שיחה:פרסום סמוי

בסוף הסעיף "בישראל" יש טענות שדורשות אסמכתא. ללא אסמכתא יש להורידן. דוד שי 09:16, 24 בספטמבר 2006 (IDT)

הסרתי את הטענות משום שלא הובאה להן אסמכתא. דוד שי 08:00, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

Product placement

כמדומני הערך המקביל בויקיאנגלית הוא en:Product placement. מה דעתכם? יות 07:42, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

הוספתי בינוויקי זה. דוד שי 08:00, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

שינוי שם

לדעתי צריך לקרוא לערך פרסום סמוי ולא פרסומת סמויה. יות _{≈שחייה≈} 03:41, 25 באוקטובר 2006 (IST)

בקישור החיצוני, גבי וימן, שהוא מומחה לנושא, משתמש במושג "פרסומת סמויה". גם המחוקק מדבר על פרסומת ולא על פרסום. דוד שי 08:42, 25 באוקטובר 2006 (IST)

ועדת אסא כשר להכשרת מצבים של פרסומת סמויה תחת השם תוכן שיווקי

מקורות וקישורים רלוונטיים : חוות הדעת "ועדת כשר" - http://www.haokets.org/Files/ethics2.ext.doc מאמר בהארץ - "הותר לפרסום", מאת אסף כרמל, http://www.haaretz.co.il/1.1528967 מסמך רקע בנושא תוכן שיווקי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת. http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01379.doc

מאמרים בנושא:

מסקנות הוועדה: מה מותר ומה אסור תמצית המסקנות של הוועדה בראשותו של אסא כשר שדנה בתוכן שיווקי בערוצים המסחריים ynet 02.01.07 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3347461,00.html

יוסי דהאן באתר העוקץ מה 24/12/2006: ההטעייה וההשחתה המוסרית של ועדת האתיקה http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2092

מרב קריסטל במאמרה מה 02.01.07, ב Y-net "רשיון לשטיפת מוח" מעמתת בין עמדת הרוב (אסא כשר) לבין עמדת המיעוט המתנגדת לפרסום הסמוי (יוסי יונה) http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3346880,00.html

אריאנה מלמד ב Y-net, "ככה מכשירים שרץ": "הזכייניות גילו שאתם לא צופים בפרסומות, אז מתחת לאף שלכם הם מבקשים להפוך את כל הטלוויזיה המסחרית לסוג של ג. יפית. אריאנה מלמד סבורה שיהיה רע לתפארת" פורסם: 03.01.07 http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3347808,00.html

"המלך הוא עירום", יוסי בן טוב מה ynet 04.01.07 "אסא כשר הגיח ממרומי ענן המוסר והאתיקה, ובשרביט המלאכים שלו העניק גושפנקא מוסרית לפרסום הסמוי. לא כשר אסא, לא כשר" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3348211,00.html

סדרת מקורות מעניינת. הכנסתי לגוף הערך שני מקורות עובדתיים מרשימה זו. השאר הם פובליציסטיקה, ולכן לא ייכנסו לערך. חבל שאין קישור לטקסט המלא של המלצות הוועדה. דוד שי 17:22, 6 בינואר 2007 (IST)

א- האם יש מקום לערך על הוועדה הזו, או להוסיף מידע בנושא וקישור לכאן בערך של [אסא_כשר]? ב-אאל"ט בעבר היו דיונים על ביקורת בערכים. האם לא ראוי באחד מהערכים לתת מקום לביקורת כזו? דור לוי 17:44, 6 בינואר 2007 (IST)

נ.ב.: ראה חוות הדעת "ועדת כשר" - http://www.haokets.org/Files/ethics2.ext.doc

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ובתור שכזו עליה לעסוק בתמונת מבט רחבה, כזו שרלבנטית לשנים, ולא באירועים המאוד מרגשים של השבוע החולף. במיוחד היא לא באה להתחרות בפורומים בפרסום דעות פוליטיות וחברתיות. בשביל זה יש את אתר "העוקץ". אם אתה רוצה לכתוב בוויקיפדיה, אשמח אם תתפנה לזמן מה מאירועי היומיום, ותכתוב את הערך פרנסואה דובאליה - אדם שמתעניין בצדק חברתי אינו יכול להשלים עם אנציקלופדיה שערך זה חסר בה. דוד שי 18:31, 6 בינואר 2007 (IST)

