שיחת משתמש:בן הטבע/לקט-יהודים ונוצרים

בדף השיחה של משפט פאריס התנהל דיון על הכתוב בערך, וכחלק מהתנהלות השיחה התווסף לדף זה מידע שאינו קשור לערך עצמו, אלא לשיחה שהתנהלה אודותיו. כמו כן, הבעתי דעתי בנושא: יהודים-נוצרים בדפי שיחה נוספים. בכדי שהמידע יהיה מובן בהקשר הנכון, הריני מוסר אותו לפניכם לפי שיטה מסודרת ומרחיבו במקומות בהם היה חסר מידע. אלו הטיעונים שהעליתי:

את היסודות לנצרות יש לחפש בממלכת החשמונאים. שם המקור למשיחיות ביהודה. ללא קשר לכך, הרי שלוש דוגמאות לרדיפה דתית, צליבה על ידי יהודים והטפה לדרכי שלום כפי שקורותיו של ישו מתאפיינים.
למען הדיוק ההיסטורי, יוחנן הורקנוס הכריח את כל תושבי ארץ ישראל להתגייר. לא היתה בו סובלנות דתית. הוא דגל ברדיפה דתית, אך זהו אחד המקרים הבודדים בהיסטוריה היהודית.
למען הדיוק ההיסטורי, אלכסנדר ינאי צלב יהודים שמרדו בו. שלומציון אלכסנדרה, אשתו היפהפיה, שינתה את מדיניות ממלכתה באופן מוחלט לאחר מות בעלה. זהו אחד המקרים הבודדים בו יהודים צלבו בני אדם. צליבת הבריות היתה נהוגה על ידי הרומאים
לדעתי האישית, שלומציון המלכה היתה המנהיגה הגדולה ביותר של עם ישראל מאז ימי משה רבנו. היא הראשונה שהבינה שתקומת העם אינה מבוססת על כיבוש שטחים נוספים אלא על הפצת תרבותו בקרב הגויים בדרכי שלום.
ראשית הנצרות בכתות הקיצוניות של היהדות בעת ההיא, שבשל הסבל הרב מהכיבוש הרומי, ציפו רבים מהם לבוא המשיח ועל כן הלכו למדבר להסתגף ולהתפלל למען בואו. מנהג ההטבלה היה רווח אצלם.
בין המתנזרים למיניהם היה יוחנן המטביל שהטיף לכל מיני עקרונות. יוחנן הטביל את ישו קרוב משפחתו.
יוחנן המטביל נאסר מחשש המרדה ומוצא להורג מתוך איוולת. יתכן שלפי חוקי העת ההיא היה מדובר בהמרדה כלשהי, אבל לא בגלל כך נוטלים מאדם את חייו.
ישו, שכאב את מות ידידו, מבקש להמשיך את דרכו של ידידו ביתר שאת.
גם ישו מוצא להורג מתוך איוולת. כל הוצאה להורג היא מיותרת, אלא אם מדובר בפשעים נגד האנושות.
לאחר מותם של ישו ויוחנן המטביל מתקיימות שתי הכתות, האחת לפי יוחנן המטביל והאחרת לפי ישו, היא הנצרות.
בוקר אחד, אדם בשם שאול התרסי, מתעורר משנתו ומשנה את שמו לפאולוס. הוא מחליט להפיץ דת חדשה, שונה מהיהדות.
לפאולוס קמו מתנגדים רבים. הם טענו שישו דבק בדת משה וישראל ומעולם לא רצה להפיץ עקרונות אחרים מאשר את אלה של היהדות. לדעתם, מי שמשתייך לנצרות חייב לקבל עליו גם את עקרונות היהדות, כולל התורה שבעל פה (התלמוד לימים). בין המתנגדים, שמעון בר יונה, ידידו של ישו, הקרוי כיפא. לימים יהיה שמו פטרוס.
