שיחה:פרשת בר-און חברון
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 15 ימים מאת HelenaGZ בנושא פסקה הסכם חברון
לא ברור לי מה הקשר בין עניין חברון לעניין בר-און?
- אפשר לקבל תשובה לשאלה הזו ... ? רועי אסולין\Keiser_Soze 21:18, 7 דצמ' 2004 (UTC)
- הוספתי משפט לערך: לטענת הכתבה, מינויו של רוני בראון היווה תשלום של נתניהו לש"ס, שבתמורה הייתה אמורה להעניק את תמיכתה להסכם חברון ולאפשר את העברתו בכנסת. זה למעשה הקשר, אבל דומה שמי שכתב את הערך לא היה ממש מודע לעניין - כל הערך כתוב כאילו מינוי רוני בראון הוא קנונייה של נתניהו ודרעי לשם עצמה, בלי קשר לפרשת חברון. צריך לשכתב את הערך - ואשמח אם מישהו ימצא את הזמן (מדינת הלאום מחכה לי). נדב 21:34, 7 דצמ' 2004 (UTC)
מדוע משווים את בר און לשמגר ולברק?[עריכת קוד מקור]
הרי היועצים המשפטיים הקודמים לו היו יוסף חריש ומיכאל בן יאיר, גם הם מנויים פוליטיים שלא הצטיינו במיוחד לפני ואחרי מנויים כיועצים משפטיים.
מבין היועצים המשפטיים לממשלה, ברק ושמגר הם הכוכבים, לא הסטנדרט. ―אלי ו. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- מענין מואד המסכנה שלי היא שכל איש פולוטי במוגדם הוא במוחר מהורב במעשים שהלגבול פליליץץץ 85.65.42.95 22:51, 18 בנובמבר 2012 (IST)
- תגובה:
- https://www.haaretz.co.il/1.1156462
- בהתחלה היתה ביקורת על התאמתו של בר און ולא נפתחה שום חקירה פלילית. אחרי יומיים , הוא פרש. רק כאשר התפרסם החשד שהמינוי נועד להשפיע על חקירה פלילית נגד פוליטיקאי, נפתחה חקירה
- ליוסף חריש ומיכאל בן יאיר היה ידע משפטי מתאים רזומה רחב ,המון תפקידים במערכת המישפטית(תקופה ארוכה כשופטים ולא רק עבודה כעורכי דין ). רוני בר און היה גם חבר מרכז הליכוד והחבר כנסת מטעם הליכוד. הם מונו עי פוליטיקאי אבל הם נחשבו מינוי מקצועי ולא מינוי פוליטי.
- דרך אגב: יוסף חריש קבע:
- איסור מינויים פוליטיים בשירות הציבורי - קשר פוליטי כשלעצמו אינו כישור ראוי לקבלת משרה בשירות הציבורי. ―147.234.23.183 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
פסקה הסכם חברון[עריכת קוד מקור]
ברצוני להתאים את התוכן לערך המורחב של הסכם חברון ולקשר אליו. כמו כן יש כאן משפטים ללא גיבוי מקורות שצריך לתקן. HelenaGZ - 
20:07, 13 באפריל 2024 (IDT)
- אפשר לקשר. לא רואה סיבה למה להשוות בין הנושאים - כאן המיקוד הראוי הוא הצורך הפוליטי של נתניהו בתמיכת ש"ס, שם הנושא אחר. איש עיטי - הבה נשיחה 22:20, 13 באפריל 2024 (IDT)
- שלום @איש עיטי ותודה על הערותיך. הבנתי את החשיבות של הקשר הפסקה בקונטקס הכללי של הפרשה ואני מקבלת את ההערה שלך בקשר לזה.
- באשר לתוכן הפסקה אני עדיין רואה כמה דברים שלדעתי צריכים לעבור תיקון
- במשפט "עם עלייתו לשלטון נקט נתניהו בקו תקיף מול הפלסטינים, ואף סירב להפגש עם ערפאת". אין מקור שמגבה את ההערכה שנתניהו נהג בקן תקיף מול הפלסטינים. בנוסף בקשר לפגישות עם עראפת, העובדות הם שנתניהו חתם ונפגש במהלך כהונתו על שני הסכמים עם עראפת: הסכם חברון (ינואר 97) והסכם ואי (אוקטובר 98). ולכן צריך לנסח מחדש חלק זה.
