אילת הראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Laviema (שיחה | תרומות)
כתבתי את הערך
(אין הבדלים)

גרסה מ־21:26, 13 ביולי 2020

אילת הראל-שלו (נולדה ב1974) היא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היא חוקרת בתחומי פוליטיקה, מגדר וקונפליקט.

ביוגרפיה

אילת הראל-שלו, הינה חוקרת ומרצה בתכנית לניהול לישוב סכסוכים ובמחלקה לפוליטיקה וממשל, באווניברסיטת בן-גוריון. הינה ילידת באר-שבע ומתגוררת עם משפחתה בדרום.

פרופ' הראל-שלו סיימה את לימודי הדוקטורט שלה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל- אביב, בהנחיית פרופ' גד ברזילי. הראל-שלו הצטרפה לסגל הבכיר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ב-2013, לאחר שהיתה מלגאית קרייטמן לפוסט-דוקטורט (2008-2010) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקרת אורחת במרכז נזריאן בUCLA בשנים 2011-2013. בשנת 2017 זכתה בפרס גלאט המוענק למרצים מצטיינים באוניברסיטת בן-גוריון וב-2018 זכתה בפרס החוקרת הצעירה המצטיינת מטעם האגודה הבינלאומית ללימודי ישראל (AIS).

מחקרה

עבודתה המחקרית של הראל-שלו נמצאת בנקודות התפר שבין מדע המדינה, מגדר ותיאוריות ביקורתיות ללימודי ביטחון.   

חקר חברות שסועות ודמוקרטיה:

חלק ניכר מהמחקרים של הראל-שלו סובב סביב בנושא של חברות שסועות ושרידות דמוקרטיות. מוקרי המבחן בו עסקה היו בעיקר הודו וישראל, אך גם סרי-לנקה, קפריסין (לפני החלוקה) ומקדוניה. ספרה הראשון אשר פורסם ב2010 עסק בסוגיה זו[1]. הספר זכה בפרס הספר הטוב ביותר מטעם האגודה למדע הישראלית למדע המדינה והודפס באסיה בהודו במהדורה נוספת מחודשת בהוצאת בת של Cambridge University press, India  Foundation Books ב 2013[2]. בהמשך הראל-שלו ערכה עם פרופ' ארתור שטיין (UCLA) ספר בנושא הפוליטיקה של סכסוכים אתניים ודתיים[3]. במסגרת מחקרית זו הראל-שלו בחנה סוגיות כגון מעמדן של שפות מיעוט בדמוקרטיות[4], המורכבות של מתן זכויות קהילתיות בתחום הדת[5], ועלייתו של הימין הלאומני בחברות שסועות[6]. במקביל לפיתוח תיאורטי של סוגיות אלו, הראל-שלו בחנה לעומק את סוגיית המגדר בסכסוכים בחברות שסועות וכיצד הקונפליקט משפיע על קבוצות חלשות בחברה, ובכללן הנשים ונשים מקהילות מיעוט[7]. במסגרת מחקרים אלו הראל-שלו ביקרה את הסיווג של מדען המדינה פרופ' ארנד ליפרהט אשר טען שהודו הינה מקרה בוחן מוצלח של פשרה ושיתוף.

תיאוריות פמיניסטיות ללימודי ביטחון והסוגיה של נשים בתפקידי לחימה ותפקדים תומכי לחימה:

פרופ' הראל-שלו ערכה סדרה גדולה של מחקרים על מגדר, צבא וביטחון, הנשענים על תיאוריות פמיניסטיות וביקורתיות בלימודי ביטחון. במסגרתן היא חקרה את השתלבותן של נשים בחדרי מלחמה באיזורי גבול ואת חוויתיהן של נשים תומכות לחימה בצה"ל, במיוחד בתיפקודם בחדרי מלחמה קדמיים. מאמרה[8] בנושא זה זכה בפרס המאמר המצטיין מטעם מטעם מכון כנרת על-שם דן שומרון, במסגרת הכנס השנתי של אגודת חוקרי צבא-חברה בשנת 2020. בנוסף, היא חקרה ביחד עם ד"ר שיר דפנה תקוע את המאבק של נשים לאינטגרציה בתפקידים הנחשבים גבריים[9] וכן את המשמעות של טראומה מקרב אצל נשים[10]. נקודת המבט הרב-תחומית שלהן אשר משלבת פוליטיקה ויחסים בינלאומיים מחד ולימודי טראומה ואלימות מאידך, הינה חדשנית ומאתגרת גבולות דיסציפלינריים.

חקר סוכנות (Agency) של נשים מקהילת מיעוט בישראל:

בשיתוף עם ד"ר בקי קוק מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' הראל-שלו עורכת מחקר בשנים אלו אודות נרטיבים של סוכנות בקרב נשים מקהילת מיעוט. במחקר זה נערכת התבוננות עמוקה אודות המונח "סוכנות" ונבחן מונח זה בקרב נשים במיקומים שונים – בעיקר נשים מקהילות שמרניות ובעלות אופי פטריארכלי[11][12].

