אנני (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנני
Annie-film.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Annie
מבוסס על: המחזמר אנני מאת
צ'ארלס סטראוס
מרטין שרנין
תומאס מיהאן
בימוי: ג'ון יוסטון
הפקה: ג'ו לייטון
ריי סטארק
תסריט: קרול סוביסקי
עריכה: מייקל א. סטיבנסון
שחקנים ראשיים: אלברט פיני
קרול ברנט
ברנדט פיטרס
אן ריינקינג
טים קארי
ג'פרי הולדר
אדוארד הרמן
איילין קווין
מוזיקה: צ'ארלס סטראוס
צילום: ריצ'רד מור
חברת הפצה: סרטי קולומביה
מדינה: Flag of the United States.svg ארצות הברית
אולפן: Rastar
הקרנת בכורה: Flag of the United States.svg 17 במאי 1982
משך הקרנה: 127 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $59,000,000
הכנסות: $97,956,358
דף הסרט ב-IMDb

אנני (במקור: Annie) הוא סרט דרמה-קומית-מוזיקלית אמריקאי משנת 1982 בבימויו של ג'ון יוסטון ובכיכובם של אלברט פיני, קרול ברנט, ברנדט פיטרס, אן ריינקינג, טים קארי, ג'פרי הולדר, אדוארד הרמן וכן איילין קווין בהופעתה הקולנועית הראשונה.

התסריט לסרט נכתב על ידי תומאס מיהאן, והוא עיבוד קולנועי של המחזמר "אנני" משנת 1977, המבוסס על רצועת הקומיקס "אנני" משנת 1924. הסרט כולל מוסיקה מאת צ'ארלס סטראוס, מילים של מרטין שרנין, וכן כוריאוגרפיה מאת ארלין פיליפס. סרט זה הינו הסרט המוזיקלי היחיד שביים במאי הקולנוע האמריקאי ג'ון יוסטון.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1933, במהלך השפל הגדול, אנני (איילין קווין) מתגוררת בבית לילדות יתומות ברחוב הדסון שבעיר ניו יורק. בעוד חלק מהילדות האחרות יודעות בוודאות כי הן יתומות, אנני סבורה כי הוריה בחיים, ופשוט השאירו אותה שם. בית היתומות מנוהל על ידי מיס האניגן (קרול ברנט) - אלכוהוליסטית, רודנית ואכזרית (אך רומנטיקנית חסרת תקנה), אשר כל הבנות פוחדות ממנה. אנני מנסה שוב ושוב לברוח מבית היתומות, וכן להסתיר בתוכו כלב רחוב שאימצה והעניקה לו את השם סנדי, אולם היא נתפסת שוב ושוב על ידי מיס האניגן.

יום אחד מגיעה לבית היתומות מיס גרייס פארל (אן רייקינג), מזכירתו של המיליארדר אוליבר ווארבאקס (אלברט פיני), אשר בחר לפתוח את אחוזתו ולארח בה במשך שבוע ילד יתום, וזאת על מנת לשפר את תדמיתו הציבורית. גרייס בוחרת עבורו באנני (ועקב כך - גם בסנדי), למורת רוחה של מיס האניגן. עם הגעתם לאחוזה, אנני, סנדי וגרייס זוכות לקבלת פנים מצד פונג'אב (ג'פרי הולדר), שומר הראש של ווארבאקס, ויתר עובדי משק הבית. במהלך שהותה באחוזה אנני מבלה בנעימים וכובשת את לבם של כל מי שהיא פוגשת - למעט ווארבאקס, אשר רצה לארח ילד יתום (ולא ילדה). בינתיים, מיס האניגן - שיכורה ומדוכאת - זוכה לביקור פתע מאחיה רוסטר הניגן (טים קארי) וחברתו לילי סנט ריג'ס (ברנדט פיטרס).

בסופו של דבר, אנני זוכה באמונו של ווארבאקס וכובשת את ליבו, לאחר שהכלב סנדי מציל את חייו מנסיון התנקשות. גרייס משכנעת את ווארבאקס לאמץ את אנני, והוא הולך לבית היתומים על מנת לחתום על מסמכי האימוץ. בתחילה, מיס האניגן לא משתפת איתו פועלת ומנסה לפתות אותו, אך בסופו של דבר חותמת על מסמכי האימוץ. ווארבאקס קונה תליון של טיפאני על מנת להעניק לאנני, אך בטרם הוא מספר לה כי בכוונתו לאמץ אותה היא אומרת לו שחלומה הוא למצוא את הוריה. ווארבאקס מחליטה לעזור לה, ומציע פרס של 50,000 דולר למי שיסייע לו במציאת הוריה של אנני. מספר זוגות מגיעים לפתח ביתו של ווארבאקס, וטוענים כי הם הוריה של אנני, אולם היא מבינה כי הם נוכלים. ווארבאקס מנסה לשכנע אותה שלא לוותר.