פאולוס בעידוד ברנבא סבור אחרת: אין טעם להטריד את הגויים עם התורה שבעל פה. כדי להפיץ דת חדשה הדוגלת גם כן באל אחד ברומי האלילית, חייבים לשכוח מהעקרונות המחמירים של היהדות ולהתבסס רק על היסוד - יש אלוהים אחד בעולם שנתן לבני האדם את עשרת הדברות.
פאולוס הוא זה שייסד את הנצרות לפי תפיסתו הבלעדית. הוא השתמש בישו כדי להפיץ את הנצרות בצורה חדשה, שסביר להניח שלא היתה מקובלת על ישו עצמו.
פאולוס הוא זה שהשתמש במשיחיות של ישו כדי להיפטר מעול המצוות היהודיות בטענה שאם המשיח גאל את הארץ, אפשר להיפטר מן המצוות. חבל שבדרך הוא לא הוסיף שהארץ היא כדור הסובב את השמש מזה 4.6 מילארד שנים. ההיסטוריה היתה נראית אחרת אם המשפט הזה היה מוכנס לברית החדשה.
מן ההיבט ההיסטורי, פאולוס הצליח להפיץ את עיקרי האמונה היהודית בתבל כולה. את עקרונות הדת סירב להפיץ כי הבין בהגיונו שאין טעם בכך - הוא ידע שהרומאים לא יתגיירו, את המונותאיזם איכשהו אפשר להעביר אליהם.
בין היתר, שומע יהודי בשם מרקוס את דרשותיו של פאולוס, ומאמין שישו הביא בשורה חדשה לעולם. כלומר, הדברים הכתובים בתנ"ך הינם נכונים: יום אחד יקום משיח על ישראל. מרקוס מחבר כתב יד, שלימים יקרא הבשורה לפי מרקוס. מרקוס, אגב, לא כותב דבר אודות לידתו של ישו.
יום בהיר אחד, מחליטים שני אנשים לשכתב את הבשורה לפי מרקוס. כתבי ידיהם ידועים כבשורה לפי לוקאס וכבשורה לפי מתי (אין לבלבל בינו לבין תלמידו של ישו). הם מוסיפים כל מיני ניסים כמו מרים הבתולה שהתעברה מרוח הקודש על פי העלמה הרה ויולדת בן, גם את לידתו בבית לחם במקום בנצרת, כי הרי במקרא כתוב שהמשיח יבוא משם, ואפילו ייחוס עד בית דוד, על אף שלפי השילוש הקדוש, האב לבטח אינו יוסף.
שלושת הבשורות האלה והבשורה לפי יוחנן (אין לבלבל עם יוחנן המטביל) שכמעט כולה אמרות חז"ל, קרויות הברית החדשה. בברית החדשה יש דגש כי מה שמסופר בתנ"ך הוא אמת וכי התאמתו דברי הנביאים בדבר בוא המשיח על ישראל.
בברית החדשה כלולים מלבד ארבעת הבשורות גם מעשי השליחים, האגרות וסיפור ההתגלות.
כל כתבי היד של הברית החדשה העתיקים שנמצאו כתובים ביוונית עתיקה.
בלשנים שבדקו את כתבי היד של הברית החדשה קבעו שחלקם מתורגמים משפה שמית לפי השוואה שנעשתה עם תרגומים אחרים של כתבי יד נוספים.
סביר בהחלט להניח שחלק מכתבי הברית החדשה נכתבו בעברית או בארמית. יהודים כתבו את רובם.
הספרים החיצוניים נתגלו כתובים ביוונית עתיקה.
בלשנים שבדקו את כתבי היד של הספרים החיצוניים קבעו שהם מתורגמים משפה שמית לפי השוואה שנעשתה עם תרגומים אחרים של כתבי יד נוספים.
סביר בהחלט להניח שהספרים החיצוניים נכתבו בעברית או בארמית. יהודים כתבו אותם. גם הממצאים ממגילות ים המלח שנמצאו במערות מדבר יהודה וגם גניזת קהיר מבית הכנסת העתיק שם תומכים בהשערה זו.
