אריאל אטיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריאל אטיאס
Ariel Atias.jpg
תאריך לידה 13 בנובמבר 1970 (בן 44)
ט"ו בחשוון ה'תשל"א
ממשלות 31 - 32
כנסות 17 - 19
סיעה ש"ס
תפקידים בולטים

אריאל אטיאס (נולד ב-13 בנובמבר 1970, ט"ו בחשוון ה'תשל"א), הוא שר לשעבר בממשלות ישראל וחבר הכנסת לשעבר מטעם סיעת ש"ס. בעבר היה בין ראשי ש"ס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטיאס נולד בתל אביב וגדל בבני ברק. הוריו עלו ממרוקו ב-1968. אביו הרב חיים אטיאס הוא ממנהלי סמינר אור החיים בבני ברק. אמו, פדות, היא בתו של הרב רפאל ברדוגו, שהיה מרבני מקנס במרוקו ולאחר מכן בבני ברק. למד בישיבות הליטאיות "כנסת חזקיהו", "ברכת יצחק" ו"תורה אור".

בגיל 30 הצטרף לבד"ץ "בית יוסף" וכעבור שנה וחצי מונה למנכ"ל הבד"ץ, אשר התרחב בתקופתו והפך מארגון קטן לארגון כשרות בעל מחזור של מאות מיליוני שקלים.

בשנת 2004 הורשע בעבירה של בנייה ללא היתר של תוספת לדירתו. באותה שנה הוצא צו הריסה לתוספת, אך הצו לא מומש, ואטיאס החל בהליכים לקבלת אישור לבנייה. הליכים אלה טרם הסתיימו‏[1]

בתוך שנים מועטות הפך אטיאס למקורבו של מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף וכתוצאה מכך לאחד האנשים החזקים בש"ס. למרות היותו אלמוני יחסית, הוצב במקום ה-5 ברשימת ש"ס לכנסת ה-17, ונבחר לכהן כחבר כנסת מטעמה ולשר התקשורת בממשלת אולמרט, החל מיום כינונה, במאי 2006.

אטיאס הפך לשר תקשורת פעיל, בין פעולותיו - מכרז לזיכיון בהפעלת תחנת רדיו אזורית חרדית-ספרדית. קודם כניסתו למשרד התקשורת נסגרו תחנות רדיו דתיות פיראטיות ("ערוצי הקודש"), ואף הוגש כתב אישום נגד השדרן החרדי שמואל בן עטר שנדון למאסר בפועל. בעקבות המכרז החלה הפעלת רדיו קול ברמה.

אטיאס פעל לרפורמות בענף התקשורת במשך כל כהונתו, עם יישום חוק ניידות המספרים אותו אישרה ב-2005 שרת התקשורת דליה איציק[2], חוק דואר זבל ‏[3], ורבים אחרים ‏[4][5]. אחת ההחלטות האחרונות של אטיאס כשר התקשורת הייתה לקדם את כניסתם של מפעילים סלולרים נוספים ‏[6], פעולה שהושלמה על ידי מחליפו, משה כחלון.

כן פעל להורדת מחירי הקישוריות (התעריף עבור דקת שיחה בין חברה לחברה) וחיוב חברות הסלולר להודיע בפני מתקשרים על הפניה לתא קולי.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השני ברשימת ש"ס לכנסת, ונבחר לכנסת לאחר שש"ס זכתה ב-11 מנדטים. לאחר הקמת הממשלה ה-32 מונה לשר השיכון. בתפקידו זה פעל להקמת עיר חרדית בחריש[7].

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה מונה על ידי מועצת חכמי התורה להשתלב בהנהגת ש"ס לצד אריה דרעי ואלי ישי והוצב במקום השלישי ברשימה. במאי 2013 נבחר אריה דרעי ליו"ר יחיד ואטיאס נבחר ליו"ר הסיעה בכנסת.

ב-19 ביוני 2014 הודיע אטיאס התפטרותו מהכנסת‏[8], וההתפטרות נכנסה לתוקף ב-22 ביוני.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטיאס נשוי ואב לארבעה. הוא מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים. אחיו הרב אברהם אטיאס משמש כדיין בבית דינו של הרב נסים קרליץ בבני ברק ואחיו הרב בנימין אטיאס הוא רבה הספרדי של פתח תקווה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל מרגלית, ‏שר השיכון אטיאס לא ציית לצו הריסה על בנייה לא חוקית, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2011.
  2. ^ הודעת משרד התקשורת, ניידות המספרים יוצאת לדרך, באתר משרד התקשורת, 28 בנובמבר 2007
  3. ^ הודעת משרד התקשורת, הודעות פרסומת בלתי רצויות, באתר משרד התקשורת, 1 באפריל 2008
  4. ^ הודעת משרד התקשורת, הסדרת שירותי 1-800, באתר משרד התקשורת, 7 באפריל 2008
  5. ^ הודעת משרד התקשורת, קביעת תעריף אחיד בתקופת התחייבות, באתר משרד התקשורת, 30 באוקטובר 2008
  6. ^ הודעת משרד התקשורת, משרד התקשורת פועל לכניסתם של מפעילים סלולרים נוספים, באתר משרד התקשורת, 6 בינואר 2009
  7. ^ הממשלה אישרה את הקמת העיר החרדית חריש בנחל עירון, באתר גלובס, 14 במרץ 2010.
  8. ^ ח"כ אריאל אטיאס התפטר מהכנסת, באתר ynet‏, 19 ביוני 2014


שרי הבינוי בממשלות ישראל

גיורא יוספטליוסף אלמוגילוי אשכולמרדכי בנטובזאב שרףיהושע רבינוביץאברהם עופרשלמה רוזןגדעון פתדוד לויאריאל שרוןבנימין בן אליעזרבנימין נתניהויצחק לויבנימין בן אליעזרנתן שרנסקיאפי איתםציפי לבנייצחק הרצוגזאב בויםמאיר שטריתזאב בויםאריאל אטיאסאורי אריאל