אחרי הארועים לגבי הערך צנזורה, וגם מעקב אחר הדיונים לגבי ערכים כמו מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום וכלכלהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%94 אני עומד בהבטחתי לא לעדכן ערכים (למעט אולי קישור או דברים לא משמעותיים). מה שיש לי לאמר אכתוב בדפי השיחה ומי שירצה לקחת תכנים או לסגנן אותם שייקח. זה נראה לי ניצול הרבה יותר טוב של הזמן מאשר , כפי שכתבת , ויכוחים מעייפים.

ולגבי העקיצה שלך לגבי חיי היום יום וצדק חברתי: דווקא העיסוק שאני מקדיש לצדק חברתי נוגע לחיי היום יום. למען האמת לא מעניין אותי מי היה פרנסואה דובאליה, אלא לקדם פעילויות שמקדמות צדק חברתי ולא רק דיבורים ומלים. אשמח אם תתפנה ותגיע לפורום רפורמה כלכלית - אולי תשתתף בפעילות שאנו עושים שם. אפשר להמליץ לך על המאמר "אפשר להשפיע" http://www.bsh.co.il/ShowArticle2logic.asp?ArticleId=2715  ?

פרסומת סמויה בערך פרסומת סמויה

אני חושב שיש להוריד את המשפט האחרון בערך שבו מוזכרים המותגים HOT ואנקורי, כפי שנעשה במקרה של כוכב נולד ואולפן המונדיאל, כל מנת למנוע את הטעם הרע שיש לאזכור בערך הספציפי הזה.

זו דוגמה מצוינת לפרסומת סמויה, ולכן הופעתה בערך חשובה. דוד שי 11:43, 24 בנובמבר 2007 (IST)

שחזור ושחזור נגדי

אורי רדלר שחזר תרומה נכבדה לערך, בנימוק " תרומתו של ג'ין ג'ין הייתה מועילה, אך כללה גם את השקפותיו בנושא ולאלו אין מקום בערך". קראתי את הקטע שנמחק, ולא מצאתי בו השקפות אישיות של הכותב. גם אם ראייתו של אורי רדלר חדה משלי, והוא מצא השקפות אישיות בתרומה זו, עליו לקיים את הכלל "מאיר רימון מצא - תוכו אכל, קליפתו זרק", כלומר לטפל רק במשפטים המיותרים, ולא לקצץ בגרזן תרומה מועילה. דוד שי 11:41, 24 בנובמבר 2007 (IST)

הממ. תפוח רקוב עלול להרקיב את כל התפוחים בארגז. התרומה נגועה ביותר מדי הבלים, אמירות בעלמא, אי-דיוקים, וכדומה. לדוגמה, במקום אחד בערך נכתב כך:

סוג אחר של פרסום, נטען פעמים רבות, הוא פרסום באמצעות העברת מסר תת-סיפי - הקרנתו או הצגתו של שם מוצר או תמונה שלו למשך זמן קצר מאוד, כך שהוא ייקלט ישירות בתת־המודע של הצופה. למרות הפרסום הרב שניתן לשיטה זו, והאזהרות הרבות מפניה, לא נמצאה עד כה ראיה כלשהי לשימוש מסר תת-סיפי, והוא נחשב כיום לאגדה אורבנית.

ובמקום אחר, פרי תרומתו של ג'ין ג'ין, נאמר דווקא כך:

מטרת הפרסום הסמוי היא להטמיע בתת מודע של הצופה את המוצר, את השירות, את סימן המסחר של המוצר או את פעילותו של יצרן או ספק של שירותים. הפרסום הסמוי מכוון לטעת בצופה מידע שיישמר בזיכרון לעת שייחשף לאותו מוצר, שירות או סימן מסחרי של החברה על אחד ממוצריה או בפרסומיה.

היינו, או שעסקינן בפריצת דרך מדעית של רון תקווה, או שמדובר בטענה העומדת בסתירה לעובדות הידועות לנו ומצוינות בערך.