תרגום השבעים הוא תרגומו של התנ"ך ליוונית עתיקה.
נמצא לא אחת שתרגום השבעים מלא בתוספות והרחבה של התנ"ך העברי. לדוגמא בספר משלי.
לפיכך, קיימת סברה שישנה גרסה מוקדמת יותר לתנ"ך העברי המצוי בידינו כיום.
לפיכך, קיים ספק סביר שגם כתבי הברית החדשה הנוכחיים אינם תרגום מדויק של כתבי הברית החדשה המקוריים ולפיכך סביר שתהא גרסה מוקדמת לברית החדשה מהנוסח הידוע בימינו.
יתכן שישנו גם נוסח קדום יותר של תרגום השבעים.
לדעתי האישית בלבד, היכן שכתוב שהיהודים הקדמונים הסגירו את ישו לפונטיוס פילטוס ואילו הנציב הרומאי מיאן להוציאו להורג ושוכנע לעשות כן על ידי היהודים הקדמונים, זהו קטע משוכתב שנועד להתחנף אל הרומאים כדי שיקבלו בברכה את הדת החדשה.
לדעתי האישית, ישו האמין גם הוא בדרך השלום, אולם תלמידיו הובילו אותו איכשהו להתנגשות בלתי נמנעת עם הכוהנים בישראל ואחרי כן עם הרומאים.
אין לי ספק בכלל שהוא הוצא להורג באשמת מרידה בקיסר הרומאי. הרומאים רדפו כל יהודי שדברי נבואה יצאו מפיו.
יסלחו הנוצרים, אך בתור בן לעם היהודי כמו ישו משיחם, נהיר לי שקטעים מסוימים בברית החדשה סולפו במתכוון נגד עם ישראל מתוך איבה לרודפיהם (יהודים בעיקר) ומתוך רצון לשאת חן בעיני האימפריה השלטת (שגם רדפה אותם מדי פעם). כפי שאמרתי: היהדות והנצרות הן שתי דתות שונות בעלות אמונה אחת.
לדעתי האישית, בגלל הקרבה הרבה מאד בין הנצרות ליהדות חששו כל אחת הדתות מהשפעתה של זו על אחרת. הואיל והיהודים היוו מיעוט הם אלה שנרדפו מאז קיבלה רומי עליה את הנצרות. עד אז נרדפו דווקא הנוצרים החדשים.
האיבה כלפינו היתה בשל תפקידנו כביכול ברצח המשיח שלהם ובכך שאנו לא מכפרים על כך בהתנצרות המונית. כאשר הם בדקו מה ההבדלים העיקריים בכתבי הדת שלנו ושלהם, הם ראו שהתלמוד הוא אולי הבעיה וסברו לאורך מאות שנים, שאם תיעלם התורה שבעל פה, אזי יהיה קל יותר לנצר יהודים. הנצרות היא דת משיחית ושמה בלטינית "משיחיות" ולא "נצרות". יומרות הכנסייה הגיעו לשיאן כאשר במשפט פאריס פסקו על שריפת התלמוד. הכמרים היו בטוחים שזה יביא למפנה בחשיבה היהודית. הם פחדו ועדיין פוחדים מכוח היהדות ולכן מאז ומתמיד רצו להעלים אותה בתוך הנצרות. הכנסייה רואה את הנצרות כדת הממשיכה את היהדות ולא כדת המנוגדת לה. ההבדל הוא שוב: מי המשיח? מי שיקרא את הברית החדשה, התוספת היחידה של הנוצרים המבדילה אותם מן היהודים, יראה ארבעה סיפורים על חיי ישו, אלה סיפורים לא אחידים שמתובלים בהמון אמרות חז"ל. בשום מקום בטקסט לא מצאתי אזכורים לעקרונות דת כלשהם. אלה טקסטים מפוזרים מה, שאם לא היו שייכים לנצרות ומוכרים ככאלה, ספק אם אדם חילוני היה מוצא בהם משהו דתי או עיקרי דת מסודרים.
