Freemium

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Copyright.svg

שימו לב!
תוכן דף זה הוסר בשל חשד להפרת זכויות יוצרים. אפשר לשכתב את הערך, ללא הפרת זכויות יוצרים, בדף זמני.

המלל שפורסם כאן מועתק מהמקור הבא:

אין אפליקציות חינם - TheMarker

אנא אל תערכו דף זה כרגע, אפילו אם אתם משכתבים אותו (פעלו לפי ההוראות למטה).

למפרסמי המידע: אם הייתה לך רשות להשתמש בחומר תחת תנאי הרישיון שלנו או אם זכויות היוצרים במלל שבקישור החיצוני (לעיל) שייכות לך, יש לשלוח דוא"ל שכולל הצהרה על כך שזכויות היוצרים על הטקסט שייכות לך ושניתן לפרסם אותו תחת רישיון CC-BY-SA 3.0 לכתובת permissions-he@wikimedia.org. פרטים נוספים ניתן למצוא בדף ויקיפדיה:OTRS.

אם לא הייתה לך רשות להשתמש בחומר זה, אפשר לכתוב במקומו קצרמר טוב בנושא בהסתמכות על המקור תוך הקפדה על זכויות יוצרים והסרת כל התוכן המפר זכויות יוצרים, או לעזוב דף זה כדי שיימחק.

לתשומת לבך: אם לא ייכתב קצרמר, המחיקה תתבצע כשבוע לאחר שדף זה נרשם בקטגוריית הפרות זכויות יוצרים. הרישום היה ב־46.116.114.167 22:27, 10 באוקטובר 2014 (IDT).

הפרסום המקורי עדיין נגיש באמצעות הלשונית "גרסאות קודמות" בדף זה.

לתשומת לבך: פרסום חומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות מפורשת מהמחזיקים בזכויות עלול להיות בניגוד לחוק ולמדיניות שלנו. משתמשים בעלי היסטוריה של הפרות עשויים להיחסם מעריכת דפים. גם אם בפעם זו אכן הפרת זכויות יוצרים, עדיין נשמח לקבל תרומות מקוריות משלך.

תודה.

[[קטגוריה:ויקיפדיה: הפרות זכויות יוצרים|46.116.114.167 22:27, 10 באוקטובר 2014 (IDT)]]

Freemium (הלחם של המילים Free ו-Premium) הוא מודל עסקי המבוסס על מתן מוצר בחינם במקביל להתניית שירותים משלימים או נוספים בעלי ערך מוסף ("Premium") בתשלום. רווחיות מודל ה-Freemium תלויה בכמות ההתקנות או ההורדות. החינמיות של המוצר מושכת משתמשים רבים, לעתים מיליונים ויותר. מתוך קהל משתמשים אדיר זה, אחוזים בודדים משלמים עבור מוצרי פרמיום. בעקבות הגודל העצום של קהל המשתמשים, אחוז המשלמים עבור מוצרי הפרמיום מחזיר את ההשקעה שבוצעה בפיתוח ואף יוצר רווח נאה עבור המפתחים.

את המונח Freemium, שילוב של המלים Free ו-Premium, טבע איש ההון סיכון האמריקאי פרד וילסון בשנת 2006. בפוסט שפרסם תחת הכותרת "המודל העסקי האהוב עלי", הגדיר וילסון את יסודות המודל: "תן את השירות שלך בחינם - ייתכן שבאמצעות תמיכת פרסומות, אבל לא בהכרח; רכוש לקוחות רבים ביעילות בהפצה מפה לאוזן, רשת הפניות, שיווק בחיפוש אורגני וכדומה; לאחר מכן הצע שירותי ערך מוסף או גרסה משופרת של השירות לקהל הלקוחות שלך".[1]

