שיחה:מיקרוסופט/ארכיון 1

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוד שי, כידוע לך, את הערך מיקרוסופט בהגייתו זו פתחתי אני. גם לי ידוע שכך נקראת החברה בעברית. בסופו של דבר הועבר הערך ממייקרוסופט לכאן בחזרה. אני זקוק לתשובה לגבי הוראות הכתיבה והאיות במקרים שכאלה ראה סאן מייקרוסיסטמס. תודה. בן הטבע 12:08, 26 אוק' 2003 (UTC)

בלי קשר לכללי האיות של ויקיפדיה, ברגע שמדובר בשם של אדם, בשם של חברה או בשם של ארגון, עלינו לכבד את אותו גוף, ולכתוב את שמו כפי שהוא כותב אותו. לכן העדפתי את האיות "מיקרוסופט". באתר הסניף הישראלי של סאן מיקרוסיסטמס תוכל לראות שכך הם מאייתים את שמם, וגם במקרה זה, לדעתי, רצונם - כבודם, ועלינו לכבד אותו. דוד שי 12:34, 26 אוק' 2003 (UTC)

המשפט: "מיקרוסופט לא רק ששינתה את פני עולם המחשבים, אלא אף יצרה מהפיכה של ממש בחייו של האדם מבחינה טכנולוגית, תרבותית וחברתית. מבחינה היסטורית מדובר בגוף ששינה לחלוטין את אורחות החיים כפי שמעטים השכילו לעשות במהלך הדורות."

אינו טענה מוסכמת עובדתית אלא פרשנות סובייקטיבית הנמצאת במחלוקת. אין מחלוקת על כך שלמיקרוסופט יש השפעה ניכרת על עולם המחשבים, אבל הטענה ש"מדובר בגוף ששינה לחלוטין את אורכות החיים" וגו' היא טענה מוגזמת ביותר, בפרט כאשר כל החידושים הטכנולוגיים בהם חברת מיקרוסופט השתמשה היו קיימים בשוק לפניה.

שימו לב גם לכך שלא קיימת טענה בנוסח דומה בגירסה האנגלית של הערך. אני מוחק משפט זה עד שיוחלף במשפט פחות מוטה סובייקטיבית.

סלע

לאחר קריאה נוספת מתברר כי יש בערך זה טעויות עובדתיות והשמטות רבות. אנסה לערוך ולתקן כמה שיותר טעויות אבל אשמח אם גם אחרים יצטרפו. דוגמאות: סטיב באלמר לא היה ממייסדי מיקרוסופט. המוצר הראשון של החברה היה אינטרפטר לשפת בייסיק, והרשימה עוד ארוכה.

אוריל

לצערי, הרבה דברים בנושא זה אינם ידועים לרוב האנשים. לדוגמא, MS-DOS לא פותחה במקור ע"י מיקרוסופט אלא נקנתה מהתכנת המקורי בגרסא מאוד ראשונית ולאחר מכן פותחה על-ידי החברה. היו אופציות אחרות כמו DR-DOS של חברת CALDERA. ניתן לראות מידע בנושא באתר: http://stud3.tuwien.ac.at/~e0225895/drdos/drdos.htm

בנוסף לכך, ישנם כמה צעדים שהחברה ביצעה שהם מאוד לא הוגנים. לדוגמא, קניית כמות ענקית של עותקים של מערכת ההפעלה של קלדרה. התמיכה בעברית למשל, שמיקרוסופט כה מתגאה בה, פותחה למעבד התמלילים וורד על בסיס ובמשותף עם מעבדי התמלילים קיוטקסט ודגש. ההבטחה היתה לתמיכה בהמרת מסמך מסוג אחד של מעבד לשני. דבר שמיקרוסופט הפרה באופיס 97' וכך קברה סופית את מעבדי התמלילים המתחרים. כמו-כן, הניסיון להשתלט על כל חלקה טובה פשוט ע"י הכנסת עוד ועוד אופציות למערכת ההפעלה. כמו באמת הדפדפן אינטרנט אקספלורר אבל לא רק. גם סוגית "נגן המדיה" לחלונות ששולב [דבר העמד בפני פסיקת בית-משפט באירופה שבו חויבה לעת עתה החברה לשלם תשלומי ענק]. לאחרונה, שולבה במערכת חלונות XP תוכנת המסרים המידיים MSN MESSENGER המתחרה ב-ICQ, YAHOO MESSENGER וכו'. נראה כי האינטרס הוא פשוט לשלב כל דבר אפשרי במערכת ההפעלה כדי למנוע מהמשתמש בממוצע לחפש בכלל אופציות אחרות.