חובה לומר, שיש גורמים בכל הדתות שטוענים שישו לא היה ולא נברא והוא תערובת של אמונות בדמות אחת בדיונית. אני מאמין שהיה אדם כזה וסבור שגם היהדות וגם הנצרות עשו לו עוול רב, אך תחילה נזכור כולנו, כי הרומאים לפי שיטתם הוציאוהו להורג. היהדות לא היתה סובלנית כלפי אנשים כמותו ולא כלפי אנשים כמותי (שאינם צמים ביום כיפור אך מנגד לא מדליקים חשמל, גם לא עם טיימר).
חובה עלינו בדור הזה, בו יחסי נוצרים-יהודים שלווים יחסית, להקים ועדה שתבחן כמה פסוקים בברית החדשה. אין לדעת מה יהא בעתיד ואני מתנבא שהצרות הישנות-חדשות עומדות בפתח. יש לשבת עם כבוד האפיפיור, לומר לו שאנו מכבדים את קדושת הברית החדשה, אבל לא מוכנים להשלים עם קיומם של כמה פסוקים. עד שלא ימצאו המקורות העבריים של הברית החדשה, יש לתקן את האמירות שאבותינו הסגירו את ישו לידי הרומאים וביקשו את מותו. עד שלא יוכח אחרת הרי היתה פה חנופה לפני העריץ ולא להיפך. הנוצרים חייבים להבין שללא היהודים אין להם הוכחה כי הדת שלהם אמיתית. אנו העדות החיה בזירת ההיסטוריה להוכחת טענותיהם.
הנצרות במהלך הדורות הוסיפה לישו כל מיני מימדים מיסטיים ושכחה את העקרונות שלהם הטיף: אהוב את האדם גם אם הוא אויבך.
יהדות היא אומה ולא רק דת. בשלב כלשהו החלו הנוצרים לרדוף אותנו כבני אומה זו, כשהשיא היה לאחר פרסום תורת הגזע הנאצית. בעוד איזבל הספרדייה והדתייה רצתה שהיהודים יתנצרו מסיבותיה שלה (כי ידעה שיסרבו ולפיכך תקנוס אותם ותגנוב את כספם), הרי הרשע היטלר המנוול לא היה מסתפק בהתנצרות. הוא רדף גם נכדים לסבא יהודי ולסבא נוצרי ולשתי סבתות נוצריות.
פאולוס פטר את הנוצרים ממצוות המילה. עתה, אחרי שגם הנוצרים מלים את ילדיהם, הרי המצווה העיקרית שפטר פאולוס את הנוצרים היא שמירה על כשרות. שימו לב עד כמה אנו כבר קרובים אלה לאלה. איך אמר האפיפיור גרגוריוס הגדול: "אין זה אפשרי לשרש בבת אחת את הכל מנשמות קשות, שכן גם הרוצה לטפס בפסגה עולה צעד צעד או שלב שלב ולא בקפיצות". הוא התכוון לאותם עובדי אלילים, כשנשאל מה לעשות עם הקרבת קורבנות לשטן. במקום לבטל את הפולחן הוא הציע שיתקיים בשינוי קטן - להקריב קורבנות לאל ולא לשטן. הנה פאולוס, הוא שאול התרסי, חשש בצדק רב שאי אפשר יהיה לטעת מנהגי מילה וכשרות בקרב עובדי האלילים ולכן ביטל אותם בדת החדשה. והנה צעד אחר צעד, מקבלים גם הנוצרים מנהגי מילה אצלם, מטעמי בריאות כמובן. לגבי הכשרות, יש להניח שהכוונה היתה שאין להקריב מכפילי פרסה שאינם מעלי גירה כזבח בבית המקדש. שהנוצרים ימשיכו לאכול חזיר, אך שלא יראו בה חיה מקודשת מבחינת פולחן ואפשר יהיה ליישב את ההדורים. המוסלמים גם כך לא אוכלים מבשר החזיר. לדעתי המילה טמא צורמת מדי. אפשר לוותר עליה.
