בסיוון ה'תשע"ד, 20:04, 10 ביוני 2014 (IDT)

את המידע הזה (מ-1905), עיתון היתולי בעריכתו, אתה מכיר?
ווילנער וויץ בלאט - שבועון יומי עוקץ ודייקן, מופיע פעם ביובל, ערוך ע"י חכם בלילה, בהוצאת: כל דיכפין. החומר נאסף ע"י י. דאם וא. גיטלין.
אמרו חכמינו: "לא מסבירים בדיחות", אבל בכל זאת: שבועון, יומי, יובל. ביקורת - שיחה 18:09, 11 ביוני 2014 (IDT)

כן, נתקלתי בזה :) ("ווילנער וויצענבלאט", הזמן, 11 באפריל 1905) אבל אי אפשר לדעת אם זה באמת הוא: לפי קלוזנר הוא אמנם שהה בווילנה תקופה לא ידועה לפני 1911, כך שזה מסתדר; אבל גיטלין אינו שם נדיר עד כדי כך, ו-"א" הרי יכול להיות אפילו אחיו אלתר... :) אביעדוס • שיחה י"ד בסיוון ה'תשע"ד, 18:19, 11 ביוני 2014 (IDT)

אגב, מסתבר שעל מצבתו, אם שרדה, יימצא אולי מידע נוסף (עד כה הועלו למאגר פרטיהן של רק חלק קטן מהמצבות).
כמו כן, במותו נכתב שהוא הותיר גם את אמו, כך שגם היא נקברה אולי בבית העלמין שם, וכנ"ל. אביעדוס • שיחה י"ד בסיוון ה'תשע"ד, 18:27, 11 ביוני 2014 (IDT)

ואגב ב' – לכשיועלו לעיתונות יהודית היסטורית גיליונות ה"מאַמענט" מ-1932 (במהרה בימינו), אולי יימצאו בין דפיהם פרטי מידע נוספים. אביעדוס • שיחה י"ד בסיוון ה'תשע"ד, 18:27, 11 ביוני 2014 (IDT)

אפרופו אגב א', אתה מודע למיזם המצבות החדש של BillionGraves ו-MyHeritage? זה נראה משהו אלים וזריז, אולי תבוא משם ישועה מהירה יותר. ביקורת - שיחה 19:18, 11 ביוני 2014 (IDT)

לא, לא הכרתי. תודה. אבל איכשהו אני מנחש שזה לא יתחיל בפולין... אביעדוס • שיחה י"ד בסיוון ה'תשע"ד, 20:28, 11 ביוני 2014 (IDT)

אני משער שהרצת חיפוש... זה התחיל בכל העולם במכה, הם העלו בישראל עשרות אלפי תמונות ביום הראשון, ואז הפסקתי לעקוב... ביקורת - שיחה 20:33, 11 ביוני 2014 (IDT)

ראשית דרכו בוורשה

בנקרולוג הקצר שפורסם ב"דואר היום" נכתב כי גיטלין "עמד זה שלושים שנה בראש בית מסחר הספרים, שנוסד בשעתו ע"י הצפירה של בית סוקולוב, ועבר אח"כ לרשותו" (מותו של מו"ל, דואר היום, 6 באפריל 1932).
ובכן, יש כאן טעות: חנות הספרים שעברה לידיו של גיטלין לא שימשה קודם לכן את הוצאת "הצפירה", כי אם את הוצאת "אחיאסף" (1901–1905) ולאחריה את "תושיה" (1906–1911). רק לא ברור האם גיטלין סתם רכש את החלל הזה – או (כפי שמובן מהנקרולוג) עבד באותה חנות (כמנהלה?), וכש"תושיה" עברה להפיץ את ספריה דרך "צנטראל" ולא נזקקה לחנות ספרים משלה, הוא ניצל את ההזדמנות ופתח עסק משלו.

עם זאת, נראה שאכן היה קשר בין דפוס הצפירה להוצאת א. גיטלין, לפחות בראשית ימיה, שכן כמה מהספרים שראו אור בהוצאה בראשיתה (מהם תחת השם "פאָלקס-ביבליאָטעק") נדפסו בדפוס הצפירה: הרומן "פרעה" מאת בולסלב פרוס (תר"ע), האנתולוגיה "דאָס בוך און דער לעזער" (תרע"א), הרומן "דער רעדאקטאָר" ('העורך') מאת קנוט המסון (תרע"א 1911), הסיפור "די פערבלאנדזעטע: די משומדת'טע" מאת מרדכי ספקטור (תרע"א 1911); ועוד, למרבה העניין: קובץ השירים והדקלומים "ליברעטאָ" ('ליבּרֶטו') – משנת תרס"ט-1909 (?!) – שברשומה שבקטלוג הספרייה הלאומית נכתב שיצא בהוצאת קאנטאראוויטש & גיטלין, בעוד ברשומה שבספריית ייווא נכתב: דפוס הצפירה. אביעדוס • שיחה ד' בתמוז ה'תשע"ד, 22:20, 1 ביולי 2014 (IDT)