מיקרוסופט וחופש[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך ושמחתי לראות שאין השתלחות חסרת רסן בחברה כמו שראיתי בכנסי gnu/linux למניהם. למרות זאת, ציפיתי מקהילה שוחרת חופש להגיד משהו על העובדה שמיקרוסופט באמת מהווה דוגמה לחברה המגבילה את החופש של כולנו.חשבתי להוסיף משהו בעצמי אבל אני לא בטוח שהסגנון שלי ישתלב יפה בעבודה שכבר נעשתה. אולי בעתיד. אורי מוסנזון 16:35, 17 דצמ' 2004 (UTC)


מחיקת תוספת...[עריכת קוד מקור]

רציתי להודיע קודם, ולפתוח לדיון אם הדבר ראוי, את נושא התוספת של "פיתוח טכנולוגיות" לערך. הסיבה היא שלמעשה הכותב מנסה לטעון דבר אחד, אך מאשר את הטענה ההפוכה -- שמיקרוסופט אכן מעתיקה את כל הטכנולוגיות שלה. אנסה לפרט סעיף אחר סעיף ר' סמך בסוף):

  • פיתוח ויזואלי באמצעות VB: לא המצאה של מיקרוסופט. למעשה, זה שילוב די מצ'וקמק שביצע אלן קופר במוצר בשם "טריפוד" שנוצר כחיקוי ל-MacBasic ו"היפרקרד"
  • מערכת הפעלה רב לשונית ישר מהקופסה.: לא רעיון של מיקרוסופט ולמעשה, גם לא מימוש שלה. הרעיון יושם על המק כבר במערכת ההפעלה 7 בשנת 1991.
  • טכנולוגית OLE לתקשור הדדי בין תוכנות שונות.: או CORBA. לא רעיון או מודל מקורי של מיקרוסופט.
  • טכנולוגית DLL לפיצול התוכנה לקבצים שונים., פיתוח תכנות אובייקטים במסדי נתונים., כתיבת ספריית קוד גרפי לעיבוד תלת מימד וקול.: כל זה הוא למעשה OOP. בוודאי שלא רעיון של מיקרוסופט.
  • צירוף שפת תכנות לתוכנה ישומית.ֿ וכן הפיכת שפת תכנות אחת לשפה גלובלית.: אני מנחש שהכוונה ל-VBA. עשר שנים קודם קראו לזה AppleScript ו-AppleEvents.
  • פיתוח שפה משולבת C#: לא קראו לזה ג'אווה קודם? זה פתטי.

http://users.metronet.co.uk/weegee/OOD.htm http://www.johnsmiley.com/visualbasic/vbhistory.htm http://www.igeek.com/articles/History/VisualBASIC.txt http://en.wikipedia.org/wiki/DLL

הקטע שנוסף הוא אכן קטע אפולוגטי ובכל הנוגע לחדשנות ברובו שגוי עובדתית. החדשנות שיש בפעולותיה המפורטות של מיקרוסופט היא בעיקר בהבאת חידושים אלה לעולם של משתמשיה, ובתפוצה הרחבה שהעניקה להם. משפט שאני מסכים איתו: "התמיכה בעברית של חברה זו בדפדפני אינטרנט שינתה ללא היכר את עולם האינטרנט העברי, שעד אז, היה ללא תקן ראוי ומקובל, והיה מוגבל ביכולותיו". יש לשכתב את הקטע או לזרוק אותו. דוד שי 14:40, 4 ינו' 2005 (UTC)
רוב הטענות נכונות, אבל לא לגבי ה-COBRA. למרות שאני לא בדיוק חסיד מיקרוספט חייבים להודות שהמימוש הראשון היה שלהם (הרעיון התקיים כמובן עוד קודם). OLE הוצג ראשון ומיד אחר כך (עוד לפני שיצא לשוק) כל שאר החברות התאחדו ויצרו את COBRA. טרול רפאים

