שיחה:מודל הנבחרת

גילוי נאות

גילוי נאות, עריכה בתשלום: כתיבת ערך זה או עריכתו נעשתה תמורת תשלום ! יש לספק את זהות מזמין העריכה בפרמטר |מ=. (מדיניות | הבהרות) משתמש:אמרי אביטן - אמרי אביטן 11:29, 11 במרץ 2017 (IST)

אמרי אביטן, אפשר לשאול על ידי מי בוצע התשלום? יוניון ג'ק - שיחה 14:24, 11 במרץ 2017 (IST)

יוניון ג'ק זה לא שאני מקבל שכר עבור הערך, אך משום שאני עובד עם ארגון "ערי חינוך", הרגשתי צורך לפנים משורת הדין, להצביע על הקשר התועלתי שיש לי עם הארגון ועם תכניו. אמרי אביטן 08:50, 13 במרץ 2017 (IST) ―אמרי אביטן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבהרת חשיבות אנציקלופדית

על פי דף מדיניות זה:

"ויקיפדיה איננה מקום לפרסום מחקר ראשוני – אם ערכתם מחקר ראשוני בנושא כלשהו, פרסמו את תוצאותיכם בכתבי-עת רגילים שיש בהם ביקורת-עמיתים. ויקיפדיה תדווח על עבודתכם לאחר שזו תיהפך לחלק מהידע האנושי המקובל. עם זאת, מובן שאינכם חייבים להביא את כל המידע על ערכים מכתבי-עת עם ביקורת-עמיתים. יש להקפיד על איכותם של המקורות".

לעניות דעתי, ערך זה עונה על הגדרה זו של "מחקר ראשוני", התוכן המופיע בו איננו חלק מהידע האנושי המקובל והמקורות המצוטטים בערך אינם איכותיים דיים. יוניון ג'ק - שיחה 12:38, 11 במרץ 2017 (IST)

מתייג את אמרי אביטן, Chenspec‏, Tshuva‏, Nizzan Cohen‏, esh77‏, אבנר, biegel‏, SigTif‏, Alon112‏, SocialTechWorker‏, בעלי הידע בחינוך, על מנת שיחוו את דעתם בנושא. יוניון ג'ק - שיחה 12:39, 11 במרץ 2017 (IST)

לא מכירה את המודל, אבל הרבה מהמקורות קשורים לקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים MOOC וברמה הפדגוגית זה מאוד מזכיר למידת עמיתים, למידת חקר וערכים אחרים שכבר קיימים בנושא של טכנולוגיה ולמידה. הייתי רוצה לדעת מה הייחודיות של מודל הנבחרת ביחס לקיים בתחום? Chenspec - שיחה 15:37, 11 במרץ 2017 (IST)

מדובר במודל שהוא חלק מערי חינוך ועל כן אינני חושב שיש מקום לערך נפרד. אני מציע לאחד ביניהם, חבל שהערך ימחק מכיוון שנעשתה עבודה נאה ואין זה מחקר מקורי. אבנר - שיחה 20:00, 11 במרץ 2017 (IST)

אבנר, לא "מחקר מקורי", אלא "מחקר ראשוני". לא אותו הדבר. יוניון ג'ק - שיחה 03:53, 12 במרץ 2017 (IST)

סליחה, התבלבלתי. בכל מקרה לדעתי המקורות איכותיים דיים בתחומם. אבנר - שיחה 10:54, 12 במרץ 2017 (IST)

שלום לכולם, אני עונה כאן על כמה שאלות

1. ההבדל המהותי בין למידת עמיתים למודל הנבחרת הוא הקשר בין שני העקרונות: מטרה משותפת ולומד מלמד. פרקטיקות רבות של למידה שיתופית לא עובדות במקומות רבים בגלל שאין מוטיבציה לאחד ללמד את האחר. כשיש מטרה משותפת שהכל מחוייבים אליה, יש לפרט אינטרס שהאחר יצליח. זה החידוש המרכזי.
2. הבדל נוסף בין מודל הנבחרת ללמידה שיתופית, ניתן למצוא ברקע התיאורטי הכולל עקרונות רעיוניים כמו "חינוך 2.0" ו- "המעבר מפירמידה לרשת".
3. מודל הנבחרת איננו חלק מ"ערי חינוך". ראשית, ישנם מורים המפעילים את מודל הנבחרת מבלי שום הדרכה, או קשר לעיר, שנית המשרד מפעיל את המודל כרצונו, בכיתות מתמטיקה או מדעים שוב מבלי קשר לרעיון "ערי חינוך". אמנם בערי חינוך התחיל המודל, אך בגלל שהמודל מתפתח בקוד פתוח (ראו ויקי-נבחרת) יש המון פיתוחים שהתרחקו מערי חינוך. לדוג', מודל ראשי קבוצות (מזכרת בתיה), כיתות גוונים (גאון הירדן), מיני מורים (נורדאו,נתניה), מודל בר אילן (אולפנית בר-אילן נתניה) ועוד ועוד..
4. מודל הנבחרת הוא אחד מתוכניות הדגל שמשרד החינוך מוביל, ולכן המודל באותה מידה "שייך" למשרד החינוך.
5. מסכים עם אבנר שערך זה, אינו זה מחקר ראשוני.

