אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°15′43.89″N 34°48′5.44″E / 31.2621917°N 34.8015111°E / 31.2621917; 34.8015111

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
Bgu-logo.svg
(הסמל עוצב על ידי יצחק לנדאו, 1969)
Ben-Gurion University of the Negev Aerial View.JPG
קמפוס האוניברסיטה, מרכז הספורט ובית הספר למדעי הבריאות
מוטו: "בנגב ייבחן כושר המדע והמחקר של העם בישראל"
תאריך ההקמה: 1969
סוג: אוניברסיטה ציבורית
צוות: 1,253
נשיא: פרופ' רבקה כרמי
רקטור: פרופ' צבי הכהן
סגל: 1,640
סטודנטים: 19,902‏ (מתוכם 974 לומדים במכללת אחוה)‏[1]
סטודנטים לתואר ראשון: 12,828‏ (מתוכם 974 לומדים במכללת אחוה)‏[1]
סטודנטים לתואר שני: 4,065‏[1]
סטודנטים לתואר שלישי: 1,418‏[1]
סטודנטים מתוקצבים: 16,410‏[2]
מיקום: באר שבע, שדה בוקר, אילת
www.bgu.ac.il
דגל האוניברסיטה
בניין צוקר-גולשטיין-גורן, אוניברסיטת בן-גוריון
מרכז הלן דילר, אוניברסיטת בן-גוריון
כיכר דייכמן בתכנון ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010
ספריית רפואה ומדעי הבריאות
בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005
בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974. באוניברסיטה פקולטות למדעי הטבע, הנדסה, מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה, בריאות וניהול, בהן לומדים מעל 19,000 סטודנטים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור. נכון ל-2014, נשיאת האוניברסיטה היא פרופסור רבקה כרמי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 הציע ראש העיר הראשון של באר שבע, דוד טוביהו, לפרופ' ארנסט דוד ברגמן ולקבוצה בעלת חזון להקים אוניברסיטה בנגב. התהליך לא היה פשוט ונמשך שנים אחדות. החל משנת 1962 התקיימו בבאר שבע הרצאות מטעם מכון ויצמן למדע, הטכניון והאוניברסיטה העברית. משנת 1963 פעלה בבאר שבע אגודה עות'מאנית במטרה לייסד אוניברסיטה בבאר שבע, שנקראה המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1964 מינה משרד החינוך והתרבות ועדה לצורך בחינת האפשרות להקמת אוניברסיטה בנגב. עיריית באר שבע רכשה בשנת 1965 את "בית היאס", בניין ששימש בעבר כמלון, כדי שישמש לפעילותו של המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1965 התקיימה שנת הלימודים הראשונה במסגרת המכון להשכלה גבוהה בנגב. עברו עוד מספר שנים עד שהמכון הוסב בצורה רשמית לאוניברסיטה.

אוניברסיטת הנגב נוסדה בהוראת ממשלת ישראל בשנת 1969, ונפתחה בשנת הלימודים תש"ל. בחודש יוני שנת 1971 שם המוסד, שהיה קודם לכן "המכון להשכלה גבוהה בנגב", שונה באופן רשמי ל "אוניברסיטת הנגב". בשנת 1974, לאחר מותו של דוד בן-גוריון החליט חבר הנאמנים לשנות את שמה של האוניברסיטה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופסור חיים חנני מונה להיות הרקטור הראשון של האוניברסיטה בשנת 1969. פרופסור משה פריבס נבחר להיות הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 1974.

האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[3].

אוניברסיטת בן-גוריון התפתחה בקצב מהיר, גם בגידול במספר הסטודנטים וגם בפיתוח מסלולי לימוד חדשים בהתאם לדרישות השוק (כגון הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת ביוטכנולוגיה, ביואינפורמטיקה). בנוסף למסלולי הלימוד המבוקשים, סייעו המחיר הנמוך יחסית של הדיור והכלכלה בבאר שבע, האווירה הסטודנטיאלית וחיי החברה המפותחים ובכלל זה קהילות סטודנטיאליות פעילות (דוגמת סגו"ל או הבאר) בהתפתחות המוסד.

לפיתוח האוניברסיטה סייעו, בנוסף למוסדות ממלכתיים ועירוניים, גם נדבנים דוגמת אברהם גולדשטיין-גורן, שתרמו רבות בהקמת חלק מהמבנים.

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוניברסיטה חמש פקולטות:

לאוניברסיטה מספר מכוני מחקר מרכזיים,ביניהם:

  • מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הממוקם בקמפוס שדה-בוקר.[1]
  • המכון לחקר המדבר הממוקם בשדה בוקר המתמקד בחקר מקורות המים במדבר, אקולוגיה מדברית ותכנון התיישבות בתנאים מדבריים
  • המכון למחקר שימושי.
  • המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
  • מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי

קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוחת האוניברסיטה באילת הוקמה כקמפוס נוסף על הקמפוס הראשי בבאר שבע ועל הקמפוס המחקרי בשדה בוקר. הלימודים בשלוחה נפתחו בשנת תשס"ג (2002/3) לאחר חתימת הסכם בין אוניברסיטת בן-גוריון לבין המועצה להשכלה גבוהה, שבו נקבע כי במקום יתקיימו לימודים אקדמיים מלאים במקצועות שונים לרבות מקצועות ייחודיים שאינם נלמדים בקמפוס הראשי בבאר שבע כדוגמת ביוטכנולוגיה ימית.

בשנת תש"ע (2009/10) למדו במקום 760 סטודנטים. במקום מתקיימים לימודים אקדמיים מלאים לתואר ראשון ולתואר שני בתחומים רבים. הלימודים לתואר ראשון כוללים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה-אנתרופולוגיה, מדעי ההתנהגות, עבודה סוציאלית, לימודים רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה, ניהול, וניהול מלונאות ותיירות. כמו כן, קיימת באילת מגמה של המחלקה למדעי החיים ללימודי ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית שתלמידיה רשומים באילת. הם לומדים שנים א' ו-ב' בבאר שבע ומגיעים לאילת להשלמת התואר בתחום התמחותם במעבדות למדעי הים ברחבי העיר. קמפוס אילת מקיים גם לימודי הנדסה שנה א' שמטרתם לתת הזדמנות כניסה למועמדים שצריכים להוכיח את יכולותיהם לפני המעבר לשנת הלימודים השנייה בקמפוס הראשי בבאר שבע. כשמונים אחוז מהסטודנטים לתואר ראשון באים ללמוד באילת מכל רחבי הארץ.

בקמפוס מתקיימים גם לימודים לתואר שני בתחומים הבאים: מגמת מינהל, חברה ומדיניות החינוך, MBA רב-תחומי ו-MBA מסלול מנהלים, עבודה סוציאלית, ומקרא ומזרח קדום. אוניברסיטת בן-גוריון הוסמכה להעניק גם תואר שלישי דרך בית ספר קרייטמן במגמת ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית. הקמפוס מספק גם תוכניות עשירות ללימודים חוץ-אקדמיים לתושבי העיר ולחיילים המשוחררים הרבים שבאים לעבוד בה לאחר שירותם הצבאי.

נשיאים ורקטורים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקטורים של האוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · האוניברסיטה העברית בירושלים · מכון ויצמן למדע · אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת תל אביב · אוניברסיטת חיפה · אוניברסיטת בן-גוריון בנגב · האוניברסיטה הפתוחה · אוניברסיטת אריאל בשומרון
Sciences humaines.svg


נשיאי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

משה פריבס · יוסף תקוע · שלמה גזית · חיים אילתה · אבישי ברוורמן · רבקה כרמי