ועוד מחיקת תוספת...[עריכת קוד מקור]

הסיפור חוזר על עצמו. התוספת "איפיונים בהתמקדות של מיקרוסופט" שגויה בכל הנקודות העיקריות שלה, גם רעיונית וגם עובדתית:

  • מיקרוסופט אינה "עושה פופולריזציה של טכנולוגיה מגוונת... [שהייתה קיימת קודם] בתחנות עבודה יקרות וייעודיות". למעשה, ההיפך הוא הנכון: אי אפשר למצוא מוצרים של מיקרוסופט המתאימים להגדרה זו. הכותב גם סותר את עצמו משום שתחנות עבודה ייעודיות, כעקרון, מציעות תוכנות גומחה ייעודיות, בעוד שבהמשך נטען שמיקרוסופט "נמלטת משוקי גומחה מקצועיים".
  • מיקרוסופט לא נמלטת משוקי גומחה מקצועיים. היא פשוט לא מצליחה בהם. תוכנות כמו , Digital image pro, money, Publisher או תוכנות תלת-ממד שרכשה פשוט לא הצליחו להפוך לכלים מקצועיים בתחומם.
  • הדוגמה העיקרית המובאת להמנעותה של מיקרוסופט משווקי גומחה מקצועיים לא נכונה. נטען כי כשרכשה מיקרוסופט את ויזיו קיבלה עמה את תוכנת "אינטליקד" המוגדרת כמתחרה של "אוטוקד" אך "העדיפה לגונזה". בפועל, "אינטליקד" פותחה כתוספת קצה נמוך פשוטה יותר ל"אוטוקד" ולא כמתחרה וויזיו הפכה אותה לקוד ברישוי בסוף 1999, עוד לפני שנרכשה על ידי מיקרוסופט.
  • הנקודה שמיקרוסופט יוצרת תוכנות קלות לשימוש עם "ממשק משתמש פשוט ואחיד" בעיתית ביותר, במיוחד כאשר התפישה השלטת היא שההפך הוא הנכון. הטיעון שהפיכת איש שיווק ולא מהנדס מחשבים לראש צוות הפיתוח היא עדות לגישה מוטת-משתמש שנויה במחלוקת קשה. איש שיווק אינו בעל גישה טובה יותר לעניינים של קלות שימוש, רק לעניינים של קלות מכירה. מנסיוני האישי כבעל חברת תוכנה, אלו שני דברים שונים לחלוטין. אורי 09:13, 12 פבר' 2005 (UTC)
יפה אמרת, אך מדוע אינך מתקן את הערך בהתאם? דוד שי 10:46, 12 פבר' 2005 (UTC)
נימוסין טובים. למוסיף הקטע הדבר היה חשוב מספיק כדי להוסיפו והוגן יהיה שאאפשר גם לטעון ששגיתי לפני שאמחק. אורי 21:30, 13 פבר' 2005 (UTC)
לאורי, משונה לי התפיסה שלך, ואפשר להתווכח על הדברים כי הם לא מוחלטים, בוודאי לא באופן שאתה קובע. לעומת הערך על אפל שבו החברה ההיא יוצאת יותר מדי טוב, נראה לי שיש לך נטיה להחמיר עם מיקרוסופט.
  • מיקרוסופט לקחה טכנולוגיות והביאה אותם לשולחן העבודה של משתמשים. לדוגמא טכנולוגיה של בסיסי נתונים גדולים ושרתי SQL הובאו באמצעות אקסס לשולחן העבודה, בזמן שרוב מחוללי הישומים (למשל הישראליים מיכה8, מאג'יק, ויזדום) היו חיות משונות. טכנולוגיה של ספריה גרפית שהפכה לאחר מכן לOpenGL שהיתה קיימת בסיליקון גרפיקס למשל הפכה אצל מיקרוסופט לdirectX והפכה להיות זמינה לקהל נרחב ביותר וכנ"ל בטכנולוגיות רבות.
