שיחה:משה צוריאל

הרב משה צוריאל אינו מכהן כמשגיח בישיבת שיח ידידיה

הרב משה צוריאל לא מכהן בשום תפקיד רשמי בישיבת שיח ידידיה, אלא מוסר שיעור קבוע אחת לשבוע, ולא מוגר בתור המשגיח של הישיבה, וזאת מידיעה!!!

טעות בערך.

הגר"מ צוריאל שליט"א אינו מכהן כר"מ בישיבת ההסדר בראשל"צ כבר שנתיים לפחות (אם כי יש מספריו שיוצאים דרך ההוצאה של הישיבה, כגון הספר החדש שלו "פניני הראי"ה").

אסמכתא לעניין ההסכמה של הסטייפלער?

למישהו יש? אם לא אני מוחק, כי זה נשמע לי הזוי שרק בגלל הסיפור הזה הוא הפסיק לכתוב הסכמות Guy.al - שיחה 10:05, 26 ביולי 2010 (IDT)

הסיפור, אם הוא נכון, כלל לא הזוי. ההסכמות אינן אחידות ברמת העיון בספר של הכותב אותן, ואפשר בקריאה פשוטה להבין מכל הסכמה עד כמה הרב עיין בספר, אם בכלל. יש די הרבה סיפורים על רבנים שבעקבות הסכמה שנתנו והתבררה כבעייתית שינו את דפוסי מתן ההסכמות שלהם. כל זה כמובן לא סותר את הצורך בהשגת אסמכתא ספציפית לסיפור זה, שאם יתברר כמדוייק, ולו חלקית, כדאי לציינו גם בערך על הסטייפלר. ‏DGtal‏ 10:27, 26 ביולי 2010 (IDT)

לא סביר שהסכמה לספר ל רב אנונימי יחסית, בוודאי במגזר החרדי, גרמה לסטייפלער להפסיק לחלק הסכמות. יחד עם זאת אנחנו מסכימים שדרוש מקור. Guy.al - שיחה 10:59, 26 ביולי 2010 (IDT)

אני חושב שבנתיים צריך למחוק את הנכתב, ואם יובא מקור לדברים, להכניסם מחדש. אולי אני אשאל את הרב על כך.

אגב, מה המקור לתאריך הלידה?

אכן, הספר בית יחזקאל היה הסיבה שבגללה הפסיק הסטייפלר להעניק הסכמות לספרים (למיטב ידיעתי, יש מכתבים שבהם הוא מציין זאת, בלי לנקוב בשם הספר). ניתן לשאול את בנו הרב חיים קנייבסקי. בשעתו זו הייתה פרשה זוטא והיא הסבה עוגמת נפש רבה לסטייפלר. גרש - שיחה 06:56, 23 בנובמבר 2010 (IST)

ישיבת מרכז הרב

כמדומני שהוא למד בישיבת מרכז הרב. האם ידוע על כך למישהו? --מחל - שיחה 23:17, 11 במאי 2011 (IDT)

למיטב ידיעתי שהה תקופה מסוימת בגיל מבוגר (איני בטוח אם בחיי הרצי"ה או מאוחר יותר), לא כתלמיד (או אברך) מן המניין. נרו יאיר • שיחה • ח' באייר ה'תשע"א • 17:25, 12 במאי 2011 (IDT)

אני מדבר על לפני ארבעים-חמישים שנה, אחרי שעלה מארה"ב. --מחל - שיחה 21:56, 15 במאי 2011 (IDT)

אני לא חושב שלמד אז בישיבה כלשהי, ובכל מקרה עדיין לא התקרב לציונות הדתית. לכן מצא את מקומו בבני ברק וקיבל הסכמה מהסטייפלר וכך הלאה. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשע"א • 22:37, 15 במאי 2011 (IDT)

הנה מקור: [1]. מחל - שיחה 23:40, 17 במאי 2011 (IDT)

השאלה היא מה זה "למד". טכנית, גם מי שלמד חמש דקות בבית המדרש למד, אבל לכתוב את זה בערך אנציקלופדי זה בעייתי. אין ספק שהקישור שהבאת אינו ביוגרפיה מדויקת וממצה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"א • 13:14, 19 במאי 2011 (IDT)

אכן זה לא מקור ראוי, ומההקשר של הדברים ברור שלכותב אין היכרות אמיתית עם הביוגרפיה של הרב צוריאל. לא מן הנמנע שזה נכתב רק מתוך הנחה של הכותב שרב מבוגר שמתעסק בכתבי הרב קוק לבטח למד במרכז הרב. אני-ואתה • שיחה 13:22, 19 במאי 2011 (IDT)

הרחבה

לכל המגיהים שלום.איתכם הסליחה על כך שלא כתבתי שזו הרחבה.מייקל.א - שיחה 13:05, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

הסכמת הסטייפלר

משתמש:אבי84, "יואל אלחנן" אינו מקור אמין לשום דבר שקשור בציונות הדתית, קל וחומר שאפילו לא טען כאן דברים ברורים. מה בדיוק כתוב בספרי הסטייפלר עצמו המצוינים בערך? נרו יאיר • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 15:08, 24 ביולי 2019 (IDT)