תמונות נוספות של הביתן הנאלבקאי

לפני המלחמה:

• http://audiovis.nac.gov.pl/obraz/95663/1f564574487b28ac3a8f07d1001d361f (הביתן הנאלבקאי מימין, ומולו נאלבקי מס' 5; 1935)

בתקופת המלחמה:

• http://www.warszawa1939.pl/i.php?o=nalewki_kramy
  • http://www.warszawa1939.pl/strona.php?kod=nalewki_kramy_a

לאחר החורבן (כנראה):

• http://fotopolska.eu/402265,foto.html
• http://www.1944.pl/galerie/fototeka/foto/4028/autor/81 (שהוא גם התצלום האחרון כאן)

ועוד ממש בסביבה:

• http://www.warszawa1939.pl/i.php?o=nalewki_3
• http://www.warszawa1939.pl/strona.php?kod=nowolipki_b (ו-http://www.warszawa1939.pl/strona.php?kod=nalewki_3_e)
• http://www.infocenters.co.il/gfh/notebook_ext.asp?book=28408&lang=he&site=gfh
• http://www.kolejkamarecka.pun.pl/viewtopic.php?pid=12237
• http://www.kolejkamarecka.pun.pl/nalewki-zniszczone-508.htm
• http://www.kolejkamarecka.pun.pl/viewtopic.php?id=801&p=2

אביעדוס • שיחה ד' בתמוז ה'תשע"ד, 21:18, 1 ביולי 2014 (IDT)

אזכורים מקוריים נוספים

• חתימת ידו מצויה בארכיון ייווא – כך ע"פ דוד אסף בהקדמתו לזכרונות קוטיק (בעברית, בפרויקט בן-יהודה, ובתרגום לאנגלית). אביעדוס • שיחה ד' בתמוז ה'תשע"ד, 21:18, 1 ביולי 2014 (IDT)

• חותמת ספר באוסף המרכז להיסטוריה יהודית.

• ואזכור בעמוד מספר הטלפונים של ורשה 1939/40:
  • 113159 Gitlin E., księg. i wyd., Kramy Nalewkowskie, skl. 1
  • 1196 48 Gitlin E., wł. księg., m., Nalewki 23

אביעדוס • שיחה ד' בתמוז ה'תשע"ד, 21:18, 1 ביולי 2014 (IDT)

שמו הפרטי של המו"ס קוזאק

אצל קלוזנר בספרו וילנה, ירושלים דליטא: דורות ראשונים (1988), עמ' 383 נזכר רק שם המשפחה, קוזאק: "מפקידיו [של סוחר הספרים והמו"ל מרדכי בן שמואל קצנלנבוגן] נעשו אחר-כך מוציאים לאור גיטלין, קוזאק ואחרים." את השם הפרטי, דוד (קוזאק), נטלתי מי"ל וולמן, שכתב כך בספרו יהודי פולין (תרגום עברי: 1962), עמ' 106; מצד שני, הוא הפך שם את "אליהו" (גיטלין) ל"אפרים". לא הצלחתי למצוא כל התייחסות אחרת ל"דוד קוזאק"; מסתבר שבעליה של חנות הספרים בנאלבקי פינת נובוליפקי (נאלבקי 5) היה דווקא ל' או א' קוזאק (ניתן לנחש: בעברית "אריה", ביידיש ובפולנית "לייב" ו"לב"/"לאו" בהתאמה. היה גם א' קוזק שבשנות ה-30 מכר ספרים בארץ, במקביל למכירה בוורשה; לא ברור אם זה בנו של המו"ס הוורשאי). הסרתי מהערך את השם "דוד". אביעדוס • שיחה ד' בתמוז ה'תשע"ד, 21:18, 1 ביולי 2014 (IDT)

שנות ה-30 (לאחר מותו)

ברבים מהספרים שראו אור בתקופה זו נכתב מקום ההוצאה: "ורשה – תל אביב". אינני יודע מה פשר הדבר. מפי אחייניתו רות גולדשטיין שמעתי שאחת מבנותיו (אינני זוכר מי מהן; שתיהן היו נשואות) הייתה נשואה לאדם שהתגורר קודם לכן בארץ ישראל; אבל זה לא יותר מקצה חוט. (אגב, אוסיף שלדבריה, בתו אנה ובעלה נהרגו על ידי הרוסים בווילנה, לשם ברחו מוורשה.) אביעדוס • שיחה ד' בתמוז ה'תשע"ד, 21:18, 1 ביולי 2014 (IDT)