  • בקשר להמלטות משוקי גומחה, נראה באופן ברור שמיקרוסופט נמנעת מלייצר מוצרים שאין להם פוטנציאל לצריכה המונית. בכל תחום יש לה את היכולות להגיע להתמקצעות אם רצונה בכך. הסימולטורים שלה במירוצי מכונית ובטיסה למשל טובים מאוד. תוכנת האקסס נחשבת לאחד ממחולל הישומים ומסדי הנתונים השולחניים הטובים שקיימים היום. בדוגמא של הPublisher מלכתחילה היא לא ניסתה ליצור מוצר מקצועי שיתחרה על שוק השולחניות אלא מוצר משלים לוורד.
  • אינטיליקאד שהיא תוכנה מצויינת, ניסתה ומנסה (עד ימים אלו) להתחרות באוטוקאד ויש בה כ85%-90% מהיכולות של אוטוקאד, והנקודה העיקרית החלשה בה לעומת אוטוקאד היא שרטוט תלתמימדי שלרוב מהנדסים לא מרבים להשתמש בו. הסיבה העיקרית שהיא לא נכנסה לשוק היא לא חוסר היכולות שלה, אלא הדומיננטיות, המונופול והדורסנות שיש לאוטוקאד בתחום השרטוט.
  • במהלך ההגירה לחלונות מיקרוסופט קבעה תקנים של ממשק משתמש ועשתה סדר בעולם הדוס בו כמעט ולא היו שתי תוכנות שנראו ותפקדו באופן דומה גם בממשק וגם במבנה הקבצים. ההבדלים בין מעבדי התמלילים איינשטין, אלף בית, וורדמיל, קיוטקסט, וורדפרקפט ונוספים הדגימו את חוסר האחידות והסיבוכיות שהיתה קיימת בתוכנות.--אפי ב. 23:00, 13 פבר' 2005 (UTC)
היי, ייתכן (וודאי!) שישנה הטיה מסוימת בדעותי ובכתיבתי (כרגע אני דווקא עצבני על אפל). מזה אין דרך להמנע. השאלה היא האם אני דבק בעובדות והאם התמונה שאני מתאר כוללת את רוב הפרטים הרלוונטיים לערך. לדעתי, אני עומד במבחן כזה.
לעצם העניין, העלית כמה טענות:
  • פופולריזציה של טכנולוגיות: זהו טיעון לגיטימי כשמיקרוסופט ממציאה או יוצרת גרסה פופולרית של מוצר או טכנולוגיה שלא היו קודם. לדוגמה, לגיטימי לטעון זאת ביחס לתקני עברית לוגית באינטרנט. זהו טיעון שלא ניתן לקבלו, לדעתי, כאשר מדובר בגרסה נוספת, בעקבות מוצר אחר, שתחת השם מיקרוסופט זכתה לפופולריות גדולה עוד יותר. לפי מטבע זה, אפשר לטעון שמיקרוסופט היא שהביאה לפופולריזציה של הדפדפן, מעבד התמלילים, גליון הנתונים או תוכנות מסרים מיידיים. ספציפית לגבי OpenGL, הרי שהוא שונה מ-Direct3D ו-DirectX, ולכן לטיעון אין תוקף כלל (ר' http://en.wikipedia.org/wiki/OpenGL ). כמו כן, לגבי שרת SQL ואקסס, מאחר והשרת הזה של מיקרוסופט החל דרכו כגרסה בשם אחר של סייבייס (ר' http://en.wikipedia.org/wiki/Microsoft_SQL_Server) אין מקום לטענה שלך. על אחת כמה וכמה לגבי אקסס.
  • מיקרוסופט נמלטת משווקי גומחה: אני לא יודע עד כמה למיקרוסופט מוטיבציה להמלט משווקי גומחה בהיקף של מאות מליוני דולרים או מיליארדים כמו עיבוד תמונה או עימוד. אדובי, קווארק או מקרומדיה מפיקות מיליארדי דולרים משווקים אלו מדי שנה. העובדה היא שהיא לא הצליחה להגיע להצלחה באף שוק מעבר לשווקים השבויים שלה (פיתוח תוכנה והמשיקים לו או תוכנות משרד -- שניהם שווקים ממונפים לפי טענת הערך). הטיעון ש"אם היא הייתה רוצה היא הייתה יכולה" והטיעון המשתמע (מאחר ואינה עושה, משמע שאינה רוצה) תמוה (במיוחד כשהחיזוק לו הוא תוכנות סימולטור שיוצרו משך השנים על ידי קבלני-משנה). אחד הטיעונים המרכזיים שעולים מן הערך הוא שמיקרוסופט "ממנפת" את שליטתה במערכת ההפעלה לשווקי תוכנה משיקים, אך נכשלת בשווקים שאינם ניתנים למינוף. הטיעון שלך סותר זאת ועליך להביא מסכת עובדתית וטיעונית מעט יותר רחבה (ואז, לשכתב את הערך בהתאם לתפישה השונה הזו). תוספת "איזון" שסותרת את עיקר הדברים בערך אינה יכולה לבוא כאן באופן סתמי -- היא צריכה להתייחס לטיעון העיקרי של הערך.
  • אינטליקד: הטיעון שלך כאן אינו נוגע לליבת טיעונך קודם, לכן אין מקום להמשיך בדיון זה, לדעתי.
  • בקשר לאינטיליקאד אני חוזר על הטיעון הקודם שלי, שהיא הועברה לקוד רישוי פתוח במסגרת הסכם הרכש של ויזיו על ידי מיקרוסופט. אחרת מה ההגיון שחברת תוכנה מוותרת על נכס חשוב סתם כך. [1] סעיף 1 בחדשות הקאד במקורות שהבאת אין שלילה של הדבר. להפך הודעה שהויתור המפתיע היכה בהלם את חסידי התוכנה הזו, שנשארו ללא אבא. הויתור שנעשה סמוך מאוד לקניה ואף תוך כדי מהלכי הקניה של החברה מעיד שיש קשר. גם בהסטוריה של ויזיו כתוב שאף שהרכש עצמו היה בינואר 2000, עוד לפני כן במרץ 1999 חברת ויזיו עברה לסיטאל והיתה התאמה מיקרוסופטית בתוכנה. --אפי ב. 20:01, 15 פבר' 2005 (UTC)
  • "מיקרוסופט קבעה תקנים של ממשק משתמש ועשתה סדר..." -- טענה תמוהה, מאחר ומיקרוסופט סותרת בעצמה, כולל ובמיוחד בגרסה האחרונה של מיקרוסופט אופיס, את הכללים שהיא עצמה כוננה. אני לא יודע גם עד כמה אפשר להעלות טענה ליצירת אחידות בתחום עיבוד התמלילים, למשל, כשהאחידות התבטאה בכך שכל המתחרים התפגרו. זו גם טענה שגויה ככל שנוגעים הדברים לעקביות פנימית בתוך התוכנה. ר' למשל הדרכים השונות (במטאפורות, בממשק, בהתנהגות, בהכנסת פריטים) ליצירת טבלה, לניהול עצמים, וכו'. אותו כנ"ל תקף לגבי ממשק המשתמש של מערכת ההפעלה, שנראה תחת XP כמו גיבוב של חלקים שהועתקו מכל מיני מקורות בלי יד מעצבת אחידה, ועם מראה כללי של מוזיאון תולדות העיצוב הגרפי, עם פריטים בסגנונות שונים החל מחלונות 3.1 ועד מערכת ההפעלה 10 למק. לדעתי אתה מבלבל כאן בין שתי עובדות שונות: העובדה שמיקרוסופט "ניצחה" ולכן התקן שלה בעיצוב ממשק משתמש הוא השליט משום שהמתחרים נעלמו; והטענה שישנה אחידות או סטנדרטיזציה סביב תקן אחיד ועקבי. התקן יכול בהחלט להיות לא עקבי ולא אחיד (וכך המצב בפועל, לדעתי) ועדיין להיות השולט משום ש... נו, הוא השולט. אורי 10:50, 14 פבר' 2005 (UTC)
בקשר לקביעת תקנים אחידים בחלונות, עובדה היא לדעתי שהיום ממשק המשתמש של רוב תוכנות החלונות, של רוב החברות, מפוטושופ ועד אקרובט, נראה דומה הרבה יותר לממשק של תוכנות אופיס בראשיתם למשל, מלממשק של כל תוכנת דוס אחרת, שהיו למעשה ג'ונגל של ממשקי משתמש שונים ומשונים. בהקשר הזה אני זוכר שבעידן הדוס כל מפתח תוכנה היה חייב לכתוב את כל הדייברים השונים, ואם קנית למשל מדפסת שתוכנת אלף בית לא תמכה בה, היית בעיות רציניות, דבר שנפתר במעבר לחלונות.