לבד מכך, יש לנו את המשפטים הבאים, שכולם טיעונים מוטים לעילא:

1. באמצעות התוכן השיווקי יש השתלטות איטית על המסך מצד התאגידים, שאינם מסתפקים יותר במקבץ הפרסומות -- אין צורך לבאר מדוע זה טיעון מוטה, עניינית ולשונית (השימוש ב"תאגידים" הוא חלק בלתי נפרד מהלינגו הסוציאליסטי).
2. ב-1982 יצא לאקרנים הסרט ".E.T." של סטיבן שפילברג, שהיה עמוס פרסומות סמויות בין היתר לסוכריות M&M. מכירות של הסוכריות עלו ב- 65% כשלושה חודשים לאחר יציאת הסרט -- מאחר והסוכריות המוצגות בסרט הן דווקא Reese's Candy שהרשי, היצרנית, לא שילמה אגורה עבור הצגתן, נדרש הקורא הנבון להקיש כי הכותב א) לא ראה את הסרט. ב) ראה את הסרט אבל מאחר והדוגמה לא התאימה לתזה, שינה את הדוגמה. מכל מקום, הדוגמה שקרית והמספרים על הקפיצה במכירות הם של מוצר אחר וגם כאן, מפוקפקים עד מאוד.
3. הסכמים נחתמו, מיליוני שקלים הועברו מיד ליד וכל זאת בשעה שחוק הרשות השנייה אוסר במפורש -- האם ויקיפדיה היא בשידור חוקר? האם אלו עובדות שנחשפו במשפט או טענות של עיתונאים? מאחר ואלו טענות של עיתונאים, יש להביא אותן ככאלו, לא כעובדות. על הניסוח אין שום צורך להכביר מלים.
4. תוכן שיווקי הוא,לטענת גופים בשוק הטלוויזיה, מקור להכנסות נוספות. זהו מדיום חדש, נוסף על תשדירי הפרסומת ולא על חשבונם. טענה רווחת בהקשר זה היא שהצרכן נעשה עם הזמן מתוחכם יותר ולמד לסנן את המסרים הפרסומיים הישירים המועברים אליו, ולכן דרושים אפיקי פרסום חדשים -- זו הגשה של טענות הכותב במסווה קלוש של "טענה רווחת" או "לטענת גופים." פסול מכל וכל.
5. חלק מהפרסומאים טוענים כי שילוב הפרסום בתוכן נועד לפתח כלים חדשים לפרסום משום שהמתכונת הקיימת של "תשדיר 30 השניות" אינה מספקת. -- זה אינו טיעון שמקומו באנציקלופדיה, כמובן. את הפרסומאים יש לזהות ויש לאכנם (מה חשיבותם? מיהם? מתי הובעו הדעות?). אורי רדלר 22:07, 24 בנובמבר 2007 (IST)

1. אינני רואה כאן כל הטיה: את הפרסום הסמוי מממנים תאגידים, והמלה תאגיד איננה מילה גסה, לא רק הסוציאליסטים משתמשים בה, גם במרכז הקפיטליזם עוסקים בדיני תאגידים. בכל אופן, החלפתי את "תאגידים" ב"מפרסמים".
2. החלפתי את M&M ב-Reese, בהתאם לוויקיפדיה האנגלית, וציינתי את המקור המופיע שם. אין חשיבות לשאלה האם Reese שילמה תמורת הפרסום הסמוי, או קיבלה אותו חינם, הנתון החשוב הוא ההשפעה של פרסום זה.
3. קיצצתי.
4. קיצצתי.
5. קיצצתי.