בהמשך לכך, בסוף הספר "דער קלוגער פוקס" מ-1921 מופיע מקום ההוצאה "ווארשע – ניו-יארק" (רק בסופו, ולא בשער). מוזר. אביעדוס • שיחה ד' בתמוז ה'תשע"ד, 21:18, 1 ביולי 2014 (IDT)

לוגו ההוצאה

ע"ג מרבית הספרים לא ראיתי שום לוגו, אלא רק כיתוב "פא[/ע]רלאג א. גיטלין". מצאתי סמלילים (שונים) רק בשערי הספרים "פון דער נאטור" (תרע"ד) (כיתוב נתון בתוך ציור) ו"פאר די קליינע קינדערסוועגן" (1921) (כיתוב מעוצב). אביעדוס • שיחה ד' בתמוז ה'תשע"ד, 21:18, 1 ביולי 2014 (IDT)

הספרים שראו אור בהוצאת א. גיטלין: קטלוגים ששרדו

ישנם מספר קטלוגים של ההוצאה (3 לפחות) ששרדו את המלחמה (ראו בחיפוש בגוגל: בוכהאנדלונג גיטלין; קאטאלאג גיטלין). לבטח יימצא בהם מידע רב נוסף. אחד מהם (משנת 1927) מצוי בספרייה הלאומית; אחרים במרכז להיסטוריה יהודית. אביעדוס • שיחה ד' בתמוז ה'תשע"ד, 21:18, 1 ביולי 2014 (IDT)

ביקורת עמיתים מקריאה ראשונית

קודם כול, הערכתי על העבודה הרבה שהושקעה בכתיבת ערך זה. אני רוצה לציין מספר נקודות לשיפור בערך.

• ראשית, חסרה הפרדה בין הבעלים של ההוצאה לבין ההוצאה עצמה. אני מתאר לעצמי שהשילוב של שניהם בערך אחד היה בהחלטה מודעת, ובכל זאת, עם ביוגרפיה כזו אני מאמין שאליהו גיטלין זכאי לערך נפרד מבית ההוצאה לאור שהקים.
• למן אמצע הערך, הוא הופך להיות קטלוג של ההוצאה. במקום לציין מספר ספרים וקבצים בולטים מפורטים כאן יתר על המידה (כל?) הפרסומים שיצאו תחת שרביטו של בית הוצאה זה. מעבר לזה שזה לא נעים בעיניים, זה גם לא ממש אנציקלופדי. השיא, בעיניי, הוא רשימת כל חוברות סדרת שבלים. באמת מכביד על הערך ועל הקורא. הפסקה, למשל, על המשפט נגד גיטלין נבלעת לחלוטין בכל עומס המלל הזה.
• התרשמתי שההוצאה עבדה בסביבה שעסקה רבות בספרות. אולי כדאי לתת איזושהי פסקת רקע על הסביבה שבה עבדה ההוצאה.
• אני קצת לא מבין מה אמור להביע הפרק "אחרית דבר". אם א. גיטלין נסגרה יחד עם שאר החנויות, יש לציין זאת ברצף הכרונולוגי של האירועים (שנות ה-40 וכו'). אם רוצים להבהיר את המקום הבולט של ההוצאה בסביבתה, אני לא חושב שיומני מסע של אנשים שחזרו אחרי השואה לפולין זו הדרך.
• יש בערך שימוש עודף בסוגריים. אם יש דבר שחשוב שייכתב, אפשר להוציא אותו מחוץ לסוגריים. אם לא, לא צריך לכתוב אותו מלכתחילה. אני לא מדבר על תרגומים מיידיש לעברית.

זהו לבינתיים, Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • י' בסיוון ה'תשע"ה • 18:24, 28 במאי 2015 (IDT)

קראתי את הערך בתקופת יצירתו, ברצוני להתייחס להערות:

• כל הקטע הביוגרפי מתייחס לעיסוקו של גיטלין בספרים ולכן אין לראות בו ביוגרפיה של הבעלים אלא רקע להתפתחות הוצאת א. גיטלין, המלצתי היא לשנות את שם הפרק "אליהו גיטלין" ל"רקע" או משהו דומה, ובהחלט יש מקום ליצירת ערך על גיטלין עצמו, שבו יוספו הפרטים הביוגרפיים הבסיסיים המקובלים (לידה, פטירה, נישואים, ילדים וכדומה), עם קוי רקע כלליים על פעילותו ב"שדה הספרות" והפניה לערך מורחב.
• הרשימה הנפלאה של ספרי ההוצאה, מלבד מה שהיא מלאכת מחשבת של ממש (ושאפו ליוצר הערך על הנקדנות הסיזיפית משהו), היא גולת הכותרת של הערך והיא מתוחמת בפרק נפרד שניתן "לדלג" עליו באמצעות האינדקס שבראש הערך (אגב: קוראים רבים כבר כיום קוראים את הערכים בממשק הנייד של ויקיפדיה, ובעתיד יהיה ממשק אחד ויחיד גם למחשב האישי, בממשק זה כל הערך גלול לפרקיו ואתה בוחר מה לקרוא, כך שאין כאן כל הכבדה). לפי דעתי זו דוגמה מצויינת למעלה גדולה שהביאה לנו "האנציקלופדיה הלא-מודפסת" שהשתחררה מכלא הנייר הנורא והיא יכולה להכיל המון. אבל זה כבר עניין למסה נפרדת... תכל'ס - אני דווקא מאד אהבתי ומאד בעד. את הקטעים ה"נבלעים" ניתן ורצוי לשלב בקטע נפרד שידגיש ויבליט אותם, אלא אם באמת מדובר בקטע שרלוונטי דווקא אגב העיון ברשימה.
• לגבי ה"אחרית דבר": הפרק עוסק בסגירתה של ההוצאה ובמותם של האנשים העומדים מאחוריה. רקע הכרחי הוא סגירת שאר החנויות היהודיות. הציטוטים בסוף, נותנים באופן בלתי אמצעי את התחושה לגבי מה הייתה "גיטלין" עבור היהודי הוורשאי. כמובן שניתן לוותר עליה ובכך לשלול את זכות קיומו של הפרק כ"פרק" ואז באמת יצטרך המידע להפוך לשורותיים בסוף הסקירה על ההוצאה שלפני הביבליוגרפיה, אבל בערך מומלץ וארוך, אנחנו מרשים לעצמנו להביא את הקורא ליותר מזה, כמו למשל בנקיטת אנקדוטות שהן עצמן אינן אנציקלופדיות ואינן מהוות מקור אנציקלופדי, אבל יש בהן כדי להבהיר את התוכן האנציקלופדי. את נשוא הערך. אני מאד אוהב את הצורה הזו.
• לגבי הסוגריים: בדקתי כעת שוב ודומני שאפשר לחלק אותם כך: א. יש מעט (ראיתי עכשיו אחד) כאלה שניתן לוותר עליהם ועל תוכנם. ב. יש כאלה שאמורים להופיע כך ורק כך. ג. יש רבים שיכלו להופיע לחילופין כהערת שוליים, אבל בשל קוצר התוכן נשארו בתוך הטקסט בסוגריים. עניין של טעם. לטעמי האישי, בערך וירטואלי שבו הערות השוליים נקראות ברפרוף על המספר המפנה, להבדיל מספר מכורך בו אתה רץ לסוף הספר, ניתן להוריד את מרביתם להערת שוליים. ביקורת - שיחה 21:52, 28 במאי 2015 (IDT)

• אז אפשר להציע שמבנה הערך יהיה:

1. "תולדות ההוצאה", עם הפרקים: "הקמת ההוצאה וחנות הספרים" (עם מידע ביוגרפי מתאים ומידע על ההקמה) --> "העשור הראשון" --> שנות ה-20 וכו'
2. "מקומה של ההוצאה בעולם הספרות היידית" (ושם להכניס את המידע מ"אחרית דבר", וגם קצת על הסצנה שבה פעלה)
3. "פרסומים", עם רשימה יותר מצומצמת של ספרים וכתבים, כמו שיש ביבליוגרפיה של סופר או פילמוגרפיה של שחקן או מפיק

• לגבי רשימת הפרסומים, השאלה היא כיצד תגזור גזרה שווה לגבי הוצאות ספרים אחרות, אפילו בנות ימינו (כנרת זמורה-ביתן דביר, מודן הוצאה לאור ואחרות)? אגב, כנ"ל לגבי הביוגרפיה. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • י"ג בסיוון ה'תשע"ה • 22:21, 30 במאי 2015 (IDT)

לגבי רשימת הפרסומים של הוצאות בנות זמננו: אנחנו בדרך כלל מסתמכים על קטלוג הספרייה הלאומית, כך שניתן לקשר באמצעות {{הספרייה הלאומית}}, וספרים שאינן מופיעים במאגרי מידע, נקשר אליהם מכאן. כך אנחנו עושים גם לגבי מאמרים של מחבר, מציינים רק את החשובים ביותר, ומקשרים לרמב"י עבור כל השאר. אם יש מאמר נדיר שאינו מופיע ברמב"י וכדומה, מביאים גם אותו. בהוצאות שרוב הכותרים שלהם אינם בספרייה הלאומית כמו במקרה דנן, זה לא רעיון מספק. ביקורת - שיחה 22:28, 30 במאי 2015 (IDT)