שיחת משתמש:בשש/ארגז

בית מדרש תורה ויראה[עריכת קוד מקור]

מקהילת תורה ויראה (קהילתם המקורית של נטורי קרתא) פרשו חברים רבים והקימו את בית הכנסת אהל שרה.
בית המדרש מאכלס את הקהילה המקורית של נטורי קרתא.
~~פעם היה ראש הקהילה ורב בית המדרש הוא הרב חיים קצנלנבוגן (חתן עמרם בלוי).~~
קהילת תורה ויראה היא הקהילה היותר מוכרת בנטורי קרתא.
בית המדרש ידוע בקיצוניותו כלפי הציונות יותר מקצוניותו של בית הכנסת אהל שרה.
מאנשי בית המדרש נמנו הרבנים חיים קצנלנבוגן, עמרם בלוי, משה הירש.
~~לאחר פטירת חיים קצנלנבוגן התמנ (גיסו) הרב חיים עפשטיין בראש הקהילה.~~
~~בנו של הרב יעקב אשפטיין הוא הרב זעליג ראובן קצנלנבוגן שכיום הוא ראש בית המדרש ומוסדותיו.~~
מבית המדרש יוצאים מדי שבוע לאור הבטאנים החומה, האמת, העמק.
בית המדרש הוא המבנה המרכזי של הקהילה כאשר לו מסועפים ישיבת תפארת הגר"א לבני 13-16 ותלמוד תורה בלב מאה שערים.
בבית שמש ישנה גם קהילה של בית המדרש, שם הוקמה ישיבת בית הלוי לבחורים גדולים.
לזעליג ראובן קצנלבוגן ישיבה נוספת 'רמ"א' אשר מסועפת מוסודת הקהילה.
לזעליג ראובן קצנלבוגן בית ספר וסמינר לבנות 'בנות ירושלים' בו לומדות בנות מהקהילה וכאלו שלא.
~~הרב שמעון אליהו קרישבסקי והרב ראובן מרצבך ביו ראשי הכולל של תורה ויראה.~~
פלג נוסף (אהל שרה) פרש מתורה ויראה לאחר פגישת הרב משה הירש עם מנהגים פלסינים. בפלג הפורש עמד הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב שהיה ממנהגי קיהלת תורה ויראה
לאחר הנסיעה לאיראן של אנשי קהילת תורה ויראה אמר הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב "האנשים האלה אינם חלק מן נטורי קרתא, אינם חלק מציבור היראים שנשארו באמונה, המה בודדים, מטורפים"
הדבר שפילג את קהילת תורה ויראה ואת קהילת אהל שרה (שפרשה ממנה) הייתה נסיעת מנהגי קהילת תורה וריאה לפגישה עם נשיא איראן.
קהילת תורה ויראה השומצה רבות (גם ע"י האדמו"ר הקודם מסאטמאר) בעקבות נסיעתם, הייתה זו תקופה של הדרדרות במעמדה וגם במעמד אנשיה.
"תורה ויראה" הינה הקהילה המקורית של נטורי קרתא בישראל אשר הוקמה על ידי מייסדי השיטה, הרבנים אהרון קצנלבוגן ועמרם בלוי בשנות ה-30 במאה הקודמת. לשיטתם של אנשי "תורה ויראה" קיימת חובת המחאה. "אנחנו לא בדעה שאנחנו צריכים לפעול. זה רק בשביל כבוד שמיים. כשצריך לצעוק, אז צריך לצעוק. כשעושים לכבוד שמיים, אז ה' כבר מסובב את הסיבות", מסבירה רחל קרויס, נכדתו של הרב קצנלבוגן. בקהילת "אוהל שרה" לעומתם, נוקטים בקו קיצוני יותר המאמין גם בפעולה של ממש ולא רק מחאה. פעולותיהם של חלק מחברי הקהילה כוללות מפגשים עם מנהיגים ערביים כדוגמת יאסר עראפת ופייסל חוסייני לאורך השנים, מנהיג התנועה האסלאמית, השייח' ראאד סלאח או שיגור מסרים אוהדים לכיוונו של מזכ"ל החיזבאללה, השייח' חסן נסראללה.
בית הכנסת אוהל שרה ברחוב ש"ץ הוא אולי אחד הקטנים בעיר, אבל האש שיוצאת ממנו יכולה להבעיר את כל העיר.