לגבי הטענה של פופולריזציה של טכנולוגיה אני עדיין לא מבין מה ההתנגדות הגדולה. האם היא לא הנגישה כמות עצומה של משתמשי תואמי יבמ לטכנולוגיות שונות ומגוונות, גם אם לא תמיד זה היה הישום הטוב ביותר של אותה טכנולוגיה? למשל בעוד התפיסה של אפל התעקשה על כך שמערכת הפעלה גרפית שתומכת בישומי גרפיקה חייבת לרוץ על חומרה משובחת מתוצרתם שעלתה בסביבות ה2,000$ (בערך) מיקרוסופט הצליחה אחרי לא מעט קרטועים להראות שמערכת הפעלה גרפית וישומי גרפיקה כמו פוטושופ, קורל דרו ופריהנד מסוגלים לרוץ לא רע על מחשב טייווני שעלותה מגיע לכדי 500 דולר ואף פחות, וכתוצאה ממהלך זה כל אדם שהיה ברשותו תואם יבמ יכל לטעום מטעמו של עיבוד גרפי משובח. בקשר לתוכנות בסיסי נתונים יחסיים תומכי SQL, האקסס היה ישום של טכנולוגיה של בסיסי נתונים יחסיים וSQL-ים שכמעט לא היתה מצויה במחשבים ביתיים (למעט פרדוקס שאף היא ניסתה כוחה בכך לא בהצלחה מרובה). מהלך זה הביא לתאימות בין בסיסי נתונים זעירים שרצו על מחשב בודד או מספר קטן של מחשבים, לבין בסיסי נתונים ענקיים וכבדים ששירתו מאות ואלפי מחשבים. אפשר לראות גם בצירוף של מנוע זיהוי דיבור בחבילת האופיס, ניסיון להנגיש טכנולוגיה להמונים.
בלי קשר לדברים הקודמים, היה צריך לספר בערך על תרומתה של מיקרוסופט לשוק מחשבי הכף יד, עם החלונות הCE או הפוקט פיסי, ועם הרצון לשלב מערכת הפעלה גרפית בכל מקום (דבר שלא תמיד ריאלי או שימושי), שהפכה את מחשבי כף היד מעזר דיגיטלי פאלמי וחמוד למיקרו מחשב של ממש, כפי למשל שהוא בא לידי ביטוי בתוכנת הניווט העירוני. עוד בהקשר הזה הניסיון שלה לייצר גרסת מיקרו של שרת SQLSERVER וגרסת לקוח של VB.NET לפוקט פיסי ולהביא לשם את המסדים היחסיים, נראה ניסיון חשוב ומעניין. אני מעדיף לא להוסיף את זאת לערך בעצמי, בשל ה"טראומות" הקודמות. --אפי ב. 15:13, 14 פבר' 2005 (UTC)
תרומתה הגדולה לשוק מחשבי כף היד!? נראה שהאזנת יותר מדי לפרסומות שלהם, אין לכך שום קשר למציאות, למעשה מיקרוסופט מנסה לקבור את הטכנולוגיה ורק מדרדרת אותה לאחור ע"י ניסיון לקבור את המתחרים שגורם לאי תאימות.
לגבי ה-.NET מדובר בשטויות דומות, מיקרוסופט מנסה להעביר את כולם לטכנולוגיה שלה, אחרי שהניסיון לקבור סופית את הרעיון (בצורת Java) לא הצליח.
טרול רפאים 15:18, 14 פבר' 2005 (UTC)
לא ראיתי פרסומות, החזקתי את המכשירים הללו ביד ועבדתי איתם. אם אתה כל כך מתפעל ממערכת ההפעלה של הפאלם, אף אחד לא מפריע לך להמשיך להשתמש בה. אבל תהיה מוגבל בכל מיני תוכנות ואפילו להדפיס ישר למדפסת מסמך, כמדומני שלא תוכל. הטענה שמיקרוסופט קוברת את הטכנולוגיה של פאלם בזה שהיא פיתחה מערכת הפעלה גרפית למחשבי כף יד נראת מוזרה. --אפי ב. 20:01, 15 פבר' 2005 (UTC)
