שיחה:בועז אפלבאום
הוספת נושאתוכן הערך ופרטיו בסימן שאלה?[עריכת קוד מקור]
הנוסח הקיים של הערך על בועז אפלבאום מלא הערות "דרוש מקור". מסתבר - בייחוד אחרי הראיונות הזהים ב-90% בתוכנם, שאפלבאום "העניק" לאחרונה (וגם בעבר) לעיתונות המודפסת ולאתרי אינטרנט שונים - שהמקור האחד והיחידי כמעט לכל פרט בערך הוא אפלבאום בעצמו... מצד שני, בדיקה במרחב האינטרנטי תעלה, למשל, שאפלבאום עמד למשפט על מיפגש לשון ושפתיים עם שפתי מלצרית בבית קפה, בניגוד לרצונה (ונדון לעבודות שירות). בערך הזה, כמו בראיונות שלו, אין לכך רמז, ואם מישהו ניסה לכלול את העובדות הללו - העדכון נמחק מיד. מצד שני, הערך מציין שאפלבאום "נודע" בהתנגדותו למדיניות ההתיישבות בשטחים של מפלגת העבודה בראשית שנות השבעים. בראיונות שלו הוא עוד מציב ב"צניעות" את עצמו ליד (וגם לפני) לובה אליאב. בערך שלפנינו אליאב "נעלם" ואפלבאום "נודע" (לבדו), בעוד שכל מי שבקי בהיסטוריה של ישראל יודע, שאליאב היה זמן רב הראשון והיחיד במפלגת העבודה, שיצא נגד ממשלת גולדה מאיר בעניין זה. עוד קובע הערך (בעקבות הריאיונות עם אפלבאום) שאפלבאום יזם את ביטול הצנזורה על מחזות ב-1984. ובכן, החוק על מחזות בוטל רק ב-1990, ומאחורי היוזמה והפעילות עמדו אבנר שלו ויצחק נבון בזמן כהונתו של נבון כשר החינוך. ובכלל, איש מבין השמות הנזכרים הן בערך הוויקיפדיה והן בצרור האוטוביוגרפיות שלו איננו בחיים... נדמה לי שהעורכים צריכים לשים לב למכלול העובדות ולשקול את מקומו וערכו של הערך במתכונתו זו.85.64.60.11 16:04, 14 בפברואר 2022 (IST)
- הוספתי לערך את עניין הנשיקה. הוספתי גם אסמכתאות אחדות. דוד שי - שיחה 19:22, 14 בפברואר 2022 (IST)
- לעניות דעתי, הבעיה עם הערך הזה כלשונו היא דווקא בקביעות שאין להן אסמכתאות או שהן אפילו מנוגדות לעובדות ממוסמכות; וכן, בקביעות שהן לפחות שנויות במחלוקת. למשל, הקביעה ש'מסמך גלילי' וה'התורה שבעל-פה' של משה דיין – "בלמו כל סיכוי להסדר עם מצרים, בעידן הנשיא אנואר סאדאת.". זהו ציטוט מראיונות אפלבאום וזאת טענתו, אבל קודם כל, המציאות היא שהסכמי קמפ דיוויד נחתמו פחות משש שנים מאז התקבל מסמך גלילי במוסדות העבודה. ושנית, פרופ' יואב גלבר מביא בספרו החדש "רהב" פרטי שיחה ממוסמכת לפני מלחמת יום כיפור בין אבן לקיסינג'ר, שבה אבן מביע זלזול בהשפעתו של מסמך גלילי על המציאות ועל מערכת יחסי ישראל-מצרים, וקיסינג'ר מצוטט כמי שאמר, שהוא מסכים עם אבן אבל גורס שהמסמך יביא נזק לישראל במקומות אחרים (הכוונה לנזק מדיני בעולם). ובכלל, מסמך גלילי היה הצעה למצע לקראת בחירות 1973, אבל בדיוני מצע רשימת "המערך" בין העבודה לבין מפ"ם, ההתנגדות החריפה של מפ"ם הקהתה ואף מסמסה ביטויים שהתנגדה להם. בכל מקרה, אלו הם דבריו של אפלבאום, וממש לא עובדה. גם הטענה כאילו גיבלי הודה בפני אפלבאום שהוא, גיבלי, נתן את "ההוראה" בפרשת "העסק הביש", אין לה על מה לסמוך, אחרי שגיבלי הלך לעולמו. ובכלל, במקום אחר, באחד הראיונות, אפלבאום גורס שגיבלי טען, שדיין הוא זה שנתן את ההוראה.