אשמח לענות על שאלות נוספות אמרי אביטן 08:29, 13 במרץ 2017 (IST) ―אמרי אביטן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השתכנעתי בחשיבות לערך עצמאי (אבל אינני בעל זכות הצבעה כרגע). אבנר - שיחה 09:32, 13 במרץ 2017 (IST)

אם כך, אם הבנתי נכון, "מודל הנבחרת" איננה מתודולוגיה פדגוגית-חברתית נפוצה, המוכרת ומיושמת ברחבי העולם, אלא תוכנית עבודה של משרד החינוך הישראלי, שמיושמת כרגע במספר מצומצם של בתי-ספר בארץ. יוניון ג'ק - שיחה 11:49, 13 במרץ 2017 (IST)

תוכנית עבודה או מתודולוגיה פדגוגית - המודל בן 5 שנים, צעיר במונחי "מודל פדגודי", על פי נתוני המשרד מיושם בלמעלה מ- 1000 כיתות בישראל דרך המשרד. מספר הכיתות שפועלות על פי המודל מחוץ לתוכנית מספר החינוך אינו ידוע, אך ניתן לזהות עשרות רבות של בתי ספר. מחוץ לישראל, המודל פועל במקסיקו, בולגריה, ספרד ועוד ארצות נוספות, שוב אין מידע מסודר ומתוקף לגבי השימוש במודל מחוץ לגבולות ישראל ולכן לא רשמתי זאת בתוך הערך. ויקי נבחרות לא מעיד על מספר המשתמשים במודל אלא רק על אלו שיזמו ותיעדו בויקי את העבודה שלהם, תחשבו כמה אחוז מהמשתמשים בוויקיפדיה באמת עורכים בה. לגבי תוכנית עבודה - למשרד החינוך מפעיל עשרות אם לא מאות תוכניות שונות, בהקפים כאלו ואחרים, ולכן אני לא בטוח שלמשרד יש תוכנית עבודה סדורה לשילוב מודל הנבחרת בלמידה, מעבר לכך המודל פתוח באופן קיצוני, מלבד שני העקרונות (מטרה משותפת ולומד מלמד), המורה בכיתה מוצא את הדרך שלו ליישם את הלמידה על פי המודל ולכן יש שוני גדול ביישומים השונים וטוב שכך. אמרי אביטן - שיחה אמרי אביטן 10:37, 15 במרץ 2017 (IST)

בישראל יש כ-2.13 מיליון תלמידים, וכ-28 תלמידים בכיתה, כלומר כ-76 אלף כיתות, כלומר המודל הנ"ל מיושם בקצת יותר מ-1% מהכיתות / התלמידים בישראל (אם נחשב את היקף ההצלחה של התוכנית הזו בעולם כולו - ניתן רק לשער שנקבל אחוז נמוך בהרבה יותר). צר לי, אך אני מתקשה להבין מהי חשיבותו האנציקלופדית של הערך הזה, לאור נתונים אלו. יוניון ג'ק - שיחה 21:08, 15 במרץ 2017 (IST)

1%-2%, זה המון. 1000 כיתות (מינימום), 28,000, עשרות אלפי תלמידים! זה המון! מעבר לכך שאכן מדובר בתופעה לא קטנה, החשיבות של מודל הנבחרת ויישומו בכיתות הוא לא רק ברמה הכמותית אלא באיכותית. זהו שינוי פארדיגמה משמעותי. בלמידה מסורתית, המורה היה מעביר את הידע, "מלמד", מודל הנבחרת מבקש לשבור את יחסי הכוחות בכיתה, להפוך את כל המשתתפים בלמידה לשווים בכוחם, ושונים בחוזקותיהם, רואים את הפרט, הכיתה המסורתית, שעדיין קיימת ברוב בתי הספר, היא מוסד מדכא, המורה עומד מול עשרות תלמידים ומלמד את כולם אותו הדבר, ממש מכשיר אותם לעולם התעשייתי. מודל הנבחרת מכין אותם לעתיד דרך מיומנויות של עבודת צוות, לומד עצמאי, ויוצרי ידע. התלמידים לוקחים אחריות על הלמידה, ובכך יש מעבר לבשורה גם מהפכה של ממש. ולכן אני חושב שיש חשיבות אינציקלופדית לערך. אמרי אביטן - שיחה אמרי אביטן 08:57, 16 במרץ 2017 (IST)

גם אם כל דבריך נכונים ומדוייקים, שמודל הנבחרת מכין את התלמידים לעתיד וכיוצ"ב, ובאמת שאין לי שום סיבה לפקפק בנכונות או בדיוק של הדברים, זה עדיין לא מבהיר את החשיבות האנציקלופדית של הערך הזה. ולדעתי זה נובע מכך שאין ביננו תמימות דעים מהי בכלל "חשיבות אנציקלופדית". יוניון ג'ק - שיחה 09:19, 16 במרץ 2017 (IST)