אני לא עבדתי אף פעם עם פאלם אבל במו עיני ראיתי אדם מדפיס מפאלם למדפסת ישירות (וזה היה לפני שלוש שנים). מיקרוסופט עושים במחשבי כף יד, את הדבר היחידי שהם יודעים לעשות, לקחת טכנולוגיה קיימת, להפיץ אותה ולטעון שהם המציאו אותה. דרך אגב, שום דבר משמעותי בתוכנה לא השתנה מאז ה-Newton של אפל שיצאה ב-1993, כך שגם פאלם לא המציאו את הגלגל. כל ההבדלים מאז ועד עכשיו הם חומרה (אותה תוכנה שפותחה לפני עשר שנים תעבוד גם כאן יותר טוב, עם המעבד של היום שפי 100 יותר חזק). טרול רפאים 20:08, 15 פבר' 2005 (UTC)
  • מיקרוסופט לא המציאה כלום, גם לא על ה-PC, הכל היה גם קודם (מיקרוסופט אפילו קנו את כל התוכנות הללו...).
  • זה לא נכון שמיקרוסופט לא ניסתה להתחרות בשוקי גומחה, היו להם ניסיונות רבים, כולם נכשלו בצורה מהדהדת במיוחד ולכן כמובן נשכחו במהירות. הסיבה לכך כנראה היא שמיקרוסופט ניסתה שם לפתח תוכנה מאפס.
  • את הסיפור עם התוכנה הספיציפית אני לא מכיר, אבל ידוע לי שמיקרוסופט לא שחררו אף תוכנה לקוד פתוח.
  • הרעיון של ממשק משתמש פשוט ואחיד הוא העתקה מזירוקס ובאופן ישיר מאפל, דרך אגב, מיקרוסופט אפילו שילמו לאפל על הזכויות בהתחלה (בית המשפט זרק את אפל אחרי שהסתבר שאפל העתיקו מזירוקס ולכן הם לא משלמים יותר).
טרול רפאים 23:09, 13 פבר' 2005 (UTC)
לעניין הנקודה השלישית: הבעיה של אפל הייתה שהטיעון שלהם היה חלש. הם העניקו למיקרוסופט (תחת האיום שזו תפסיק לפתח למקינטוש) זכות להשתמש בקוד מקור בגרסה מוקדמת של חלונות, אך ניסחו את החוזה ברישול ולכן מיקרוסופט המשיכה להשתמש בחיקויי מק גם בגרסאות הבאות של חלונות. נגד זה -- טיפשותם וחולשתם של מנהלי אפל -- לא היה הרבה מה לעשות. התביעה של אפל הייתה בנושא אחר ועל רקע אחר, בגלל העתקת "מראה ותחושה". התביעה נפלה בגלל שהטיעון היה כללי מדי (ולדעתי, נפלה בצדק). ל"אפל העתיקו מזירוקס" לא היה קשר לעניין בשום מקרה כי אימוץ הרעיונות היפים של זירוקס נעשה ברשות, בסמכות ובתשלום (לזירוקס האהבלים שלא הבינו מה יש להם בידיים ומכרו את בכורתם בנזיד עדשים של כמה מליונים ששילמה להם אפל..) אורי 10:50, 14 פבר' 2005 (UTC)
זירוקס לא מכרה את הזכויות לאפל מהסיבה הפשוטה שלא היו לה, היא לא רשמה פטנט ברוב טיפשותה (נראה לי שזאת אי רשימת פטנט היקרה בהיסטוריה או לפחות אחת המובילות). הסיפור של האיום של מיקרוסופט מוכר לי ועד כמה שאני יודע גם נכון. בכל מקרה כמובן שאפל לא יכלו לתבוע את מיקרוסופט על משהו שהם העתיקו מזירוקס ולכן הם תבעו אותם על משהו אחר שנפל בבית המשפט (כפי שאתה כתבת). טרול רפאים 11:03, 14 פבר' 2005 (UTC)

יש הרבה דברים טובים להגיד על מיקרוסופט, אבל "תאימות לאחור בכל מחיר"? אבוי...