רק במאה הרביעית קיבלה על עצמה האימפריה הרומית את הנצרות. עד אז הנצרות היתה בחזקת עוד כת יהודית. כדי שהרומאים יקבלו על עצמם את הנצרות וכתבי הקודש היהודיים, הם הוסיפו לנצרות כל מיני אמונות נוספות במהלך השנים שלפני כן. הנצרות היתה התאמה לצרכים של רומי במקום שרומי תתאים עצמה לדת החדשה. הרומאים קיבלו על עצמם את כתבי הקודש היהודים כולל הספרים החיצוניים. אם התלמוד היה נכתב 200-300 שנה לפני כן, גם הוא היה מקודש בעיני הנוצרים. למרות האיבה שהנוצרים מגלים כלפינו, מדובר בסופו של דבר באותה אמונה בסיסית. זהות המשיח היא ההבדל העיקרי. השאלה שישאל חילוני בן ימינו בשתי הדתות, אם יש דבר כזה "משיח"?
אי אפשר לשנות את ההיסטוריה. את החגים הנוצריים קבעו בני אדם 300 שנה לאחר צליבת ישו. אף אחד לא יודע מתי ישו נולד. זה לא רשום באף מקור. חג המולד נקבע לפי חג אל השמש אצל עובדי האלילים. לג השמש אגיע עוד בדבריי. אי אפשר היה לשנות מועדי חגים קיימים אז הכניסו לאותם מועדים תוכן שונה. בהזדמנות זו אני מבקש להזיז את חג הפסחא למועדו הרגיל. ישו נצלב בחג הפסח, שלו יש מועד מדויק. עם כל האיבה ליהדות, אי אפשר לשנות את ההיסטוריה. תודה.
תיאולוגים נוצרים שהכירו את התלמוד, סברו שהנה היהודים מזכירים את ישוע בדברם על יהושע (ישוע) בן פרחיה שמרד ברבניו. הוכח שזוהי אגדה שהתגלגלה ליהושע בן פרחיה ומקורה ביהודה בן טבאי, שבברייתא מסופר שנתלה בערב פסח כי הסית נגד דעת הרבנים. כתבי היד היהודים הראשונים מתייחסים בפעם הראשונה לישו הנוצרי רק 400 שנה לאחר מותו. כלומר, אין להם מושג מי היה ישו והם אף כותבים שאין להם מושג מי היה האיש. לסיכום: ישוע בן פרחיה אינו ישו ובכלל, האגדה שנשתזרה בסיפור חייו התגלגלה מקורותיו של יהודה בן טבאי, וליהודים לא היה ידוע כלל וכלל מי היה ישו, כי הוא אינו מוזכר כלל במקורות העבריים מאותה תקופה, אפילו לא פעם אחת.
אין להסתמך רק על הברית החדשה. ישו כנראה היה מקורב לאיסיים וסלד מהפרושים ולפי אורחות חייהם של האיסיים יש לנסות ולהבין את הלך חייו. הדמות ששוותה לו במשך 2000 שנות נצרות הפכה להיות מיתית מדי. יש שטוענים שישו אף היה פרושי, כלומר שייך לזרם המרכזי באותם ימים ולא נבדל מן היהדות כלל וכלל. יתכן שפאולוס שנתקל באיבת הפרושים הציג אותם כרודפיו של ישו ולכן הברית החדשה תוקפת את הפרושים. בכל אופן, הוכח שהברית החדשה שוכתבה כמה פעמים לאחר שנכתבה במקורה, והוכח למעלה מכל ספק הזיוף בספרו של יוסף בן מתתיהו- התוספת בדבר אזכור ישו בספרו זויפה. מעולם לא נמצא ממצא ארכיאולוגי בדבר ישו ושליחיו וכפי שכתבתי - הנצרות כפי שהיא בימינו, כולה יוזמה של אדם נחוש אחד, שאול פאולוס. ישו נולד כיהודי ומת כיהודי ואם ההיסטוריונים הרבים בתקופה ההיא לא מתייחסים לקורות חייו, הרי קורותיו היו ככל הנראה שוליים. דמותו שהצטיירה בבשורות היא המשמעותית וככל הנראה הקשר של דמות זו לדמות האמיתית של ישוע היהודי היא רופפת מאד.