בחיי עולם כתוב,

"וראיתי מחובתי לכתוב כאן מודעה רבא ונחוצה בהיות כי בזמנינו דור יתום אשר איש הישר בעיניו יעשה אין ספק שנמצאים חיבורים מאנשים שאמרו חז"ל עליהם כי רבים חללים הפילה המתיימרים ללקט ולסדר הלכות דוגמת מעשה שלחן ערוך ואסור לסמוך עליהם כי מלבד שמלקטים הוראות להתירא כמובן מכל אשר ימצאו בחיבורים וירחונים אשר רבים מהם לאו דסמכא כלל עוד הם מוסיפים משלהם שיבושים וסילופים למאות ביודעים או בלא יודעים והכל במגמה להכניס קולות וקלות בדיני חורתינו הקדושה וחס ושלום לסמוך על חיבורים כאלה וכל שאלה של הלכה צריך לברר מתוך השולחן ערוך או מתוך רבותינו המקצרים כגון שולחן ערוך הגר"ז ז"ל החיי אדם המשנה ברורה וכיוצא בזה ומה שלא נמצא מבורר בדברי רבותינו הפוסקים צריך לעשות שאלת חכם אצל רבנים מובהקים המלאים יראת ה' ונצייר בעצמנו אילו היה ברור בבירור גמור שכל המחלל שבת בדאורייתא או דרבנן מצמיח לו מיד סרטן רחמנא ליצלן בגופו כמה היה חרד על חשש חילול שבת ולא היה סומך כלל וכלל על כל מאן דהו אשר מקלו יגיד לו לומר מותר לך ואם בשביל סכנה של חיי העולם הזה החולף היה חרד כל כך על אחת כמה וכמה שיחרד האדם על גידול סרטן של חייבי כריתות וסקילה על סרטן של דינו כעובד עבודה זרה על סרטן של הרהורי כפירה רחמנא ליצלן אשר כל זה קשור בחילול שבת קודש שהשבת היא האות המקשרת אותנו בקשר ידידות לאבינו שבשמים כמו שכתוב כי אות היא וכו' ואפילו חיבור שיש עליו הסכמות מחכמי תורה אין זאת אומרת כלל על הגינות הוראות החיבור כידוע ואין רצוני להאריך רק אעתיק מה שכתב הגאון מהרש"ם ז"ל בתשובותיו חלק א' סימן ק"ט וזה לשונו הן נשלח אלי ספר כו' וגם אני הסכמתי עליו בראותי אפס קצהו כו' וכאשר עיינתי ראיתי כי כל רוח דעת אין בקרבו עיין שם כל הסימן" , וזה ממש מתאים עם המכתב שקיבל הרב אליצור (אף שגם שם לא כתוב על מי הוא מדבר).

אבל בקריינא כתוב שהוא חזר בו מהסכמה ולא צויין שם הספר, וזה לשונו:

בעה"י מודעא רבא.

הן מפאת מדת רחמנות אני עני נוהג לתת תעודה או מכתב גם לאנשים שאינני מכיר אותם ואת שיחם כשהוא מציג לפני מכתבי המלצה מרבנים ידועים וע"י זה נכשלתי בעוה"ר לתת מכתב על איזו חיבור הנקרא ... וכעת הודיעו לי אנשים נאמנים שנמצאו בתוכו דברים מוזרים ומקולקלים וכו' לזאת הנני מודיע בשער בת רבים כי הסכמתי בטלה ומבוטלת כעפרא דארעא. ובאמת איני מכיר לא את המחבר ולא את החיבור זולת שאולי ראיתי פה ושם מה שהראה לי זה שכתב את החיבור וה' הטוב יכפר על שגיונות. עד כאן

בתחילה חשבתי שאם הרב עצמו לא פירסם את שמו גם אנו לא צריכים לעשות כך, אולם אחר כך חיפשתי בגוגל ומצאתי את יואל אלחנן וגם שאלתי ושמעתי את שמועה זו. פשוט אני בדרך כלל לא אוהב למחוק מידע בערך שהיה קיים הרבה זמן. בכל אופן אם לדעתך זה מיותר אשמח למחיקה. בברכה אבי84 - שיחה 17:26, 24 ביולי 2019 (IDT)

תודה על ההשקעה. ייתכן כמובן שהשמועות נכונות, אבל סוף סוף מידי שמועות לא יצאנו. האמנם הספר הנ"ל כה מקל? ומדוע הוא מאריך ביחס לשבת דווקא? אולי כוונתו בחיי עולם לשש"כ? נרו יאיר • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 20:45, 24 ביולי 2019 (IDT)

החלק הראשון יצא שוב ודפיו הראשונים זמינים באתר אוצר החכמה שם דילגו על הדף של ההסכמה של הסטייפלר (אפשר לראות את זה לפי האינדקס) ולא מסתבר שאוצר החכמה צינזרו מדעתם. אבל לך תדע . אבי84 - שיחה 21:01, 24 ביולי 2019 (IDT)

בקישור שלך כתוב תשכ"ו, שזו ההוצאה הראשונה. יכול להיות שאוצה"ח צנזרו, ויכול להיות שהם קיבלו ספר מצונזר. נרו יאיר • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 21:09, 24 ביולי 2019 (IDT)