"כלכלת חינם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריס אנדרסון, עורך מגזין התקשורת והטכנולוגיה Wired, טבע את המושג "כלכלת חינם" בספרו "Free" לתיאור תופעות כלכליות ותרבותיות הבאות לידי ביטוי במיוחד בערוצי שיווק מתקדמים כגון האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית. לטענת אנדרסון, מושג כלכלת החינם מתאר את התהליך אשר עוברת הכלכלה העולמית בעקבות התפתחות האינטרנט והרשת החברתית המקוונת. כלכלת חינם מבוססת על שיטה שבה חלק קטן מהצרכנים משלמים על מוצרים ייחודיים ואילו הציבור הרחב נהנה משירותים, או מוצרים נחותים יותר, בחינם. על פי מודל תימחור זה, די בשיעור קטן של משלמים כדי לממן את השירותים גם לאלו שנהנים מהם בחינם. כלכלת החינם התפתחה בעקבות שינויים טכנולוגיים, אשר הפכו מנגנונים כלכליים שונים בעיקר בתחומי הסחר והשיווק, לזמינים ונגישים במיוחד. אנדרסון מציג מודל כלכלי חדש לעסקי המדיה והבידור, אשר מוכר כמודל "הזנב הארוך", ואשר כתוצאה ממנו ובעקבותיו תיווצר כלכלת החינם. הרעיון העיקרי מאחוריה הוא כי על מנת להרוויח יש לתת משהו בחינם בשלב כלשהו במהלך העסקה.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ראשית השימוש במודל זה ניתן לראות בסיפורו של 'קינג ג'ילט'. 'קינג ג'ילט', איש מכירות בחברה תעשייתית, ייצר תערים חד פעמיים. על מנת להגביר את כמות מכירת התערים, השתמש ג'ילט בטכניקה ייחודית באותה תקופה. ג'ילט חילק את המוצר לשני חלקים נפרדים - חלק שאינו מתכלה שיחולק בחינם וחלק מתכלה שעבורו נדרש תשלום, כלומר הסכין חולק בחינם ואילו הלהב בתשלום. מודל זה היה הבסיס לחברת התערים הגדולה ג'ילט[2]

רשת האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל Freemium עשוי להתבטא בכמה צורות: האחת היא חלוקת מוצר ללקוח בחינם. כאשר הלקוח חוצה את רף השימוש, הוא יידרש לשלם עבורו. בין החברות שאימצו מודל זה ניתן למצוא את שירות האחסון בענן דרופבוקס, שמעניק שטח אחסון של 2 ג'יגה בחינם. משתמש שהגיע למכסת השימוש ורוצה להרחיב את שטח האחסון, יכול לשלם עבור הגדלה. מודל זה זיכה את דרופבוקס להערכת שווי של 5 מיליארד דולר.

שנית, מתן שימוש במוצר ללקוח בחינם, אך על מנת להרחיב את השימוש יילקח תשלום. צורת שימוש זו רווחת בקרב חברות משחקים. דוגמה לכך היא חברת המשחקים "זינגה", המאפשרת לכל אחד לשחק במשחקיה בחינם, אך כדי להתקדם במשחק או להרחיב את החוויה היא מוכרת מוצרים וירטואליים תומכים. אחד המשחקים הפופולריים ביותר שלה הוא FarmVille, ששינה את פני תעשיית המשחקים. בניגוד לחברות המסורתיות שניסו למכור לשחקנים משחק, "זינגה" מציעה להם משחקים בחינם, ומרוויחה על ידי מגוון אפשרויות התקדמות והתפתחות במשחק הניתנות בתשלום. בדומה, אתר "פליקר" מאפשר שירות איחסון ועיבוד תמונות בחינם אולם מחייב בתשלום משתמשים "כבדים".

המודל נפוץ מאד גם בתעשיית האפליקציות הסלולריות. בנוסף, תכני מידע כגון עיתונים, ספרים, מוזיקה וסרטים ניתנים להורדה בחינם ברשת אולם גרסאות מלאות או מורחבות שלהם מחויבות בתשלום.

תעשיית הקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות כתוצאה מהתקדמות הטכנולוגיה רבין מן הסרטים מועלים לרשת וניתנים לצפייה ישירה או להורדה ישירה בחינם. תופעה זו יוצרת חלופה לקולנוע, ובעקבות זאת הקולנוע התאים את עצמו למודל הFreemium הרווח כיום בתעשייה המודרנית. התעשייה פועלת בשיתוף עם חברות כרטיס אשראי כדוגמת "חבר" ודרכם נותנת מבצעים על סרטים מסוימים, חלקם ניתנים בחינם בתמורה לכוכבים שנצברים בכרטיס האשראי.

בנוסף, בבתי קולנוע קיימים דוכנים של שתייה ואוכל מחוץ לאולמות הסרטים. בתי הקולנוע מציעים מוצרים בחינם בתמורה לקניית מספר כרטיסים לדוגמה רכישת מנוי הכולל 6 כרטיסי קולנוע יזכה את הקונה בתלוש אחד של פופקורן ושתייה גדולה. אין לשכוח שלפני הסרטים המוצגים בקולנוע קיימות פרסומות רבות המוצגות במשך מספר דקות. הן הפרסומות מהוות כמממני מודל ה- Freemium בתמורה לפרסום שניתן להם על ידי הקולנוע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ענבל אורפז, אין אפליקציות חינם, דה-מרקר 20.9.2011
  2. ^ כריס אנדרסון, סדרת השראה: העתיד - חינם!, כלכליסט 6.11.2008