באשר לעניין המספר התת-סיפי: פרסום סמוי אינו מסר תת-סיפי, אלא מסר ברור וגלוי, שרק אינו מוצג כפרסומת. לפיכך אין סתירה בין שתי הפסקאות. כדי שלא לבלבל את הקורא, החלפתי את "תת-מודע" ל"תודעה" - את התת-מודע נשאיר לערכי הפסיכולוגיה. דוד שי 22:46, 24 בנובמבר 2007 (IST)

1. לעניין התשלום: יש חשיבות רבה, אם מקבלים את הגדרת הערך ("מסרים פרסומיים, תמורת תשלום"). בהיעדר תשלום (כלומר, שירות הניתן תמורת משהו) זו אינה פרסומת סמויה. הטיעון לגבי העלייה במכירות בעייתי אף הוא (שכן הוא מתעד עליה מפחות מחצי אחוז מכלל המכירות של ממתקים מסוג זה).
2. אמנם התת-מודע הפך למודע, אך נותר עדיין הטיעון "הפרסום הסמוי מכוון לטעת בצופה מידע שיישמר בזיכרון לעת שייחשף לאותו מוצר, שירות או סימן מסחרי של החברה על אחד ממוצריה או בפרסומיה" המבוסס על ההנחה שהמסר מועבר באופן תת-מודע ו"יישלף" בזמן הנכון. עולם המינוחים של "הטמעה" ו"יישמר בזכרון" אינם במקומם כאן. זו פרסומת לכל דבר, והיא מכוונת לגרום לצופה להיות מודע למשהו יותר משהיה מודע לו אלמלא הפרסומת. כל הארגומנט הזה אינו במקומו כאן, לדעתי. אורי רדלר 23:26, 24 בנובמבר 2007 (IST)

1. עלייה של 80% במכירות של ממתק מסוים היא עלייה חד-משמעית, גם אם חלקו של ממתק זה בשוק קטן. סוגיית התשלום אכן חשובה, ולכן הסרתי מידע זה עד לקבלת אסמכתא על קיומו של תשלום.
2. קיצצתי (וגם הזזתי). דוד שי 00:18, 25 בנובמבר 2007 (IST)

לא ידעתי שמה שהוספתי יעורר כזה ויכוח - חשוב לי להדגיש שהדברים שהוספתי הם מתוך עבודה אקדמית שהגשתי בנושא, כמו כן לגבי הציטוט על הסרט "אי.טי" להלן קישורים למקורות עליהם הסתמכתי בעניין זה : http://66.102.1.104/scholar?hl=iw&lr=&q=cache:mmvqf9wevsIJ:www.nssa.us/nssajrnl/22-1/pdf/12.pdf+author:%22Moser%22+intitle:%22Product+Placement+as+a+Marketing+Tool+in+Film+and+Television%22+

http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=519495

בעניין הערה מספר 4 של אורי - הציטוט הוא מתוך מסמך רקע בנושא תוכן שיווקי שהוגשלוועדת הכלכלה בשנת 2006 ונכתב על ידי רון תקוה. הגופים הם בין השאר נורית דאבוש - וזו בהחלט לא טענה שלי וגם לא נראה לי של רון. http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m01379.doc בעניין הערה מספר 5 של אורי - ציטטתי את רון תקוה אשר ציטט את עירית יוסילביץ' מתוך: http://www.nrg.co.il/online/4/ART/845/605.html

חשוב לי לקבל ביקורת לגבי תוכן הדברים שהכנסתי כמו גם לגבי הניסוח, אולם חשוב לי גם להדגיש שאיני ממציאה עובדות ואני גם משתדלת מאוד לא להכניס דעות אישיות, לכן צר לי שאורי רדלר חש אחרת. אם המקורות שהסתמכתי עליהם לא היו מספיק אמינים - עמכם הסליחה וכל תיקון יתקבל בברכה!--ג'ין ג'ין 14:16, 21 בדצמבר 2007 (IST)

המקור שאת מציינת לגבי אי טי מאשר את טענתו של אורי רדלר שמדובר בסוכריות Reese's Candy של הרשי ולא ב-M&M.

בעניין הערה 5: עירית יוסילביץ' מצטטת "בכיר בענף" - זה מקור ראוי לכתבה עיתונאית, אבל אינו ראוי לתחקיר של מרכז המידע של הכנסת, ובוודאי אינו ראוי לערך אנציקלופדי. דוד שי 14:43, 21 בדצמבר 2007 (IST)

אתה צודק ב 100% - הטעות בשם הסוכריות נעשתה באמת בתום לב! כאשר כוונתי הייתה להדגיש את ההשפעה ופחות את המותג - שעצם אזכורו בערך יכולה להיחשב לפרסום סמוי בעיני חלק מהקוראים. תודה על הביקורת הבונה לגבי השימוש במקורות - בסך הכל אני יחסית חדשה בתחום וחשוב לי לקבל חוות דעת והכוונה!--ג'ין ג'ין 14:57, 21 בדצמבר 2007 (IST)

מה זה?

