אברהם בן יצחק

ערך זה עוסק במשורר העברי. אם התכוונתם לרבי אברהם בן יצחק אב בית דין מחבר ספר האשכול, ראו הראב"ד השני.

אברהם בן יצחק. תצלום באדיבות ארכיון "גנזים" ועו"ד יאיר לנדאו

אשרי הזורעים ולא יקצורו
אַשְׁרֵי הַזּוֹרְעִים וְלֹא יִקְצֹרוּ כִּי יַרְחִיקוּ נְדוֹד. אַשְׁרֵי הַנְּדִיבִים אֲשֶׁר תִּפְאֶרֶת נְעוּרֵיהֶם הוֹסִיפָה עַל אוֹר הַיָּמִים וּפִזְרוֹנָם וְהֵם אֶת עֶדְיָם הִתְפָּרָקוּ - עַל אֵם הַדְּרָכִים. אַשְׁרֵי הַגֵּאִים אֲשֶׁר גֵּאוּתָם עָבְרָה גְבוּלֵי נַפְשָׁם וַתְּהִי כְעַנְוַת הַלֹּבֶן אַחֲרֵי הֵעָלוֹת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. אַשְׁרֵי הַיּוֹדְעִים אֲשֶׁר יִקְרָא לִבָּם מִמִּדְבָּר וְעַל שְׂפָתָם תִּפְרַח הַדּוּמִיָּה. אַשְׁרֵיהֶם כִּי יֵאָסְפוּ אֶל תּוֹך לֵב הָעוֹלָם לוּטֵי אַדֶּרֶת הַשִּׁכְחָה וְהָיָה חֻקָּם הַתָּמִיד בְּלִי אֹמֶר.

אברהם בן יצחק (13 בספטמבר 1883 – 29 במאי 1950) היה משורר עברי.

תולדות חייו

נולד בשם אברהם סוּנֶה (מבטאים זוּנֶה) (Abraham Sonne) בפשמישל שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בדרום-מזרח פולין). בתקופת מלחמת העולם הראשונה נמלטה משפחתו לווינה, שם היה ממיסדי אגודה אקדמית עברית בשם "התחיה", שנוהלה על ידי ד"ר אברהם חלפן. לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. נחשב מהאבות המייסדים של השירה העברית המודרנית. חרף מיעוט השירים שכתב, הריהו נחשב המורה הגדול, עם דוד פוגל ואחרים, של השירה העברית שבעטה בסד הברזל של החרוז והמשקל.

התחנך במסורת הספרותית הגרמנית. הושפע מגדולי המשוררים הגרמנים של סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. גדולי הסופרים הווינאים של זמנו עמדו איתו בקשר רצוף, גם כשהיה שנים רבות בארץ. בכל חייו פרסם רק שנים עשר שירים. קומץ שירים וקטעי שירים נוספים נדפסו לאחר מותו.

לאה גולדברג, המשוררת, המתרגמת והמורה הגדולה לספרות העריצה את אברהם בן יצחק. היא הייתה מאוהבת בו, התקרבה אליו מאוד בשנות חייו האחרונות, וליוותה אותו בעת מחלתו. אליו מופנות השורות: "מחלוני וגם מחלונך / אותו הגן נשקף, אותו הנוף / ויום תמים מותר לי לאהוב / את הדברים אשר ליטפה עינך..." (מתוך "אהבתה של תרזה די מון") תרזה די מון היא דמות פיקטיבית שבדתה לאה גולדברג, של אצילה שחיה לפני כ-400 שנה. היא הייתה מאוהבת במורה הצעיר שלימד את ילדיה וכתבה לו מכתבי אהבה- אותם לא שלחה לו. כשנתגלתה אהבתה וחרפתה היא שרפה את המכתבים והלכה למנזר. לימים כתבה לאה גולדברג את ספרה "פגישות עם משורר", המספר את פרשת הידידות המופלאה ביניהם והערצתה אליו.

שיריו יצאו לאור בכמה מהדורות ובעריכת כמה עורכים וחוקרים ובפרט ד"ר חנן חבר.

אברהם בן יצחק נפטר בהוד השרון בשנת 1950, ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק.

ספרי שירתו

• י"א שירים לאברהם בן יצחק, גסטטנר, תל אביב, 1941.
• ‫כל השירים, אברהם בן-יצחק, עריכה ואחרית-דבר - חנן חבר, הספריה החדשה לשירה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1992.
• שירים, אברהם בן יצחק, תרשיש, ירושלים, 1976.
• שירים, מאת אברהם בן-יצחק, תל אביב, תרצ"ט, 1939.

מבחר מאמרים על יצירתו

• עוד על "אשרי הזורעים" של אברהם בן יצחק, מאת רות קרטון-בלום, קשת החדשה, מס' 8 2004.
• לילות ובודדים, עיון משווה בשיריו, מאת צבי לוז, בקורת ופרשנות, מס' 15, 1980.
• שיר ושבר ל"חי העולמים", גלגולי "בודדים אומרים" לאברהם בן יצחק וראשית המודרניזם, מאת חנן חבר, מתוך אסופת מאמרים לזכרו של דן פגיס, 1988.

קישורים חיצוניים

• מאמר של לאה גולדברג על שירתו של אברהם בן יצחק
• אברהם בן יצחק, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• אברהם בן יצחק ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אתר אנגלי על אברהם בן יצחק
• יצהר ורדי, רחוק ונבצר עד לאימה, באתר הארץ, 19/2/10 על "פגישה עם משורר" של לאה גולדברג
• רפי מן, פתאום התחילו נושרים מתוך חיקנו ספרים קטנים, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2011
• אהבתה של תרזה די מון

משירי אברהם בן יצחק

• שירי אברהם בן יצחק בתרגום לאנגלית
• "והידעת למה התפללתי באלה הימים", שיר מעזבונו של אברהם בן-יצחק באתר הספריה החדשה
• אַשְׁרֵי הַזּוֹרְעִים וְלֹא יִקְצֹרוּ...
• בּוֹדְדִים אוֹמְרִים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.