חברה מתירנית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shykush (שיחה | תרומות)
Shykush (שיחה | תרומות)
שורה 4: שורה 4:


== מאפיינים ==
== מאפיינים ==
חברה מתירנית יכולה להיראות כתוספת ל [חברה חופשית]. החברה החופשית מבוססת על פילוסופיות פוליטיות ופילוסופיות של המאה התשע-עשרה, בעוד שהחברה המתירנית מרחיבה את החירות מעבר לאלו הפוליטיים והאינטלקטואליים וכוללת חופש חברתי ומוסרי. <Ref name = "GerminoBeijme2012"> {{cite book | Author1 = D. Germino | author2 = K. ואן בייג'מה | = החברה הפתוחה בתיאוריה ובפרקטיקה | url = https: //books.google.com/books = id = JqEyBwAAQBAJ & pg = PA57 | Date = 6 דצמבר 2012 | Publisher = Springer Science & Business Media | isbn = 978 -94-010-2056-5 | page = 57}} </ ref> היבטים שהשתנו לאחרונה בחברות מתירניות מודרניות:
חברה מתירנית יכולה להיראות כתוספת ל[[חברה חופשית]]. החברה החופשית מבוססת על פילוסופיות פוליטיות ופילוסופיות של המאה התשע-עשרה, בעוד שהחברה המתירנית מרחיבה את החירות מעבר לאלו הפוליטיים והאינטלקטואליים וכוללת חופש חברתי ומוסרי<ref name="GerminoBeijme2012">{{cite book|author1=D. Germino|author2=K. van Beijme|title=The Open Society in Theory and Practice|url=https://books.google.com/books?id=JqEyBwAAQBAJ&pg=PA57|date=6 December 2012|publisher=Springer Science & Business Media|isbn=978-94-010-2056-5|page=57}}</ref> .
==היבטים שהשתנו לאחרונה בחברות מתירניות מודרניות:==


[[חופש מיני]] גדל. זה כולל את החופש לקחת חלק בפעילויות מיניות שנחשבו בעבר לא מקובלות או אפילו פליליות, כמו [[BDSM]], [[פטישיזם מיני]] ו[[הומוסקסואליות]]. חופש הצפייה בחומרים אלימים ומיניים כולל [[סרטים| סרטים]], [[מוסיקה]], [[אמנות]] ו[[ספרות]], גדל, ו[[צנזורה]] של אלה ואמנויות אחרות, ירדה.
[[חופש מיני]] גדל. זה כולל את החופש לקחת חלק בפעילויות מיניות שנחשבו בעבר לא מקובלות או אפילו פליליות, כמו [[BDSM]], [[פטישיזם מיני]] ו[[הומוסקסואליות]]. חופש הצפייה בחומרים אלימים ומיניים כולל [[סרטים| סרטים]], [[מוסיקה]], [[אמנות]] ו[[ספרות]], גדל, ו[[צנזורה]] של אלה ואמנויות אחרות, ירדה.

גרסה מ־22:33, 18 ביולי 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
Shykush - שיחה 20:38, 17 ביולי 2017 (IDT)
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
Shykush - שיחה 20:38, 17 ביולי 2017 (IDT)
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

חברה מתירנית היא חברה שבה הנורמה החברתית היא ליברלית במידה רבה, [1] וחלה אף על הקשרים חברתיים מיניים[2], בדרך כלל זה מלווה בשינוי במה שנחשב deviant. בעוד שבדרך כלל משמרים את הכלל "לא פוגעים באחרים" ([עיקרון של פגיעה]] [/ [עקרון אי-תוקפנות]], לחברה מתירנית יהיו מעט מאוד קודים מוסריים או משפטיים אחרים [ללא [פשע ללא קורבן] לדוגמה).

מאפיינים

חברה מתירנית יכולה להיראות כתוספת לחברה חופשית. החברה החופשית מבוססת על פילוסופיות פוליטיות ופילוסופיות של המאה התשע-עשרה, בעוד שהחברה המתירנית מרחיבה את החירות מעבר לאלו הפוליטיים והאינטלקטואליים וכוללת חופש חברתי ומוסרי[3] .

היבטים שהשתנו לאחרונה בחברות מתירניות מודרניות:

חופש מיני גדל. זה כולל את החופש לקחת חלק בפעילויות מיניות שנחשבו בעבר לא מקובלות או אפילו פליליות, כמו BDSM, פטישיזם מיני והומוסקסואליות. חופש הצפייה בחומרים אלימים ומיניים כולל סרטים, מוסיקה, אמנות וספרות, גדל, וצנזורה של אלה ואמנויות אחרות, ירדה.