- וכל אלה הן רק דוגמאות.85.64.60.11 01:13, 15 בפברואר 2022 (IST)
- אני רואה חובה לעצמי לתת דוגמה נוספת, כבר מהפתיח לערך: כתוב שם שאפלבאום שימש יועץ כלכלי לשר "התעשייה, המסחר והפיתוח" חיים בר-לב. אז כך - בר-לב היה כחמש שנים שר המסחר והתעשייה (ולא כפי שכתוב בערך; 3 חודשים הוא היה שר הפיתוח במקום גבתי שהתפטר, עד שיצחק רבין ביטל את המשרד והתפקיד); בר-לב שימש בתפקיד זה בשנים 72-77; אלא שב-1972 היה אפלבאום בוגר טרי של לימודי היסטוריה ומדע המדינה (לפי עדותו), ללא שמץ של השכלה כלכלית או ניסיון כלכלי משמעותי; אז איך הוא שימש יועץ כלכלי לבר-לב (יועץ שר המסחר והתעשייה מ-1977 היה שמוליק בן טובים, בעל תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במינהל עסקים ובוגר קורס לנספחים מסחריים.)? איך אפשר למצוא מקור לדבר שלא היה ולא נברא? כאמור - זוהי רק דוגמה אחת לפרטים רבים שממלאים את הערך הזה.85.64.60.11 10:53, 16 בפברואר 2022 (IST)
- הסרתי את המשפט משום שאין לו תמיכה בגוף הערך. עם זאת, מהמשפט שמופיע בערך, עם אסמכתא, "בדצמבר 1976 מונה לממונה על עידוד הסרט הישראלי במשרד התעשייה", ניתן ללמוד שאכן עבד במשרד התעשייה בתקופתו של בר-לב. דוד שי - שיחה 11:26, 16 בפברואר 2022 (IST)
- וכעת מצאתי שבאוגוסט 1974 מונה לעוזר לשר בר-לב. דוד שי - שיחה 14:40, 16 בפברואר 2022 (IST)
- אכן, הוא היה עוזר השר (ועובד זוטר בדרגתו), אבל לא יועץ כלכלי. ישנו הבדל מהותי בין יועץ כלכלי לבין "עוזר" או "ממונה על עידוד הסרט הישראלי". יועץ כלכלי של שר כלכלי חייב להיות מקצוען בתחום ו/או בעל ניסיון כלכלי ממשי!"85.64.60.11 15:26, 16 בפברואר 2022 (IST)
- דוד שי עשה מאמץ ניכר לבדוק מקורות של פרטים וקביעות הנזכרים בערך. עדיין ישנם הרבה שכאלה, שנראה שלוקטו ואף צוטטו מראיונות של אפלבאום, שמרכה להכתיר את עצמו בכתרים בעת האחרונה. למשל, בקטע מהערך שלהלן: "בתפקידו זה יזם אפלבאום מהלכים מגוונים, שנועדו למתג את הממשלה – כאורגן יצירתי-אקטיביסטי של רפורמות וחידושים.[דרוש מקור] בין הנושאים שזכו לדחיפה ושינוי: הקמת הוועדה לבחינת מעמד הסופר בישראל, מהפך בפעילות קרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול לפרסי יצירה, הגדלת הכנסות הסופרים מהשאלת יצירותיהם בספריות, דאגה לאלמנות הסופרים והמשוררים שנקלעו לתנאי עוני, ייסוד קרן לתרגומי ספרות עברית לשפות לעז והענקת מעמד של פרויקט ממלכתי למוסד 'גנזים'. בדקתי לדוגמה את שני הפרטים האחרונים - "ייסוד קרן לתרגומי ספרות עברית" ו"מעמד של פרויקט ממלכתי ל[מוסד גנזים]." למוסד גנזים ישנו ערך בוויקיפדיה. אלא שמעולם לא היה "פרויקט ממלכתי". היום הוא אגף ב[ספריית בית אריאלה], שהיא הספרייה העירונית הציבורית הגדולה בתל-אביב. אשר ל"ייסוד קרן לתרגומי ספרות עברית" - [המכון לתרגום ספרות עברית] נוסד ב-1961. ב-1986 הוא הפך לעמותה הנתמכת כיום על ידי משרד התרבות והספורט. הקרן לתרגום ספרות עברית היא קרן נבדלת, שניזומה על ידי לימור לבנת ב-2010 ומירי רגב יזמה את תקצובה המחודש. איפה פה היזם בועז אפלבאום ו"מיתוג הממשלה" כ"אורגן יצירתי-אקטיביסטי של רפורמות וחידושים"?85.64.60.11 16:01, 7 במרץ 2022 (IST)
