אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
| אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | ||
 (הסמל עוצב ע"י יצחק לנדאו, 1969) |
||
| מוטו: | "בנגב ייבחן כושר המדע והמחקר של העם בישראל" | |
| תאריך ההקמה: | 1969 | |
| סוג: | אוניברסיטה ציבורית | |
| צוות: | 1,253 | |
| נשיא: | פרופ' רבקה כרמי | |
| רקטור: | פרופ' צבי הכהן | |
| סגל: | 1,640 | |
| סטודנטים: | 18,347 | |
| סטודנטים לתואר ראשון: | 12,917 | |
| סטודנטים לתואר שני: | 4,160 | |
| סטודנטים לתואר שלישי: | 1,120 | |
| סטודנטים מתוקצבים: | 16,916[1] | |
| מיקום: | באר שבע, שדה בוקר, אילת | |
| דף הבית: | www.bgu.ac.il | |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974. באוניברסיטה פקולטות למדעי הטבע, הנדסה, מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה, בריאות וניהול, בהן לומדים מעל 19,000 סטודנטים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור. נשיאת האוניברסיטה היא פרופסור רבקה כרמי, שהחליפה בתפקיד את פרופסור אבישי ברוורמן.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת 1962 הציע ראש העיר הראשון של באר שבע, דוד טוביהו, לפרופ' ארנסט דוד ברגמן ולקבוצה בעלת חזון להקים אוניברסיטה בנגב. התהליך לא היה פשוט ונמשך שנים אחדות. החל משנת 1962 התקיימו בבאר שבע הרצאות מטעם מכון ויצמן למדע, הטכניון והאוניברסיטה העברית. משנת 1963 פעלה בבאר שבע אגודה עות'מאנית במטרה לייסד אוניברסיטה בבאר שבע, שנקראה המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1964 מינה משרד החינוך והתרבות ועדה לצורך בחינת האפשרות להקמת אוניברסיטה בנגב. עיריית באר שבע רכשה בשנת 1965 את "בית היאס", בניין ששימש בעבר כמלון, כדי שישמש לפעילותו של המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1965 התקיימה שנת הלימודים הראשונה במסגרת המכון להשכלה גבוהה בנגב. עברו עוד מספר שנים עד שהמכון הוסב בצורה רשמית לאוניברסיטה.
אוניברסיטת הנגב נוסדה בהוראת ממשלת ישראל בשנת 1969, ונפתחה בשנת הלימודים תש"ל. בחודש יוני שנת 1971 שם המוסד, שהיה קודם לכן "המכון להשכלה גבוהה בנגב", שונה באופן רשמי ל "אוניברסיטת הנגב". בשנת 1974, לאחר מותו של דוד בן-גוריון החליט חבר הנאמנים לשנות את שמה של האוניברסיטה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופסור חיים חנני מונה להיות הרקטור הראשון של האוניברסיטה בשנת 1969. פרופסור משה פריבס נבחר להיות הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 1974.
האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[2].
אוניברסיטת בן-גוריון התפתחה בקצב מהיר, בין אם בגידול במספר הסטודנטים ובין אם בפיתוח מסלולי לימוד חדשים בהתאם לדרישות השוק (כגון: הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת ביוטכנולוגיה, ביואינפורמטיקה). בנוסף למסלולי הלימוד המבוקשים, סייעו המחיר הנמוך יחסית של הדיור והכלכלה בבאר שבע, האווירה הסטודנטיאלית וחיי החברה המפותחים ובכלל זה קהילות סטודנטיאליות פעילות (דוגמת סגו"ל או הבאר) בהתפתחות המוסד.
לפיתוח האוניברסיטה סייעו, בנוסף למוסדות ממלכתיים ועירוניים, גם נדבנים דוגמת אברהם גולדשטיין-גורן, שתרמו רבות בהקמת חלק מהמבנים.
[עריכה] יחידות
לאוניברסיטה חמש פקולטות:
- הפקולטה למדעי הטבע - המכילה את המחלקות למדעי הגאולוגיה והסביבה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה וביולוגיה.
- הפקולטה למדעי ההנדסה - המכילה את המחלקות להנדסת חשמל ומחשבים, הנדסת מכונות, הנדסה כימית, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חומרים, הנדסה גרעינית, הנדסה ביורפואית, הנדסה ביוטכנולוגית, הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת מערכות מידע, הנדסת תוכנה והנדסת בניין.