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/934688.html זה מחקר רציני או ש 1 באפריל הגיע מוקדם השנה? יעקב 18:29, 15 בדצמבר 2007 (IST)

שינוי השם 2

בעבר התקיים דיון בנושא, אולם לאור הזמן שחלף מאז שנת 2006 אני מרשה לעצמי לשוב לכך. מאז, השם פרסום סמוי צבר תאוצה וזכה להדים הן באקדמיה והן בשיח הציבורי (בין היתר, מבחן גוגל). וגם גבי וימן, מבכירי חוקרי התקשורת בישראל, שהוזכר בדיון הקודם כאוטוריטה בתחום - ובצדק - אימץ שם זה. 132.66.72.18 17:49, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מניח שאתה מציע לשנות את השם פרסומת סמויה לפרסום סמוי? אם כן - לא ברורים לי טיעונך בעד השינוי הזה. מה לא בסדר בלהשאיר את המצב כמות שהוא? קולנואני - שיחה 00:50, 27 בספטמבר 2011 (IDT)

נכון: מפרסומת סמויה לפרסום סמוי. הטיעון הוא שפרסום סמוי הוא השם המקובל, הן בספרות המחקרית והן בציבור. השם בוויקיפדיה צריך לשקף זאת. 132.66.72.18 13:00, 16 בנובמבר 2011 (IST)

שינוי שם הערך ל"פרסום סמוי"

השם "פרסום סמוי" התבסס בספרות המחקרית והוא השם המקובל, אותו דבר בתקשורת. OsHD1 - שיחה 12:06, 11 ביולי 2015 (IDT)

מתייג את דוד שי שהשתתף בדיון הקודם. ערן - שיחה 21:35, 25 ביולי 2015 (IDT)

שני השמות טובים בעיני, אין לי העדפה לאחד מהם. דוד שי - שיחה 23:26, 25 ביולי 2015 (IDT)

דוגמאות לשימוש במונח "פרסום סמוי" - ספר אקדמי בנושא - (להלן קישור: [1]) או המחקר הזה [2]. מנוע החיפוש הפנימי של "העין השביעית" למונח [3] - לעומת "פרסומת סמויה" - [4]. ויש עוד המון דוגמאות OsHD1 - שיחה 22:13, 26 ביולי 2015 (IDT)

סוף הפתיח

בסוף הפתיח, הייתי חושב ש"נוצר" במשפט "נוצר אצל נמעני הפרסומת אדישות ואף אנטגוניזם כלפיה" הוא בהווה (כמו הכול מתחילת הערך) ולכן צריך להפוך ל"נוצרים" (או ל"נוצרת"), אבל מהמשך המשפט "כעת נוצר צורך להגדיל..." אני מבין שהכוונה לצורת עבר, ואם כן "נוצר" צריך להפוך ל"נוצרו" (או ל"נוצרה").
בכל מקרה, נראה לי שהמילה "כעת" לא מתאימה, ובכלל המשפט "נוצר צורך להגדיל את השימוש בפרסומת הסמויה שפונה לתת-מודע של האדם באופן עקיף" לא ברור: מי צריך את זה? היצרנים והספקים? אולי עדיף לכתוב: "עקב ריבוי המסרים הפרסומיים הגלויים, נמעני הפרסומת נהיו אדישים או אנטגוניסטים כלפיה והמפרסמים רואים צורך להגדיל את השימוש בפרסומת הסמויה שפונה לתת-מודע של האדם באופן עקיף." מה דעתכם?--Arsenal sin platea - שיחה 11:41, 12 בדצמבר 2018 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בפרסום סמוי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.rashut2.org.il/editor/UpLoadLow/%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20190712211437/http://www.rashut2.org.il/editor/UpLoadLow/%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:34, 30 במאי 2023 (IDT)