ארנסט שרדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארנסט שרדר

ארנסט שרדר (Ernst Schröder; ‏25 בנובמבר 1841 מנהיים, באדן - 16 ביוני 1902 קארלסרוהה, גרמניה) היה מתמטיקאי גרמני הידוע בעיקר עקב עבודתו בלוגיקה אלגברית. הוא דמות ראשית בהיסטוריה של הלוגיקה המתמטית (ביטוי שאולי הוא המציא), על ידי תמצות והרחבה של העבודות של ג'ורג' בול, אוגוסטוס דה מורגן, יו מק'קול ובמיוחד צ'ארלס פירס.

הוא ידוע בעיקר בעקבות Vorlesungen über die Algebra der Logik (הרצאות על האלגברה של הלוגיקה), בשלושה כרכים, אשר הכינו את הדרך לפריחתה של הלוגיקה המתימטית כתורה נפרדת במאה ה-20 על ידי איחוד למערכת אחת את המערכות השונות של הלוגיקה הפורמלית של ימינו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Schröder, E., 1877. Der Operationskreis des Logikkalküls. Leipzig: B.G. Teubner.
  • Schröder, E., 1898. "Über zwei Definitionen der Endlichkeit und G. Cantor'sche Sätze ", Abh. Kaiserl. Leop.-Car. Akad. Naturf 71: 301–362.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.