היסטוריה

הדוגמה המובהקת ביותר היא המהפכה החברתית והמהפכה המינית של שנות ה -60 באירופה ובאמריקה, מה שמביא לעמדות ליברליות יותר כלפי חופש אמנותי, הומוסקסואליות וסמים, שמקורותיה היו בקבוצת בלומסברי. כמו כן, יש לציין את ההשתלטות הכללית על דבקותה הקודמת של בריטניה במוסר הוויקטוריאני ובערכים ויקטוריאניים. המונח 'חברה מתירנית' שימש במקור כתווית עוינת על ידי אלה שהאמינו כי הפקרות מינית גבוה מדי [2].

בשנות השבעים והשמונים נטלו כמה סוציולוגים בריטים גישה ספקנית יותר לשאלת "החברה המתירנית" של שנות השישים, וציינו כי היא למעשה הביאה רק להסדרה חלקית ומתוקנת של פעילויות חברתיות לא חוקיות בעבר ו / או סטיגמות. לדוגמה, חוק העבירות המיניות 1967 דחה את ההומוסקסואליות, אך בגיל שאינו שוויוני של הסכמה, 21 אם כי הוא צומצם לאחר מכן לגיל 18 (1994), ולבסוף, לגיל 16 (2002), בנוסף, מעשה 1967 הורשע בהומוסקסואליות בלבד בנסיבות מוגבלות, כמו כן, חוק ההפלה אינו מאפשר הפלה לבקשה אלא נדרש לקבל היתר רפואי, כמה מקרים של עמדות חברתיות ליברליות לא נתקלו בשינוי חקיקה, ולכן חשוב לציין כי היקף "המתירנות" שאירע בשנות השישים עשוי להיות מופרז.ו[4] קיים ויכוח לגבי חלק מהדברים, כי במקרה של זכויות LGBT בבריטניה, מערב אירופה, קנדה וניו זילנד, השינויים הראשונים היו רק הקדמה לתקופות נוספות של שינויי חקיקה: נישואי מין או [[איגודים מקצועיים] ו [[אימוץ גיי] את decriminalization הראשונית של הומוסקסואליות.

כמו כן, היו תקופות נוספות של חקיקה רפורמיסטית חברתית, שלא תוארו בצורה דומה כראיה לחברה מתירנית. אלה כוללים את המעבר של חקיקה שהפסיקה את הזנות באוסטרליה והזנות בניו זילנד, כמו גם את הפיכת מריחואנה רפואית על פני מדינות רבות בארה"ב. נראה שהמונח היה היסטורי.

ביקורת

אף על פי שרבים רואים את המתירנות כחיובית, שמרנים חברתיים טוענים שהיא הורסת את המרכיבים המוסריים והחברתיים-תרבותיים הדרושים לחברה מתוקנת ותקפה. לדוגמה, הורדת שיעורי גירושים, הפחתת השכיחות של מחלות המועברות במגע מיני, ושליטה פשע הם ערכים חיוניים לחברה מתוקנת, ומתירנות מביאה לפגיעה בהם.

אחרים משיבים כי בעיות אלה הן בעצמן תוצאה של דיכוי המבקש לחסל את חופש המחשבה. מקום שבו יש לאנשים חופש חשיבה, חופש דיבור, וחופש להתנהג בחופשיות תרמו לחברה שבה חשיבה חופשית יכולה לשגשג, מבלי לחשוש דיכוי באמצעות חוסר סובלנות.

ראה גם

שמרנות

ליברליזם תרבותי

ליברטריאניזם אזרחי

הערות שוליים

  1. ^ "The Permissive Society: America, 1941-1965" by Alan Petigny
  2. ^ 1 2 John Ayto (2006). Movers and Shakers: A Chronology of Words that Shaped Our Age. Oxford University Press. p. 172. ISBN 978-0-19-861452-4.
  3. ^ D. Germino; K. van Beijme (6 בדצמבר 2012). The Open Society in Theory and Practice. Springer Science & Business Media. p. 57. ISBN 978-94-010-2056-5. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ עידת הדיוּת הלאומית (ed) הרשאה ובקרה : "חוק ההסדר של שנות השישים:" לונדון: מקמילן: 1980 טים ניובורן: "הרשאה והסדרה: מוסר בבריטניה שלאחר המלחמה": לונדון: רוטלדג ': 1992