שיחה:יצחק ידידיה פרנקל
הוספת נושאמה הניע את ר' פרנקל לעלות לארץ ישארל?[עריכת קוד מקור]
כתוב בערך שר' פרנקל החליט לעלות ארצה עקב שנקלע למעשה אנטישמיות מצידם של שני פולנים. בעתון ישע שלנו מאלול משס"ז (גליון 60) מצוטט הסבר אחר מדברי ר' פרנקל עצמו (בלי לציין את מקור). אחרי שהוא קרא את המילים 'השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל ' בליל הסדר, אמר הרב: חזרתי בהתלהבות קודש על המילים המעוררות הללו ובפנייה על המסובין אמרתי בהתרגשות: למה אנו מחכים בהגשמת המשאלה הזו? וכי לא בנו וברצוננו תלוי הדבר להיות בראץ ישראל? השאלה לא הרפתה ממני לאורך כל ה'סדר'. ויתירה מזו כל אותו ליל שימורים לא עצמתי עין ומוחי עבד על ניסוח המכתב שאפנה אל המשרד הארץ ישראךי בוורשה שבידו היה המפתח לאישור הסרטיפיקט לארץ ישראל. הרעיון נשמע בתנאים של אז נואל ונוןעז כמו 'על מנת שתעלה לרקיע' .--פלוני אלמוני - שיחה 12:52, 2 באוקטובר 2008 (IDT)
בנו של הרב פרנקל הרב אריה נפטר בשנת תשמה 1985 ד כסלו 93.173.185.165 18:35, 14 בפברואר 2013 (IST)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.hebrewbooks.org/j324
- In יצחק ידידיה פרנקל on 2011-11-23 00:11:42, 404 Not Found
- In יצחק ידידיה פרנקל on 2011-11-28 00:18:48, 404 Not Found
- In יצחק ידידיה פרנקל on 2013-05-04 08:08:11, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 11:08, 4 במאי 2013 (IDT)
משוב מ-7 בספטמבר 2017[עריכת קוד מקור]
אביו הרב אהרן היה תלמידו של הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב ונסמך להוראה על ידי הרב שמשון אורנשטיין מאוזרקוב. הרב עקיבא אשר גוטפריד הר"מ בלונטשיץ היה תלמידו של האבני נזר מסוכטשוב. הרב פרנקל שימש בריפין כמורה הוראה ולא כרב העיר. לאחר בואו לארץ ישראל בשבט תרצ"ה התגורר תקופה קצרה בחיפה ואחר כך בירושלים. נראה כי הוא הגיע לתל אביב לאחר פטירתו של רב העיר הרב שלמה אהרונסון באדר ב' תרצ"ה וזאת עקב העובדה שהוא לא נפגש עימו מעולם. הרב פרנקל מופיע כגורם מרכזי בסרטון של חברת ההפקות CRITICPAST מינואר 1945 (באתר החברה) בו הוא נראה לצידו של הרב הראשי לתל אביב הרב משה אביגדור עמיאל. חמיו רבי חיים אלעזר בראנד היה מחסידי סקרנביץ בעיירה קרנוז'ה הסמוכה לגומבין. חידושי תורה נוספים של הרב נדפסו בספר הזכרון שיצא לאור על ידי מכון ירושלים.