בית תפילתם של הקיצונים שבקנאי ירושלים הוא בית הכנסת אוהל שרה שבמאה שערים. מדובר בבית כנסת קטן בעל כ-50 מקומות ישיבה בלבד. על אף גודלו הקט, יוצאים לאור באוהל שרה, מדי שבת, ארבעה עלוני שבת שונים, כל אחד קיצוני יותר מחברו. חוץ מלתקוף את הציונות, המשטרה ומוסדות המדינה תוקפים לעתים כותבי העלונים אף את "העדה החרדית", מוסדותיה ובכיריה.

אנשי נטורי קרתא נהגו בעבר להתפלל בבית הכנסת תורה ויראה, עד שלפני כמה שנים התגלעה מחלוקת בקרב חברי הקהילה והיא התפצלה לשניים, כאשר החלק הקיצוני והמילטנטי יותר, "הסיקריקים", עבר להתפלל באוהל שרה, שהיה נטוש עד אז.

מנהלי ההקדש האחראים על בית הכנסת פנו אז לבית דין בדרישה למנוע מהמתפללים להשתמש בבית הכנסת. "הם צפצפו על בית הדין, הלכו לבית המשפט ואני חושב ששם הם קיבלו אישור", מספר איש "העדה החרדית" שמואל פפנהיים.

עד לכניסת המתפללים החדשים עוטר בית הכנסת בציורי קיר מרשימים. אחד הקנאים לקח דלי סיד וצבע בלבן את הציורים המרשימים כדי שבית הכנסת לא יהווה מקום משיכה לתיירים. "הם לא נשמעים ל'עדה החרדית'", מספר פפנהיים, "הם נותנים לגיטימציה לאלימות, אם הבד"ץ יגיד שבת אחת שלא לצאת לקרתא, אף שבת הם לא יצאו ורק אז הם יצאו".

הדמות החשובה בבית הכנסת היא הרב שמעון אליהו קרישבסקי, ישיש בן יותר מ-80 שנחשב מנהיגם של לפחות חלק מאנשי בית הכנסת. מתפללים נוספים: הרב שמואל לובצקי, מנהל ארגון הצדקה "הוועד הארצי למשפחות במצוקה" (גורם ב"עדה החרדית" מבהיר: "אומרים שמהכסף הזה מממן את הפעילות הקיצונית"); ויואליש קרויס, קמב"ץ "העדה החרדית", שנוהג לפקוד את בית הכנסת לעתים.

בית הכנסת עומד על תלו שנים רבות. פוסק הדור של החרדים הליטאים, הרב יוסף שלום אלישיב, שגילו נושק למאה, היה נוהג במשך כל שנותיו המוקדמות להסתגר בקומת עזרת הנשים של בית הכנסת ולשקוע בלימוד תורה.

בילדותי שמעתי סיפור שלא נשכח ממני עד היום על אחד מבני השכונה שהיגר לאמריקה ולאחר שנים רבות חזר לבקר כשעל ראשו כיפה קטנה. הוא עלה לעזרת הנשים של בית הכנסת, שהייתה נעולה, דפק על הדלת עד שהרב אלישיב פתח, ואז אמר לו שלפני שנים, בילדותו, היה בחור צעיר שגם הוא היה מסתגר בעזרת הנשים, נועל את עצמו ולומד. בסוף האמריקני גילה שאותו בחור צעיר היה הרב אלישיב עצמו.