שיחה:תנועת החסידות/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

"הסוד המשיחי של החסידות"[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 13 שנים3 תגובות2 אנשים בשיחה

ספרה של אלטשולר אינו עוסק בתנועת החסידות בכללותה אלא בחוג מצומצם בתוכה, שנוצר סביב הרבי מזלוטשוב. אם משאירים את הפרט הזה נצטרך בעתיד לקבל אינספור ספרים שעוסקים בתחומים נקודתיים. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בטבת ה'תש"ע • 09:37, 14 בינואר 2010 (IST)

העברתי את הקישור ליחיאל מיכל מזלוטשוב‏ עם ישראל חי - שיחה 21:57, 23 בינואר 2010 (IST)

לאחרונה הופתעתי לגלות שהקישור לספר הסוד המשיחי של החסידות, שנכלל בערך "תנועת החסידות" (בסעיף קישורים חיצוניים), הועבר על ידי "נרו יאיר" לערך העוסק במגיד מזלוטשוב. וזאת, בטענה שהספר עוסק רק באחד מהאישים החסידיים, המגיד ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב ותלמידיו, ולא בתנועת החסידות בכללה.

טענה זו אינה נכונה: הסוד המשיחי של החסידות דן במרבית האישים שפעלו בדורות הראשונים של חסידות ובמכלול הנושאים, שעיצבו את דמותה הרוחנית והחברתית של התנועה. למעשה, זהו המחקר האקדמי המקיף ביותר שנכתב בעשורים האחרונים (ואולי בכלל) על הדורות הראשונים של החסידות. להלן רשימה חלקית של האישים החסידיים, שהסוד המשיחי של החסידות עוסק בחייהם, במשנתם ובחיבוריהם: ר' ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט), מייסד החסידות. גיסו, ר' גרשון מקוטוב. ר' יעקב יוסף מפולנאה וחיבוריו "בן פורת יוסף" ו"תולדות יעקב יוסף". ר' פנחס מקוריץ. המגיד ר' דב בער ממזריטש. המוכיח אריה לייב מפולנאה. ר' שניאור זלמן מלאדי (מייסד חב"ד), מחבר "לקוטי אמרים תניא". אברהם יהושע השל מאפטא, מחבר "אור ישראל". ר' אליעזר הורוויץ וחיבורו "נועם מגדים וכבוד התורה". ר' בנימין מזלוזיץ וחיבוריו "אהבת דודים" ו"אמתחת בנימין". ר' זאב וולף מז'יטומיר וחיבורו "אור המאיר". ר' חיים טירר מטשרנוביץ. יעקב יצחק הלוי הורוויץ, הידוע בכינוי "החוזה מלובלין" וחיבוריו "זאת זיכרון" ו"זיכרון זאת". המדפיס ר' שלמה לוצקיר וכתבים חסידיים שהדפיס. ר' אברהם חיים מזלוטשוב, מחבר "אורח לחיים". ר' יצחק אייזיק הכהן מקוריץ. ר' ישעיה הלווי מדונביץ, מחבר "אור תורה". ר' ישראל המגיד מקוזניץ וחיבורו "כתבי קודש". ר' לוי יצחק מברדיטשוב, הידוע בכינוי "סנגורם של ישראל", מחבר "קדושת לוי". ר' יחיאל מיכל, המגיד מזלוטשוב. ר' מנחם מנדל מויטבסק, מחבר "פרי הארץ", ור' אברהם מקאליסק, מנהיגי עליית החסידים בשנת 1777. ר' מרדכי מנסחיז. ר' משה שהם מדאלינא. ר' משולם פייבוש הלר, מחבר "יושר דברי אמת". ר' עוזיאל מייזליש וחיבורו "תפארת ישראל". ר' צבי הירש מנדבורנא. ר' צבי חסיד מחבר "אור האמת". ר' שמואל מאמדור. השד"ר ר' שלמה זלמן ווילנער. ר' ישראל יפה, מדפיס "שבחי הבעש"ט" ו"פרי הארץ".