מתודולוגיות איכותניות:

פרופ' הראל-שלו עורכת מחקרים שהם בעיקרים איכותניים ופרסמה גם מאמרים מתודולגיים אשר שופכים אור על היישום של המתודולוגיות, כדוגמת – המשמעות של שתיקה במחקר ובראיונות אישיים[13]; ניתוח היישום של מדריך ההקשבה שהגתה קרול גיליגן[14]; וכן יתרונותיהם של ראיונות קבוצתיים[15].

אותות הוקרה ופרסים:

פרס עבודת דוקטורט מצטיינת – 2006 – מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה

פרס גלאט להצטיינות בהוראה 2017 – מטעם אוניברסיטת בן-גוריון

פרס החוקרת הצעירה המצטיינת 2018 –מטעם  Association for Israel Studies

פרס המאמר המצטיין – 2020 – מטעם מכון כנרת ע"ש דן שומרון לקשרי חברה, בטחון ושלום, מכללת כנרת.

קישורים חיצונים:

  1. קורות החיים של הראל-שלו
  2. מאמריה של הראל-שלו באתר ResearchGate
  3. מאמריה של הראל-שלו באתר academia.edu
  4. כתבה של איילת שני בהארץ.
  5. כתבה של אתי אברמוב בידיעות אחרונות
  1. ^ Harel-Shalev, Ayelet, 1974-, The challenge of sustaining democracy in deeply divided societies : citizenship, rights, and ethnic conflicts in India and Israel, Lanham, Md.: Lexington Books, 2010, ISBN 978-0-7391-2684-4
  2. ^ Harel-Shalev, Ayelet, 1974-, The challenge of democracy : citizenship, rights, and ethnic conflicts in India and Israel, 1st South Asia ed, Delhi: Foundation Books, 2013, ©2010, ISBN 978-93-82264-57-6
  3. ^ Affect, interest and political entrepreneurs in ethnic and religious conflicts, ISBN 978-0-8153-9611-6
  4. ^ Harel-Shalev, Ayelet, The Status of Minority Languages in Deeply Divided Societies: Urdu in India and Arabic in Israel - A Comparative Perspective, Israel Studies Forum 21, עמ' 28-57
  5. ^ Ayelet Harel-Shalev, The problematic nature of religious autonomy to minorities in democracies – the case of India's Muslims, Democratization 16, 2009-12, עמ' 1261–1281 doi: 10.1080/13510340903271860
  6. ^ אילת הראל-שלו ושרינה חן, ישראל והודו בין דמוקרטיה ללאומנות: דואליות נורמטיבית בחברות שסועות, תיאוריה וביקורת 44, 2015, עמ' 151-175
  7. ^ Ayelet Harel-Shalev, Gendering ethnic conflicts: minority women in divided societies – the case of Muslim women in India, Ethnic and Racial Studies 40, 2017-09-26, עמ' 2115–2134 doi: 10.1080/01419870.2017.1277028
  8. ^ Ayelet Harel-Shalev, "A room of one’s own(?)" in battlespace – women soldiers in war rooms, Critical Military Studies, 2018-07-31, עמ' 1–19 doi: 10.1080/23337486.2018.1494882
  9. ^ Ayelet Harel-Shalev, Shir Daphna-Tekoah, The “Double-Battle”: women combatants and their embodied experiences in war zones, Critical Studies on Terrorism 9, 2016-05-03, עמ' 312–333 doi: 10.1080/17539153.2016.1178484
  10. ^ Shir Daphna-Tekoah, Ayelet Harel-Shalev, The Politics of Trauma Studies: What Can We Learn From Women Combatants' Experiences of Traumatic Events in Conflict Zones?: The Politics of Trauma Studies, Political Psychology 38, 2017-12, עמ' 943–957 doi: 10.1111/pops.12373
  11. ^ Rebecca B. Kook, Ayelet Harel-Shalev, Patriarchal norms, practices and changing gendered power relations - narratives of Ultra-Orthodox women in Israel, Gender, Place & Culture, 2020-05-18, עמ' 1–24 doi: 10.1080/0966369X.2020.1762546
  12. ^ Harel-Shalev Ayelet, Kook Rebecca, Elkrenawe Feniar, Changing (?) Gender Roles Within Conservative Communities: An Analysis of Group Interview Narratives of Bedouin Women, Social Politics: International Studies in Gender, State & Society, 2020-05-31, עמ' jxaa013 doi: 10.1093/sp/jxaa013
  13. ^ Ayelet Harel-Shalev, Learning from silences, International Feminist Journal of Politics 22, 2020-05-26, עמ' 434–441 doi: 10.1080/14616742.2020.1755335
  14. ^ Ayelet Harel-Shalev, Shir Daphna-Tekoah, Bringing Women’s Voices Back In: Conducting Narrative Analysis in IR, International Studies Review 18, 2016-06, עמ' 171–194 doi: 10.1093/isr/viv004
  15. ^ Rebecca Kook, Ayelet Harel-Shalev, Fany Yuval, Focus groups and the collective construction of meaning: Listening to minority women, Women's Studies International Forum 72, 2019-01, עמ' 87–94 doi: 10.1016/j.wsif.2018.12.004