- בחלק שבו כתוב "בתגובה התפטר, עוד במהלך הישיבה, שר המדע, בני בגין. שבעה מתוך שמונה עשר חברי הממשלה התנגדו להסכם". ש קישור למקור שהדגש מי מחליף את בני בגין ולא מספר את הסיפור של התנגדות בני בגין למינוי. בכתבה זאת יש הרבה יותר מידע רלונטי בקשר לפרשה. HelenaGZ -
14:15, 15 באפריל 2024 (IDT)
- צריך עיון שאין לי כרגע הזמן לבצע. אפשר לנסח את הפסקה מחדש, אבל חשוב שיהא ברור שהקו הכללי של ממשלת נתניהו היה הססן עד מתנגד להסכם והעובדה שהקולות של ש"ס בממשלה הכריעו את גורל ההחלטה (התפטרות בני בגין פחות חשובה כאן). איש עיטי - הבה נשיחה 08:17, 17 באפריל 2024 (IDT)
- תודה @איש עיטי על התיחסתך. זה לא נכון בעיני להגדיר שהיתה הססנות של ממשלת נתניהו לגבי ההסכם, היתה התנגדות (שאני מתכננת לחקור אותה יותר) ל7 מתוך 18 חברי הממשלה. באשר לנתניהו עצמו, הוא היה לגמרי בעד ההסכם. אביא לך כאן ציטוט שמדגים את זה מתוך הפרוטוקול של ישיבת הכנסת ביום שהוצג ההסכם לכנסת. נתניהו: " ההסכם היום הוא הרבה יותר רחב, כמובן, הרבה יותר מפורט. אבל הנקודה העיקרית שאני רוצה להבהיר לחברי הבית לגבי מדיניותנו היא, שהיעד השונה שלנו - במקרה זה, להישאר בחברון - הוא שמכתיב את הפרטים בהסכם שלפניכם. על כן, מתוך היעד השונה הזה דאגנו לאזורי הפרדה, דאגנו להרחיק את הרובים, דאגנו לנוכחות צה"ל בשטחים השולטים מעל היישוב היהודי ומעל הצירים באמצעות הסיורים המשותפים. דאגנו לאבטחה של היישוב היהודי על ידי הרחקת בנייה פלשתינית גבוהה מן המבנים היהודיים, שלא תסכן אותו ושלא תדחוק אותו. דאגנו למנגנוני ביטחון משופרים יותר, טובים יותר - גם רבים יותר - בינינו לבין כוחות הביטחון הפלשתיניים, על מנת לאפשר מציאות של ביטחון, מציאות של קיום, מציאות של התפתחות וביסוס ליישוב היהודי. על כן, אני יכול לומר בבטחה, ללא ספק - זה הסכם טוב יותר, בטוח יותר, אחראי יותר מזה שקיבלנו" HelenaGZ - 10:30, 17 באפריל 2024 (IDT)
- למעשה נתניהו היה נחוש בדעתו להעביר ברב קולות את הסכם חברון ובגלל החשש שלא יהיה לו רב נולדה פרשת חברון -בראון. HelenaGZ - 10:38, 17 באפריל 2024 (IDT)
- למעשה נתניהו היה נחוש בדעתו להעביר ברב קולות את הסכם חברון ובגלל החשש שלא יהיה לו רב נולדה פרשת חברון -בראון. HelenaGZ -
- תודה @איש עיטי על התיחסתך. זה לא נכון בעיני להגדיר שהיתה הססנות של ממשלת נתניהו לגבי ההסכם, היתה התנגדות (שאני מתכננת לחקור אותה יותר) ל7 מתוך 18 חברי הממשלה. באשר לנתניהו עצמו, הוא היה לגמרי בעד ההסכם. אביא לך כאן ציטוט שמדגים את זה מתוך הפרוטוקול של ישיבת הכנסת ביום שהוצג ההסכם לכנסת. נתניהו: " ההסכם היום הוא הרבה יותר רחב, כמובן, הרבה יותר מפורט. אבל הנקודה העיקרית שאני רוצה להבהיר לחברי הבית לגבי מדיניותנו היא, שהיעד השונה שלנו - במקרה זה, להישאר בחברון - הוא שמכתיב את הפרטים בהסכם שלפניכם. על כן, מתוך היעד השונה הזה דאגנו לאזורי הפרדה, דאגנו להרחיק את הרובים, דאגנו לנוכחות צה"ל בשטחים השולטים מעל היישוב היהודי ומעל הצירים באמצעות הסיורים המשותפים. דאגנו לאבטחה של היישוב היהודי על ידי הרחקת בנייה פלשתינית גבוהה מן המבנים היהודיים, שלא תסכן אותו ושלא תדחוק אותו. דאגנו למנגנוני ביטחון משופרים יותר, טובים יותר - גם רבים יותר - בינינו לבין כוחות הביטחון הפלשתיניים, על מנת לאפשר מציאות של ביטחון, מציאות של קיום, מציאות של התפתחות וביסוס ליישוב היהודי. על כן, אני יכול לומר בבטחה, ללא ספק - זה הסכם טוב יותר, בטוח יותר, אחראי יותר מזה שקיבלנו" HelenaGZ -
- צריך עיון שאין לי כרגע הזמן לבצע. אפשר לנסח את הפסקה מחדש, אבל חשוב שיהא ברור שהקו הכללי של ממשלת נתניהו היה הססן עד מתנגד להסכם והעובדה שהקולות של ש"ס בממשלה הכריעו את גורל ההחלטה (התפטרות בני בגין פחות חשובה כאן). איש עיטי - הבה נשיחה 08:17, 17 באפריל 2024 (IDT)