- הפקולטה למדעי הרוח והחברה- המכילה מחלקות שונות כגון סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, עבודה סוציאלית, כלכלה, פסיכולוגיה, חינוך ופוליטיקה וממשל (מדעי החברה); בלשנות, לשון עברית, היסטוריה (כולל החטיבות ללימודי עם ישראל, ללימודי מדינת ישראל וללימודי צבא וביטחון), פילוסופיה, סיפרות (מדעי הרוח).
- הפקולטה למדעי הבריאות - המכילה את בית הספר לרפואה ולרפואה בינלאומית, בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים המכיל את המחלקות לסיעוד, פיזיותרפיה, רפואת חירום ומעבדנות רפואית ובית הספר לרוקחות.
- הפקולטה לניהול - המכיל את המחלקות ניהול, ניהול תיירות ומלונאות, ניהול מערכות בריאות, מנהל עסקים (לתואר שני ושלישי בלבד), ומנהל ומדיניות ציבורית (גם כן לתואר שני ושלישי בלבד).
לאוניברסיטה שלושה מכוני מחקר מרכזיים:
- מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הממוקם בקמפוס שדה-בוקר.[1]
- המכון לחקר המדבר הממוקם בשדה בוקר המתמקד בחקר מקורות המים במדבר, אקולוגיה מדברית ותכנון התיישבות בתנאים מדבריים
- המכון למחקר שימושי.
[עריכה] קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת
שלוחת האוניברסיטה באילת הוקמה כקמפוס נוסף על הקמפוס הראשי בבאר שבע ועל הקמפוס המחקרי בשדה בוקר. הלימודים בשלוחה נפתחו בשנת תשס"ג (2002/3) לאחר חתימת הסכם בין אוניברסיטת בן-גוריון לבין המועצה להשכלה גבוהה, שבו נקבע כי במקום יתקיימו לימודים אקדמיים מלאים במקצועות שונים לרבות מקצועות ייחודיים שאינם נלמדים בקמפוס הראשי בבאר שבע כדוגמת ביוטכנולוגיה ימית.
בשנת תש"ע (2009/10) למדו במקום 760 סטודנטים. במקום מתקיימים לימודים אקדמיים מלאים לתואר ראשון ולתואר שני בתחומים רבים. הלימודים לתואר ראשון כוללים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה-אנתרופולוגיה, מדעי ההתנהגות, עבודה סוציאלית, לימודים רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה, ניהול, וניהול מלונאות ותיירות. כמו כן, קיימת באילת מגמה של המחלקה למדעי החיים ללימודי ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית שתלמידיה רשומים באילת. הם לומדים שנים א' ו-ב' בבאר שבע ומגיעים לאילת להשלמת התואר בתחום התמחותם במעבדות למדעי הים ברחבי העיר. קמפוס אילת מקיים גם לימודי הנדסה שנה א' שמטרתם לתת הזדמנות כניסה למועמדים שצריכים להוכיח את יכולותיהם לפני המעבר לשנת הלימודים השנייה בקמפוס הראשי בבאר שבע. כשמונים אחוז מהסטודנטים לתואר ראשון באים ללמוד באילת מכל רחבי הארץ.
בקמפוס מתקיימים גם לימודים לתואר שני בתחומים הבאים: מגמת מינהל, חברה ומדיניות החינוך, MBA רב-תחומי ו-MBA מסלול מנהלים, עבודה סוציאלית, ומקרא ומזרח קדום. אוניברסיטת בן-גוריון הוסמכה להעניק גם תואר שלישי דרך בית ספר קרייטמן במגמת ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית. הקמפוס מספק גם תכניות עשירות ללימודים חוץ-אקדמיים לתושבי העיר ולחיילים המשוחררים הרבים שבאים לעבוד בה לאחר שירותם הצבאי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- אתר המועמדים - למידע נוסף על אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- אתר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- אתר סטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - לפורומים ומידע מסטודנטים
- משולם עד, אוניברסיטה מזנקת בנגב, דבר, 15 בספטמבר 1969
- סקירה אדריכלית על כיכר דייכמן והמבנים התוחמים אותה באתר 'חלון אחורי', 9/10.
- סקירה אדריכלית על הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן באתר 'חלון אחורי', 11/10.
- יהושע בראון וחיה לוסקי, הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב על-שם דוד טוביהו, קתדרה 20, יולי 1981
- שלמה גבעון, כך נולדה אוניברסיטה בנגב, מעריב, 9 בינואר 1966
[עריכה] הערות שוליים
| אוניברסיטאות בישראל | |||
|---|---|---|---|
|