להלן רשימה חלקית של הנושאים, הנדונים בספר הסוד המשיחי של החסידות: התפילה החסידית והעלאת מחשבות זרות. לימוד תורה בחסידות. מצוות אהבת הזולת בחסידות. מושג "הדבקות" בחסידות. עליית נשמה בחסידות. התפתחות השחיטה החסידית. התפתחות המושג "חסיד" במסורת ישראל. דמותו של הצדיק החסידי והחצר החסידית. ריטואלים משיחיים ותפיסת הגאולה בראשית החסידות. יחסם של ראשוני החסידים לקבלת האר"י. חסידים ומתנגדים (חרם ברודי 1772 והחרמות בשנת 1781). החסידות וארץ ישראל (עליית החסידים). הדפסת כתבים חסידיים, כולל "צוואת הריב"ש". ספר "שבחי הבעש"ט" כמקור היסטורי.

הסוד המשיחי של החסידות מצוי בשלמותו בקישור האינטרנט הרצ"ב ואפשר לבדוק את טיעוני: http://www.jewish-studies.info/book.htm

לאור האמור לעיל, אין ספק שהסוד המשיחי של החסידות חיוני ביותר לכל המתעניינים בחסידות ובמשנתה המיוחדת, וכי העברת ההפניה לערך "המגיד מזלטשוב" פוגעת בסיכויי הגולשים להגיע אליו. לפיכך, אני מבקשת להחזיר את ההפניה של הסוד המשיחי של החסידות לערך המרכזי "תנועת החסידות", שהוא הערך הנכון והמדויק עבור הספר.

בדקתי שוב בתוכן העניינים המצוי בקישור שהוספת, וראיתי שרובו המכריע של הספר אכן עוסק ברב יחיאל מיכל ובתלמידיו. לכן אין כאן המקום להפנות לספר זה. מן הערך על תנועת החסידות יש להפנות לספרים העוסקים בתנועה כולה או בפרק הסטורי ארוך במיוחד שלה, לא לספרים העוסקים בנושאים שיש להם ערכים נפרדים. אני מקווה שתביני שסיכויי הגולשים להגיע לספר אינם רלוונטיים כאן ואני מקש ממך לכבד את כללי הקהילה.נרו יאיר • שיחה • י' באב ה'תש"ע • 00:35, 21 ביולי 2010 (IDT)

דרוש תבנית[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 13 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

לדעתי תבנית על החסידות, ע"פ דורת או שושלות או כל צורה אחרת מאוד נחוצה.

אם משהו יודע איך לכתוב תבנית אשמח לעזור לו פשוט אני לא יודע. אודלן - שיחה 15:07, 17 ביוני 2010 (IDT)

כדאי לחשוב היטב על התוכן של התבנית. אי אפשר להכניס את כולם, אפילו עד הדור השלישי. הפתרון הוא לכאורה להכניס רק את החשובים ביותר, אבל צפויים כאן ויכוחים רבים מיהם אותם חשובים, ובפרט שאצל חסידים רבותיהם תמיד הכי חשובים. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תש"ע • 18:15, 20 ביוני 2010 (IDT)

תורת החסידות[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 13 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

חסר בערך על:

תורת החסידות. (הפיסקה מחשבת החסידות מדברת רק על מושגים שונים בחסידות).
חידושה של תורת החסידות (מה הוסיפה תורת החסידות על היהדות שהייתה קיימת לפניה?).
פילוסופית החסידות (למי שלא יודע בתורת החסידות ניונים מוגים פילוסופיים רבים, וכו' ).
ספריית החסידות, (הספרות החסידית הרבה וכו').

אני מציע לעשות ערך תורת החסידות, שבו יבוארו הנושאים הנ"ל באריכות, וכן נושאים רבים הנכללים, בתורת החסידות.

