שיחה:נחש הקדמוני

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ה"א הידיעה[עריכת קוד מקור]

נראה לי שהגיוני לכתוב ה"א הידיעה במילת התואר כאשר ברור מהי משמעותה של המילה הראשונה. במקרה הזה לא ברור מיהו "נחש". למה לא לכתוב "הנחש הקדמוני"? גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 16:58, 21 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

במקורות זה מוזכר כך, עד כמה שזכור לי, בלי ה"א בראש. בברכה, ינבושד • א' באלול ה'תשס"ט.
ברור. אז מה? מדברים כאן על פרסונה (בערך), לא על ציטוט מהמקורות. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 17:23, 21 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
זה הכינוי שלו. אחרת, אפשר לקרוא לו "נחש הראשון", "נחש בראשית" או "הקדמון". בברכה, ינבושד • א' באלול ה'תשס"ט.
אבל זה כינוי בטעות (שוב, רק לדעתי). השאלה עד כמה ללכת עם הכינוי בגלל שמופיע במקורות, או להיצמד לעברית תקנית. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 17:47, 21 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
המקורות המדרשיים אינם כפופים לכללי הסגנון של ימינו. באותה מידה הביטוי "אדם הראשון" אינו תקין. ואם מחליטים לשנות - "הקדמוני" אינו שמיש כ"כ בעברית המקובלת. בכל מקרה, אני סבור ששמו הנוכחי של הערך הוא העדיף, ולו בשל העובדה שמי שהרחיב על אודותיו של נשוא הערך הם המדרשים. בברכה, ינבושד • א' באלול ה'תשס"ט.
במילון אבן שושן כתוב שמו "נחש הקדמוני", וכאסמכתא מובא סנהדרין כט א. דוד שי - שיחה 17:53, 21 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
אוקיי. קיבלתי. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 17:53, 21 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

מי שרוצה ללמוד על הנחש הקדמוני שיחפש אותו בסין[עריכת קוד מקור]

בסין העתיקה למדו עליו יותר: גל,גבריאל, חליוה, (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מיתולוגיה יהודית[עריכת קוד מקור]

א. מה מקור המונח הזה?

ב. הדברים שמובאים מהמדרש שהנחש שכב עם חווה וקין הוא בנם הם בוודאי רעיוניים, וקל לראות שהם מתאימים עם הדעה שמובאת לפני כן מהזוהר שהנחש הוא משל ליצר הרע. לפי זה, השכיבה עם הנחש משמעותה שהיחסים עם אדם היו מתוך יצר רע, מתוך תאווה גופנית ולא מתוך שילוב של אינטלקט רגש וגופניות נכונים. כדאי לדעתי להציג את הדברים בצורה זו בערך, או להסיר אותם, ובמקומם להביא את הציטוט מהמדרש תוך ציון שכפי הנראה מדובר במשל. Shykush (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הנחה של הרב יעקב מדן היא מיתולוגיה יהודית?[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך "על פי המיתולוגיה היהודית, הנחש אף שכב עם חוה וקין הוא בנם, וזאת אף על פי שנכתב בתורה "וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן"(ספר בראשית, פרק ד', פסוק א')" ויש קישור לטענות של הרב מדן. הרב מדן לא מקובל והוא גם לא סמכות רבנית עתיקה שאפשר לקרוא לה מיתולוגיה יהודית. המפרשים כולם על אתר בגמרא שאומרת שהטיל בה זוהמא אומרים שלא הייתה שם בכלל בעילה ושזאת טיפשות להגיד את זה. ע"פ הקבלה, הזוהמא היא בכלל עניין רוחני של כניסת היצר הרע, ולא מוזכר בשום מקום שקין הוא בנו של הנחש. יש כמה אלגוריות שעלולות להראות סותרות בזוהר, אבל ההסבר הוא בפסקה הבאה בזוהר למשל "אדם הראשון נתדבק באותו רוח הטומאה, הוא הנחש, ואשתו חוה נתדבקה בו בתחילה, ולקחה וקבלה אותה הזוהמא ממנו, והוליד בן, הרי בן הזה הוא של רוח הטמא. ב' בנים היו, אחד מאותו רוח הטמא, (הוא קין), ואחד כשהאדם חזר בתשובה (והוא הבל), ומשום זה, זה היה מצד הטומאה, דהיינו קין היה מצד הטהור, דהיינו הבל". כלומר שמצד ההידבקות של אדם בצד הטומאה נולד ילד מצד השלילי. עוד רשימת מקורות מהזוהר http://www.aspaklaria.info/100_QOF/%D7%A7%D7%99%D7%9F.htm האר"י בשער הגלגולים מסביר ששורש קין הוא מצד הקדושה שנדבקה בו טומאה Snfdfk - שיחה 14:00, 14 באוקטובר 2018 (IDT)[תגובה]

משתמש:Hayden Von Feldheim, ביטול העריכה שלך היה מיותר. ראשית אין שם מקור מחז"ל. שנית, חז"ל הם לא "מיתולוגיה". שלישית, בחז"ל כתוב הטיל בה זוהמא לא הביא איתה ילדים לעולם. שלישית, אם התכוונת בחז"ל לזוהר, כבר הבאתי מקור כאן למעלה שמסביר את טענתי. זה מתחיל להיות מתיש כשאנשים מבטלים עריכות בלי להבין מה הם עושים, מה זה גל הקלות דעת הזה ששטף את ויקיפדיה? אני דורש בתוקף שתבחר או לשנות את הניסוח לניסוח מקובל בויקיפדיה או שתשחזר את העריכה. ובמקום להשאיר לי בדף השיחה ללמוד את הנהלים של ויקיפדיה, כדאי שתלמד אותם אתה ואולי גם תקרא את ההפניות לפני שאתה מבטל דברים במחי יד. Snfdfk - שיחה 10:26, 15 באוקטובר 2018 (IDT)[תגובה]

צודק. אותו משתמש היידן וון פלדהיים שינה זאת שוב. הנחה של רב אחד זה לא מיתולוגיה ולא יהודית, זו הדעה שלו בלבד. 2a00:a040:19b:214d:c099:8f6c:cd71:29e4 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הסרתי את המילים "המיתולוגיה היהודית", אבל דברי הרב מדו ראויים להופיע. דוד שי - שיחה 05:39, 1 בנובמבר 2019 (IST)[תגובה]