דברי ימי הזיופים בכנסיה עשירים למדי בסיפורים רבים. כאמור, היה ניסיון לזייף את כתביו של יוסף בן מתתיהו. אני דווקא שמח מאד על זיוף זה. אלמלא זויפו הכתבים, לא היתה טורחת הכנסייה לשמור אותם (כמבחן עדות לצדקתה) ואני לא הייתי יודע דבר על גורל עמי בימי בית שני, כי רק יוסף בן מתתיהו מספר עליהם והוא המקור היחיד לידיעה.
אי אפשר להבין את הולדת הנצרות ללא הבנת כת מדבר יהודה. ממגילות ים המלח נמצא שהחברים בה התעסקו כל היממה בחזונות אפוקליפטיים. יתכן שזו לא היתה דרכו של ישו, אבל לכת מדבר יהודה תהיה השפעה מכרעת על התפתחות הנצרות. גם התבדלותם משאר ישראל היתה יסוד להתבדלותה של כת הנצרות היהודית. לא לשווא הוכנסו ל"ברית הישנה" גם הספרים החיצוניים ובחלקם כתבים אפוקליפטיים של כת מדבר יהודה.
ישו היה ככל הנראה יהודי אדוק, שלבטח לא חשב לייסד דת חדשה. המצוות של בין אדם לחברו, נראו בעיניו לא פחות חשובות מן המצוות של בין אדם למקום. הוא ניסה להעלות חיוך על פניהם של יהודי למודי סבל בדברו על "העולם הבא" בו יושיע אותם האל. אם ניסה לשנות את היהדות, הרי זאת עשה מתוך אהבה לעמו, תרבותו ודתו.
פועלו של רבן גמליאל מנוגד עליי מכל וכל. דומה ששאיפתו להיכנס להיסטוריה כיוצר סדר התפילות כמעט שהחריב את היהדות והביא רבים מבניה להתבולל בקרב העמים. רבן גמליאל החליט בניגוד להיגיון ובניגוד לדעת העם, לקבוע איך יתפללו ומתי יתפללו לאל. תפילת האדם הפרטית, שהיא הערך המרכזי שיש לאדם בינו לבין המקום ושאף אחד לא יכול להטיל עליה איסור, למעשה הוצאה מהיהדות. קרי, יש רק דרך אחת להתפלל ואם היא לא מקובלת על מישהו, הרי הוא מוצא מהמסגרת היהודית. למזלי, עם הקמת מדינת ישראל, הלאומיות שלי מופגנת בהזדהות עם ערכיה של מדינת ישראל, היא מדינת היהודים. אני יהודי לכל הפחות מעצם ישיבתי בארץ ישראל ובמקרה שלי מתוך השתייכות כנה לעם ישראל היושב בתפוצות ובציון. תפילה היא דבר אישי, שבין אדם למקום. אמנם, כשהייתי בעבר בסכנת חיים לא התפללתי לבורא אלא התפללתי לכוחותיי שלי שיצילוני, אבל אני מוצא עצמי מדי פעם באירועי ספורט שונים, מתפלל לאל שהספורטאי האהוד עליי (או הקבוצה) יזכה בניצחון בתחרות. כלומר, למרות היותי חילוני, הרי האל מעורב באופן כלשהו בחיי וכמובן שבביתי קבועות מזוזות.