- גם הפיסקה שלהלן נקראת כמו מעשייה: "במקביל למאמצי ראש-הממשלה פרס לבנות מסלול הידברות עם המלך חוסיין, מאמצים שהביאו לאחר מכן לחתימת הסכם לונדון, יזם אפלבאום[דרוש מקור] ערוץ קשר עם מועמר קדאפי, באמצעות דום מינטוף, ראש-הממשלה היהודי של מלטה, וחברו הקרוב של השליט הלובי. המהלך נקטע בידי קדאפי, לאחר שהפך לבעל מניות בקונצרן הרכב האיטלקי 'פיאט' ופעל לטרפד את יוזמתו של פרס, לייצר בישראל 'פיאט' כחול-לבן[דרוש מקור]." אבל -
- דוד שי עשה מאמץ ניכר לבדוק מקורות של פרטים וקביעות הנזכרים בערך. עדיין ישנם הרבה שכאלה, שנראה שלוקטו ואף צוטטו מראיונות של אפלבאום, שמרכה להכתיר את עצמו בכתרים בעת האחרונה. למשל, בקטע מהערך שלהלן: "בתפקידו זה יזם אפלבאום מהלכים מגוונים, שנועדו למתג את הממשלה – כאורגן יצירתי-אקטיביסטי של רפורמות וחידושים.[דרוש מקור] בין הנושאים שזכו לדחיפה ושינוי: הקמת הוועדה לבחינת מעמד הסופר בישראל, מהפך בפעילות קרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול לפרסי יצירה, הגדלת הכנסות הסופרים מהשאלת יצירותיהם בספריות, דאגה לאלמנות הסופרים והמשוררים שנקלעו לתנאי עוני, ייסוד קרן לתרגומי ספרות עברית לשפות לעז והענקת מעמד של פרויקט ממלכתי למוסד 'גנזים'. בדקתי לדוגמה את שני הפרטים האחרונים - "ייסוד קרן לתרגומי ספרות עברית" ו"מעמד של פרויקט ממלכתי ל[מוסד גנזים]." למוסד גנזים ישנו ערך בוויקיפדיה. אלא שמעולם לא היה "פרויקט ממלכתי". היום הוא אגף ב[ספריית בית אריאלה], שהיא הספרייה העירונית הציבורית הגדולה בתל-אביב. אשר ל"ייסוד קרן לתרגומי ספרות עברית" - [המכון לתרגום ספרות עברית] נוסד ב-1961. ב-1986 הוא הפך לעמותה הנתמכת כיום על ידי משרד התרבות והספורט. הקרן לתרגום ספרות עברית היא קרן נבדלת, שניזומה על ידי לימור לבנת ב-2010 ומירי רגב יזמה את תקצובה המחודש. איפה פה היזם בועז אפלבאום ו"מיתוג הממשלה" כ"אורגן יצירתי-אקטיביסטי של רפורמות וחידושים"?85.64.60.11 16:01, 7 במרץ 2022 (IST)
- אכן, הוא היה עוזר השר (ועובד זוטר בדרגתו), אבל לא יועץ כלכלי. ישנו הבדל מהותי בין יועץ כלכלי לבין "עוזר" או "ממונה על עידוד הסרט הישראלי". יועץ כלכלי של שר כלכלי חייב להיות מקצוען בתחום ו/או בעל ניסיון כלכלי ממשי!"85.64.60.11 15:26, 16 בפברואר 2022 (IST)
- וכעת מצאתי שבאוגוסט 1974 מונה לעוזר לשר בר-לב. דוד שי - שיחה 14:40, 16 בפברואר 2022 (IST)
- הסרתי את המשפט משום שאין לו תמיכה בגוף הערך. עם זאת, מהמשפט שמופיע בערך, עם אסמכתא, "בדצמבר 1976 מונה לממונה על עידוד הסרט הישראלי במשרד התעשייה", ניתן ללמוד שאכן עבד במשרד התעשייה בתקופתו של בר-לב. דוד שי - שיחה 11:26, 16 בפברואר 2022 (IST)