אני מחכה לדעות השונות של אלו שמבינים בנושא! אחדובי - שיחה 21:59, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

יש בהחלט מקום לכל זה, אבל אלה נושאים רציניים שמצריכים ידע בתחום. בפרט יש להיזהר שלא להתמקד בחלקים של החסידות שיש להם ערכים משלהם (כגון חב"ד). עדיף להתחיל בפרקים בערך הנוכחי, ואם יתפתחו מספיק אפשר יהיה ליצור ערכים נפרדים. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באלול ה'תש"ע • 22:53, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

הסרת הערך מרשימת ההמתנה להמלצה[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 13 שנים4 תגובות2 אנשים בשיחה

הערך לא בשל (ראו נימוקיו של קלונימוס).

ערך יפה ובנוי היטב.

מה דעתכם? להב אש - שיחה 08:20, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

הערך עצמו מצויין, רק חסרים בו קצת תמונות, אפשר לבקש מויקיפדים להוסיף תמונות. להב אש - שיחה 09:02, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

לדעתי לא בשל להיות ערך מומלץ, מכמה סיבות:

יש שלוש הערות שוליים בלבד.
יש יותר מדי חלקים בערך שכתובים בנקודות ולא בכתיבה זורמת. נקודות מתאימות לסיכום בהיסטוריה לבחינת בגרות, לא לכתיבה בערך.
ישנם משפטים לא ברורים, כמו: "ראשוולקע - בגד עליון של שבת שלובשים אותו בהרבה חסידיות כדוגמת: באבוב, ויז'ניץ ובעלז והינו מוגדר בספרות החסידית כאור המקיף". איך נראה הבגד? מה זה "אור המקיף"? איך זה קשור לעניין?
לא ייתכן שערך על החסידות מקדיש לבעש"ט שש שורות. ישנם מחקרים מקיפים וכתבים חסידיים אינסופיים עליו, ולא ייתכן שיהיה אזכור שטחי כזה. לפחות שתהיה הפנייה לערך מורחב.
לטעמי (ואינני מתיימר להיות מבין גדול בתחום) נושא התפשטות החסידות בדורות אחרי המגיד מתואר בקיצור רב מדי.
אני חושב שחסר תיאור של חסידויות בולטות, כמו גור, בעלז, ואחרות, וכמו כן היה טוב אם היה תיאור של דמויות ייחודיות בחסידות.
אין אף מילה על הספרות החסידית, החל בסיפורי החסידים, עבור בספרי המחשבה והחסידות וכלה בספרות ההלכה שנכתבה על ידי חסידים. זה עולם שלם שלא מוזכר כלל.

בעיני ערך על החסידות צריך להיות מעין פורטל בפני עצמו, עם הפניות לערכים רבים אחרים. הערך הזה לצערי עדיין לא ברמה הזו. קלונימוס - שיחה 09:18, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אולי מישהו יקח ע"ע את הרעיון להרחיב את הערך הזה.להב אש - שיחה 21:46, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

החסידות והציונות[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 7 שנים3 תגובות3 אנשים בשיחה

תיקנתי את הרשימה של מתנגדי הציונות החריפים. הוספתי את האדמו"ר של חב"ד והוצאתי את רבי נתן דוד מפארצב שלא היה שייך למתנגדים הקיצונים. צריך גם לבדוק אם אביו נמצא באותה רמה של התנגדות כמו שלשת הקודמים. --הלל. • שיחה • כ"ח באדר ב' ה'תשע"א • 13:44, 3 באפריל 2011 (IDT)

חתנו של האדמו"ר ממונקאטש, הרב רבינוביץ, עם כל הכבוד לא היה ממשיך דרכו. יותם עטאר - שיחה 15:39, 3 ביולי 2011 (IDT)

הוא דווקא המשיך את דרכו לחלוטין במשך כמה שנים (אולי שלוש) עד שעלה לישראל. Smk1501 - שיחה 22:47, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

השחיטה החסידית[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 12 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