אני מאד מקווה שאם ישנו בורא עולם, אזי הוא באמת מציץ מדי פעם לראות מה קורה כאן, אך אני מאד ספקן בקשר לכך ולדעתי על בני האדם לנהל יחדיו את העולם עד אשר ישוב בורא עולם ויתגלה (יש להתחיל להבין שמישהו ברא את העולם. אין יש מאין. לשאלה מי ברא את בורא עולם אין תשובה שמוח האדם מסוגל לספק לפי שעה). הנפשות הן בלתי קיימות ולכן אינני מאמין בהישארות הנפש ולא בתחיית המתים. אם יש בורא עולם, הרי הוא חייב לדגול בהשתלשלות היצורים. כפי שאמרתי בעבר, אי אפשר להוכיח את קיומו או את אי קיומו של בורא עולם. כשאני מתחיל להרהר בכך עם שלוש-ארבע מחשבות, הרי הן מתפתלות ביניהן בצורה לא מובנת לי. בדרך כלל, כל מחשבה שומרת על מסלול נפרד מרעותה. המושג אלוהים הומצא על ידי האדם כדי לשרתו וכדי שיהא אפשר לנהל את העולם לפי רצונו של המפקח ממעלה כביכול. לדעתי בני האדם חייבים לקבל אחריות על עצמם ולא להסתמך על ישות אחרת, אפילו תהא אלוהית.
כמי שמבין בהלכי הטבע, הרי מישהו הטעה את המלך שלמה בדבר מקום עקידת יצחק. אם הייתי איל, הרי סיפור המקרה חייב היה להתרחש סמוך לעיר דוד, כלומר מחוץ לחומות העיר העתיקה. את בית המקדש הקימו במקום הלא נכון ככל הנראה, אבל יתכן שאני טועה. הרי אינני איל שבוחר לאכול היכן שיחפוץ. אני אדם השייך לעולם תרבותי שבוחר לקדש רק מקום אחד ולא את כל פני האדמה.
אינני מבין איך נשכח שבית המקדש, כמוהו כאוהל מועד היה מקום מקודש, רק משום שבו אוכסן ארון הברית שהכיל את לוחות הברית ועליהם חקוקים עשרת הדברות. מן העת שאין יודעים איה הלוחות הרי בית המקדש מאבד איכשהו מקדושתו.
אפשר להאמין באלוהים ולהתפלל אליו מכל מקום עלי אדמות. כף רגלי מעולם לא דרכה במחנה השמדה לשעבר. יש אומרים שהאדמה שם קדושה בשל דם הקורבנות ויש אומרים שהאדמה שם מקוללת בשל הופעתו של השטן במקום. ובכל זאת, כדור הארץ כולו קדוש באותה מידה בעיני האל. הנה, משום שנולדתי בארץ הקודש, אין יום אחד של שלום ושלווה בחיי. כבן למולדת זו, אני מוכן לוותר על התואר הרם למען תשקוט הארץ. תנו לי ארבעים שנה לפחות.
גם הערבים המוסלמים מאמינים בסיפורי המקרא. הם גם בעלי קשרי דם היסטוריים לבני עם ישראל. חברים, מדובר באמונה אחת. יש לאחד את בתי התפילה ולמנוע פילוג בין בני האדם. אם יש בורא עולם, הרי לבטח לא היה רוצה שפלא בריאתו יחרב במלחמות.
אני מציע להקים היכל אמונה משותף ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים בירושלים. אינני מציע לאחד את הדתות אלא להקים היכל תפילה לכל המאמינים באל אחד. במקום להילחם על מקומות קדושים, הבה נקים לנו כאלה חדשים ובשיתוף פעולה הדדי, כדי שכל בני המין האנושי יוכלו להתכנס ולהתפלל לאל יחדיו. לוואי והייתי יודע מהי הדרך לאחד את האנושות, ואולי היכל אמונה שכזה יסייע. אני מאמין שיום כזה יגיע וזה הדבר שנותן לי לחייך מעט בכל יום בו אני פוקח את עיניי וחש את האור. אם יש בורא עולם יש להודות לו שברא את השמש ושלא הושיב אותנו שם (יש היגיון רב באמונת שבטים רבים כי השמש היא הכוח העליון, משום שבמידה מסוימת היא אכן כזו כלפי הכוכב בו אנו יושבים).