בינתיים, גבר ואישה מגיעים לבית היתומות של מיס האניגן, וטוענים כי הם הוריה של אנני. מיס האניגן מגלה כי אלו הם רוסטר ולילי, הלבושים בתחפושת. השלושה זוממים להשתמש בתחפושת על מנת לגבות את הפרס הכספי, לקבל לידיהם את אנני, להטביע אותה ולהתחלק ביניהם בשלל. כאשר חברותיה של אנני בבית היתומות שומעות על כך, הן מתכננות לברוח ולהזהיר את אנני, אולם נתפסות ונכלאות על ידי מיס האניגן, רוסטר ולילי. בסופו של דבר, הילדות מצליחות לברוח ולהגיע לאחוזתו של ווארבאקס, אך הן מגיעות מאוחר מדי - לאחר שרוסטר ולילי כבר קיבלו לידיהם את אנני ואת הכסף.

היתומות מגלות לווארבאקס אודות המזימה, ונפתח מצוד אחר רוסטר ולילי. כאשר המשטרה בעקבותיו, רוסטר חוטף את אנני, אך פונג'אב מציל אותה ממנו. לאחר שרוסטר ולילי נשלחים לכלא - אנני סוף סוף מגשימה את חלומה להיות חלק ממשפחה טובה. הסרט מסתיים במסיבה, בה לוקחים חלק אנני, ווארבאקס, גרייס, חברותיה היתומות של אנני ואפילו מיס האניגן, אשר מוצגת כעת כאישה משוקמת. כמו כן, מוצגת התפתחות במערכת היחסים שבין ווארבאקס לבין גרייס - השניים מתנשקים. הסרט מסתיים עם תצוגת זיקוקין די-נור המאייתים את השם "אנני".

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
אלברט פיני אוליבר וורבאקס איש עסקים עשיר המאמץ את אנני
קרול ברנט אגתה הניגן אלכוהוליסטית, מנהלת בית ליתומות, בהן אנני
טים קארי רוסטר הניגן נוכל, אחיה של אגתה
ברנדט פיטרס לילי סנט ריג'ס חברתו של רוסטר
אן ריינקינג גרייס פארל מזכירתו ואהובתו של אוליבר
אדוארד הרמן פרנקלין דלאנו רוזוולט נשיא ארצות-הברית
ג'פרי הולדר פונג'אב שומר הראש של אוליבר
איילין קווין אנני

הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם במשך שישה שבועות באוניברסיטת Monmouth שבניו ג'רזי, אשר בשטחה שתי אחוזות אשר בהן נעשה שימוש במהלך הצילומים. אחת מהן מכונה "Shadow Lawn Mansion", אך ידועה גם בשם "Woodrow Wilson Hall", ע"ש הנשיא ווילסון[1]. גשר רכבת נטוש מעל נהר "פאסיפיק" שבניוארק שימש מיקום לצילומים של אחד מרגעי השיא של הסרט‏[2][3].

ביקורות ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל ביקורות מעורבות באופן כללי ולציון 50% באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes, מתוך 24 ביקורות‏[4]. למרות שהסרט הכניס 57 מיליון דולר ממכירת כרטיסים בקופות בארצות-הברית (ובכך הפך לסרט העשירי המכניס ביותר לשנת 1982 בארצות הברית), הסרט לא היה רווחי בעת שיצא לראשונה לאקרנים.

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה תוצאה
1983 פרס אוסקר העיצוב האמנותי הטוב ביותר מועמדות
1983 פרס אוסקר המוזיקה הטובה ביותר מועמדות
1983 פרס באפט"א השיר המקורי הטוב ביותר מועמדות
1983 פרס גלובוס הזהב קרול ברנט - השחקנית הטובה ביותר - קומדיה/מיוזיקל מועמדות
1983 פרס גלובוס הזהב איילין קווין - השחקנית הטובה ביותר - קומדיה/מיוזיקל מועמדות
1983 פרס גלובוס הזהב איילין קווין - כוכבת חדשה בסרט קולנוע באורך מלא מועמדות
1983 פרס פטל הזהב איילין קווין - השחקנית הגרועה ביותר בתפקיד משנה זכייה
1983 פרס פטל הזהב ג'ון יוסטון - הבמאי הגרוע ביותר מועמדות
1983 פרס פטל הזהב איילין קווין - הכוכבת החדשה הגרועה ביותר מועמדות
1983 פרס פטל הזהב ריי סטארק - הסרט הגרוע ביותר מועמדות
1983 פרס פטל הזהב קרול סוביסקי - התסריט הגרוע ביותר מועמדות
1983 Young Artist Award איילין קווין - השחקנית הצעירה הטובה ביותר זכייה
1983 Young Artist Award סרט המשפחה הטוב ביותר - אנימציה, מיוזיקל או פנטזיה מועמדות
1983 Young Artist Award טוני אן גיסונדי - שחקנית המשנה הצעירה הטובה ביותר מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Turan, Kenneth. "Annie", The New York Times, p. SM 40, May 2, 1982.
  2. ^ http://www.hingepepper.com/anniemovie.htm
  3. ^ http://news.jornal.us/article-5179.City-of-Newark-announces-2010-Passaic-Riverfront-boat-Tours.html
  4. ^ "Annie‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)