הסופר החסידי מרדכי גרליץ בספרו על המגיד ממזריטש "נהר יוצא מעדן", מביא הסבר ארוך ומפורט על נושא זה, מפיו של הגרמי"ל לנדא, רבה של בני ברק. על פי הסבר זה תקנתי מעט את הפרק, ועוד חזון למועד.יותם עטאר - שיחה 15:40, 3 ביולי 2011 (IDT)

תורת הצדיק[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 12 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

קיצצתי את הפירוט המוגזם על יחסי ה"חוזה"- "היהודי"- קוצק- איזביצ'א. אולי אעביר אותו לערך על קוצק או משהו כזה.--שמואל - שיחה 13:29, 10 ביוני 2011 (IDT)

תמונה עם כיתוב "ילדים חסידיים במונקץ'"[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 12 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

מתחת לתמונה רשום "ילדים חסידים במונקאץ' ..." אך בדף המידע של התמונה דווקא רשום שהתמונה צולמה בלודז' שלעניות דעתי בהערכה גסה המרחק בין 2 המקומות עולה על 600 ק"מ. אם מישהו יודע בוודאת שהתמונה צולמה במונקץ' ולא בלודז' שיאומר אחרת יש לשנות את הכיתוב תחת התמונה.Pc84 - שיחה 19:12, 19 ביוני 2011 (IDT)

תמונה ידועה ממונקאץ'. ראה כאן בתמונת פריט 204. --שפ2000 - שיחה 19:29, 19 ביוני 2011 (IDT)

חסידות קולומייא[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 11 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

מישהו יודע אם יש כזה דבר חסידות קולומייא, למה אני יודע יש אחד המכנה עצמו האדמו"ר מקולומייא, ויהודה משי זהב, אמר בריאיון לאמנון לוי שהוא והאדמו"ר מקולומייא היו חברים ושלאדמו"ר ההוא אין מאחוריו חסידים בכלל, מישהו יודע אם יש דברים בגו? - תום ר. לשירותכם, דברו איתי! • ויקיחדשות מחפשת כתבים - בואו לסייע בהחייאת המיזם! 23:33, 17 במרץ 2013 (IST)

ההתבודדות בתורת רבי נחמן אינה מיועדת להגעה לדבקות מיסטית עם ה'[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 9 שנים3 תגובות3 אנשים בשיחה

הערך: "יש חסידויות (בעיקר חסידות ברסלב) שפיתחו את רעיון ההתבודדות, שבו האדם מתנתק מחברת האנשים לפרק זמן, ומתבודד עם עצמו בחיק הטבע, כדי להגיע אל הדבקות." ההתבודדות בתורת רבי נחמן מיועדת ללדיבור חופשי עם ה', לשפוך בפניו את לבך,להתוודות ולהצתער על חטאים, לדבר ולהתפלל, אין כל קשר ל'דבקות' בדווקא. ( 212.76.126.214 11:43, 12 באוגוסט 2013 (IDT)

כמדומני שאתה צודק, לפחות חלקית. איני בטוח שאין אצל רבי נחמן מקורות התומכים בכך שיש בהתבודדות צד של דבקות, אבל אכן נראה שזה לא העיקר. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ג • 02:08, 19 באוגוסט 2013 (IDT)

צודק. דף עזר - שיחה 20:15, 22 במאי 2014 (IDT)

תורת החסידות[עריכת קוד מקור]

תורת החסידות רואה בכך יסוד עיקרי למערכת היחסים בינינו לבין בורא העולם. עלינו לקיים מצוות מתוך דביקות, מתוך קשר על-רציונלי; גם כאשר איננו מבינים מדוע, עדיין אנו עושים זאת כי כך הוא רצונו של בורא העולם. ויתירה מכך: גם במצוות אותן אנו מבינים בשכלנו, אל לנו לקיימן רק בגלל הסיבה, גם בהן עלינו לשאוף ליסוד האלוקי שמעל לשכל.