- אני רואה חובה לעצמי לתת דוגמה נוספת, כבר מהפתיח לערך: כתוב שם שאפלבאום שימש יועץ כלכלי לשר "התעשייה, המסחר והפיתוח" חיים בר-לב. אז כך - בר-לב היה כחמש שנים שר המסחר והתעשייה (ולא כפי שכתוב בערך; 3 חודשים הוא היה שר הפיתוח במקום גבתי שהתפטר, עד שיצחק רבין ביטל את המשרד והתפקיד); בר-לב שימש בתפקיד זה בשנים 72-77; אלא שב-1972 היה אפלבאום בוגר טרי של לימודי היסטוריה ומדע המדינה (לפי עדותו), ללא שמץ של השכלה כלכלית או ניסיון כלכלי משמעותי; אז איך הוא שימש יועץ כלכלי לבר-לב (יועץ שר המסחר והתעשייה מ-1977 היה שמוליק בן טובים, בעל תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במינהל עסקים ובוגר קורס לנספחים מסחריים.)? איך אפשר למצוא מקור לדבר שלא היה ולא נברא? כאמור - זוהי רק דוגמה אחת לפרטים רבים שממלאים את הערך הזה.85.64.60.11 10:53, 16 בפברואר 2022 (IST)
1. דום מינטוף הוטבל לנצרות עם היוולדו. ככל הידוע, הוריו לא היו יהודים. 2. דום מינטוף חדל להיות ראש ממשלה בדצמבר 1984. פרס התמנה לראש הממשלה בספטמבר 1984. אומנם מינטוף ניסה באחרית כהונתו לקשור קשרים תמוהים דווקא עם מנהיגי דיקטטורות כמו סין הקומוניסטית, צפון קוריאה ולוב. מזה להסיק שהיה "חברו הקרוב של קדאפי"? 3. לפרס כראש ממשלה לא הייתה ב-1984 יוזמה מעשית ליצור פיאט כחול לבן, בייחוד לא בתחילת כהונתו, בשכלכלת ישראל הייתה חסרת יציבות כלכלית ומסווגת בתחתית הסיווגים הכלכליים הבילאומיים. 4. קדאפי אכן רכש ומכר מניות ברחבי אירופה, באמצעות קרנות הון לוביות, וכך גם מניות של פיאט. פיאט היה קונצרן ענק, שגדל והתרחב מאוד משנות השישים של המאה ה-20. קדאפי פיזר את המיליארדים שלו לא רק במניות פיאט אלא ברחבי העולם, כולל בגולדמן זאקס, הבנק היהודי הגדול בארה"ב. לא נראה ש"יהדותו" של הבנק הפריעה לו. לכן, נראה שהסיפור על "טרפוד" יוזמה של פרס בסוף 1984 על ידי קדאפי הוא פרי הרהורי ליבו של מישהו. כמו כן, הדרישות למקורות בפיסקה זו לא נענו, ונראה שדינה של הפיסקה להימחק, כמו משפטים ופיסקאות דימיוניים אחרים בערך הזה.176.230.62.77 16:10, 24 במאי 2022 (IDT)
- הסרתי. דוד שי - שיחה 19:37, 24 במאי 2022 (IDT)
- עוד פיסקה הזויה שצריך לטפל בה: "מלבד זאת עסק אפלבאום בקידומם של פרויקטים תעשייתיים מחו"ל ובהחדרתם לישראל ובהם: היוזמה לנמל-הצף בעזה (בתיאום עם ראש-הממשלה יצחק רבין), מול אש"ף-תוניס ובסיוע קונצרן ההנדסה ההולנדי Ballast Nedam, שבבעלות משפחת המלוכה הסעודית. פעילויות עסקיות נוספות: החדרה לישראל של תאגיד המחזור הבריטי Ettwoods[דרוש מקור] ושילוב מערכות הסינון בטנקי 'מרכבה' משל היצרן האמריקני המוביל בעולם Pall Corp[דרוש מקור]." 1. הפיסקה מדברת על "קידומם של פרויקטים תעשייתיים מחו"ל והחדרתם לישראל. לא ידוע לי על פרויקט תעשייתי של "נמל צף" ש"הוחדר לישראל" וגם לא על נמל כלשהו ש"הוחדר לישראל" "בתיאום עם יצחק רבין". רעיון הנמל הצף עלה בפגישות הראשונות של "אוסלו" ב-1992 והוא נכלל בהסכם אוסלו הראשון 1993. ב-1995 הוא נכלל בהסכם השני. קונצרן Ballast Nedam לא "חדר" לישראל מעולם. הוא חתם על הסכם אך ורק עם הפלסטינאים ב-1998 ונסוג ממנו לאחר זמן לא רב אחרי שצה"ל פגע בתשתיות נמל עזה. 2. בישראל נרשמה ב-1993 חברה פרטית בשם Ettwoods Israel, אבל היא נמחקה ממירשם החברות אחרי הסתבכויות פיננסיות (ככל המסתבר מהמירשם) ולא נראה לפי המירשם שעסקה במיחזור. 3. הדרישות למקור ובהן זו שמתייחסת "להחדרת" מערכת סינון של Pall לטנק המרכבה נותרו ללא מענה.176.230.62.77 17:33, 29 במאי 2022 (IDT)