אפופניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלושה מעגלים וקו ישר המסודרים בצורה זו מזוהים על ידי האדם הצופה בהם כ"פרצוף".

אפופניה (Apophenia) היא מונח בפסיכולוגיה המתאר חוויה או ראייה של דפוסים או הקשרים בתוך מידע אקראי או חסר-משמעות. המונח הוטבע ב-1958 על ידי קלאוס קונראד, שהגדיר אותו כ"ראייה של קשרים ללא מניע" המלווה ב"חוויה מסוימת של משמעותיות חריגה".

קונראד תיאר את התופעה בהקשר של עיוות המציאות הנגרם על ידי פסיכוזה, אך במונח נעשה שימוש שכיח לתיאורה בקרב אנשים בריאים.

בסטטיסטיקה, אפופניה נחשבת לשגיאה מסוג I (קבלה שגויה של השערה אשר על פיה המערכת הנבדקת שונה מהנורמה או מהדרישות) - תוצאה חיובית שגויה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]